לידה |
15 ביולי 1909 ורשה, פולין |
---|---|
פטירה |
18 בפברואר 1989 (בגיל 79) שיקגו, ארצות הברית |
מדינה | פולין |
עיסוק | שחקנית בתיאטרון היידיש |
בן זוג | דניאל ניומן |
פרסים והוקרה |
1988 פרס איציק מאנגר 1987 תואר פרופסור לשם כבוד על ידי האגודה האמריקאית של פרופסורים ליידיש |
פרופיל ב-IMDb | |
דינה הלפרן (באנגלית: Dina Halpern; 15 ביולי 1909 – 18 בפברואר 1989) הייתה שחקנית פולנייה בתיאטרון היידיש. היא הופיעה במאות מחזות ואופרטות באירופה ובארצות הברית, וגם בשלושה סרטים.
הלפרן נולדה בוורשה, פולין, האימפריה הרוסית (כיום ורשה, מזובייצקי, פולין)[1] הלפרן הגיעה לארצות הברית ב-1938, ערב מלחמת העולם השנייה כדי להופיע בניו יורק. המלחמה מנעה ממנה לחזור לבייתה, וכנראה שהצילה את חייה. רוב משפחתה, כולל אביה, שני אחיה ושתי אחיותיה, נרצחו על ידי הנאצים ב-1943 במחנה הריכוז טרבלינקה.[2]
הלפרן הייתה אחייניתה של השחקנית היידיש הנודעת אסתר רחל קמינסקה, ובת דודה של בתה של קמינסקה, השחקנית אידה קמינסקה.[3]
בשנת 1948, נישאה הלפרן לדניאל ניומן, מנהל יחסי הציבור של האופרה הלירית של שיקגו, אותו פגשה במהלך סיבוב הופעות בעיר.[2] היא עברה לגור איתו בשיקגו עד סוף חייה.[2]
הלפרן התפרסמה לראשונה בשנות ה-30 בזכות תפקידיה על במת היידיש בפולין, וכן בסרטים בשפת היידיש.[3] לאחר המלחמה הופיעה בהצלחה רבה בתיאטראות ביידיש בארצות הברית, במיוחד בשיקגו, שם גרה.[3] היא סיירה בעולם, בין היתר באנגליה, צרפת, ישראל, ארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל ואורוגוואי, הן ככוכבת אורחת והן כמנהלת להקות יידיש[2] והייתה ידועה גם בזכות קטעי הקריאה שלה. היא זכתה להערכה רבה כמתורגמנית של שירת יידיש קלאסית ועכשווית.[2] היא הופיעה בתפקידים ראשיים בתיאטרון האמנות היידיש האמריקאי בניו יורק, בשיקגו, סן פרנסיסקו, מונטריאול וטורונטו.[2]
הלפרן ייסדה וניהלה אמנותית את אגודת תיאטרון היידיש בשיקגו, שהציגה הפקות שנתיות מהרפרטואר הקלאסי של במת היידיש בשנים 1960 עד 1970.[2]
ההופעה האחרונה שלה הייתה ב-4 ביוני 1988, בפריז.[4]
בשנת 1988 זכתה בפרס איציק מאנגר.[2]
בשנת 1988, אוניברסיטת בר-אילן בישראל, שהקימה את מכון דינה הלפרן לאמנויות הבמה ביידיש ב-1985, העניקה לה תואר דוקטור לשם כבוד לאותיות הומניות(אנ') (כבוד המוענק לאלה שהצטיינו בתרומות הומניטריות ופילנתרופיות לחברה).[4]
בשנת 1988, סנאט אילינוי שיבח אותה בהחלטה פה אחד, וכינה אותה "אוצר לאומי".[2]
בשנת 1987, זכתה לתואר פרופסור לשם כבוד על ידי האגודה האמריקאית של פרופסורים ליידיש.[2]
בשנת 1987, מועצת הנשים של בני ברית קראה לה ''אישה יהודית אידיאלית''.[2]
ב-1989, בגיל 79, נפטרה הלפרן מסרטן, בבית החולים סנט ג'וזף בשיקגו.[2]