נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית הנסחרת בבורסת הונג קונג |
בורסה |
|
מייסדים | ג'ון דופלון הצ'יסון |
תקופת הפעילות | 1863 – 3 ביוני 2015 (כ־152 שנים) |
חברת אם | Cheung Kong Holdings |
חברות בנות | |
מיקום המטה | Hutchison House |
משרד ראשי | הונג קונג |
בעלות | Cheung Kong Holdings |
ענפי תעשייה | קונגלומרט |
מוצרים עיקריים | נמל |
עובדים | 230,000 |
www.hutchison-whampoa.com | |
האצ'יסון ומפואה (באנגלית: Hutchison Whampoa Limited) הוא תאגיד בינלאומי הונג קונגי, הנמצא ברשימת 500 החברות הגדולות של מגזין Fortune, ואחת החברות הגדולות בבורסת הונג קונג. בין החזקות החברה ניתן למצוא את נמלי הים הגדולים בעולם, חברות תקשורת מ-14 ארצות המופעלות תחת שלושה מותגים, נדל"ן ותשתיות.
האצ'יסון ומפואה היא מיזוג של שתי החברות שנוסדו במאה ה-19. "רציפי הונג קונג ומפואה", שהוקמה בשנת 1863 על ידי הסוחר הבריטי ג'ון דופון האצ'יסון, והאצ'יסון אינטרנשיונל שהוקמה בשנת 1877. בשנת 1960 עברה השליטה על "רציפי הונג קונג ומפואה" לידי "האצ'יסון אינטרנשיונל". ובשנת 1977 רכשה "האצ'יסון אינטרנשיונל" את כל יתרת המניות של "רציפי הונג קונג ומפואה", החברות מוזגו ונוצרה חברת "האצ'יסון ומפואה". הדבר התבצע תחת הנהגתו של סר דאגלס קלאג (1917–1981).
למרות נכסיה הטובים בתחומים רבים, נקלעה החברה לבעיות כספיות, מהן נחלצה במימונו של בנק HSBC, שקיבל בתמורה 22% מהחברה. בעקבות משבר זה, הוחלף סר דגלאס קלאג. ב-25 בספטמבר 1979, עם סיום המסחר בלונדון, הכריז HSBC כי הוא מוכר את חלקו בחברה תמורת 639,000,000 דולר הונג קונגי.
החברה פועלת כיום ב-54 מדינות והיא מעסיקה כ 230,000 עובדים ברחבי העולם. החברה עוסקת בחמישה תחומי ליבה:
האצ'יסון ומפואה היא מהמשקיעים שהקימו את חברת פרטנר ב-1999. בתקופה זו היא הייתה הבעלים של קבוצת אורנג' העולמית, ומכאן הגיע לפרטנר המותג אורנג'. בשנת 2009 מכרה החברה את פרטנר לאיש העסקים אילן בן דב. אך בעקבות קשיים כלכליים מכר בן דב בינואר 2013 את רוב החזקותיו בפרטנר לחברת ההחזקות של חיים סבן, "סבן קפיטל". סבן רכש כ-33 אחוז ממניות החברה.[1]
האצ'יסון שותפה באמצעות חברת "האצ'יסון מים בע"מ" עם חברת הנדסת התפלה במיזם הקמה ותפעול של מתקן התפלה שורק לאחר שזכו בזיכיון ב-2010.[2] המתקן החל לפעול באוגוסט 2013.[3] ב-2019 בעקבות זיוף נתוני מליחות במתקן שאפשרו לחסוך למפעילים כ-12 מיליון ש"ח, הוטל עליו קנס.[4]
בנובמבר 2012 רכשה החברה את חממת כינרות תוך החייבות להשקעה של 100 מיליון שקל במשך שמונה שנים.[5]
החברה שותפה גם בבעלות על תחנת כוח בעמק הירדן.[6]
ב-2020 הפסידה החברה ל-IDE טכנולוגיות במכרז על הקמת שורק 2 לאחר הפעלת לחץ אמריקאי למניעת זכייתה במכרז.[7]