הארי באבאסין
 | |
| לידה |
19 במרץ 1921 דאלאס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1988 (בגיל 67) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת צפון טקסס, בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת צפון טקסס |
| סוגה |
ג'אז |
| כלי נגינה |
צ'לו, קונטרבס |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ירוונט הארי באבאסין, ג'וניור (באנגלית: Yervant Harry Babasin, Jr.; 19 במרץ 1921 – 21 במאי 1988) היה בסיסט ג'אז אמריקאי.[1] הכינוי שלו היה "הדוב".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באבאסין נולד בדאלאס, טקסס לאם אמריקאית ואב ארמני. הוא למד באוניברסיטה בצפון מדינת טקסס, והיה אחד מכמה מבוגרי הג'אז המפורסמים שהתגלו בבית הספר. ביניהם היו ג'ימי ג'ופרה, איתו ניגן באבאסין בתזמורת של ביל וואר בשנת 1940, והרב אליס, שניגן עם באבסין בתזמורת צ'ארלי פיסק החל משנת 1942. פיסק למעשה פיטר הנגנים שלו לאחר ששמע את אליס ובבאסין מנגנים, ואחרי שהתקבל ללהקה של פיסק, באבאסין פרש מבית הספר כדי לצאת איתו לסיבוב הופעות. הוא יצא לסיורי הופעות בשנות הארבעים עם ג'ימי ג'וי, בוב סטרונג, בילי רוג'רס, ג'ין קרופה, צ'רלי בארנט, בויד ראבורן, בני גודמן, וודי הרמן, פרנק דה ווול וג'רי גריי.
הוא הופיע גם בסרט המוזיקלי "שיר נולד", כאחד מכוכבי הג'אז הרבים, ששחקו תפקידים שונים בסרט. על בימת הצילומים הוא פגש את הגיטריסט הברזילאי לורינדו אלמיידה, והשניים החלו לנגן ולאלתר יחד; עם רוי הארט ובאד שנק, הרביעייה שלהם הייתה ניסוי מוקדם אשר עירב מוזיקה ברזילאית וג'אז. הדיסקים שלהם שיצאו לאור בשנת 1954 קדמו לפריצת הבוסה נובה בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60.
בשנת 1957 הוא הקליט את סולו הצ'לו הראשון הידוע במוזיקת הג'אז, עם שלישיית הפסנתרן דודו מרמרוסה. בהרכבי צ'לו מאוחרים הוסיף גם נגן בס. הוא ואוסקר פטיפורד עשו מופע משותף יחד עם שני צ'לי. באמצע שנות החמישים הוא הקים הרכב משלו, הארי באבאסין וה-Jazzpickers, שניגנו בקביעות במועדון "הבצל הסגול" (Purple Onion) בהוליווד; הרכב זה הוציא שלושה אלבומים. הקלטה אחת נערכה בשנת 1952 במועדון הלילה Tradewinds באינגלווד. המופע כלל את צ'ארלי פארקר, צ'ט בייקר, סאני קריס, אל הייג, לרנס מארבל והארי, באחת מההופעות הבודדות בחוף המערבי של צ'רלי פארקר.
בשנות השישים הקריירה שלו הייתה בדעיכה, והוא חזר לעבוד עם צ'רלי בארנט וליווה את בוב הופ בסיורי USO, שהיו מופעי צדקה בפני חיילי ארצות הברית ומשפחותיהם.
בשנות השבעים הוא והמתופף רוי הרט יזמו את הקמת "Theaseum" של לוס אנג'לס, שהיה ארכיון ג'אז וחברה לשימור הקלטות. חלק מההקלטות שנשמרו במאמץ זה פורסמו תחת התווית של "Jazz Chronicles".
סיבוב ההופעות האחרון של באבאסין היה בשנת 1985 עם ג'ון בניסטר בפסנתר.
כעבור שלוש שנים מת באבאסין ממחלת הנפחת בלוס אנג'לס, לאחר שהשתתף בכמעט 1,500 הקלטות.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1952: (Inglewood Jam (Jazz Chronicles, Fresh Sound
- 1954: (Jazz in Hollywood (Nocturne
- 1957: (Harry Babasin and the Jazz Pickers (Mode
- 1957: (Command Performance (EmArcy
- 1957: (For Moderns Only (EmArcy
- רביעיית לורינדו אלמיידה בהשתתפות באד שאנק ( ג'אז פסיפיק, 1953–54)
עם בארני קסל
- (Easy Like (Contemporary, 1953
עם פיט רוגולו
- (Introducing Pete Rugolo (Columbia, 1954
- (Adventures in Rhythm (Columbia, 1954
- (Rugolomania (Columbia, 1955
- New Sounds by Pete Rugolo (Harmony, 1954–55, [1957])
עם באד שאנק
- באד שאנק - שורטי רוג'רס - ביל פרקינס (ג'אז פסיפיק, 1955)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארי באבאסין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הארי באבאסין, באתר AllMusic (באנגלית)
הארי באבאסין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הארי באבאסין, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cook, Richard (2005). Richard Cook's Jazz Encyclopedia. London: Penguin Books. pp. 26–27. ISBN 0-141-00646-3.