הייזל לבסק
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| סוג | דמות ראשית |
|---|---|
| שם ספר | גיבורי האולימפוס |
| הופעה ראשונה | בן נפטון |
| הופעה אחרונה | קברו של הרודן |
| יוצרים | ריק ריירדן |
| מידע | |
| סטטוס | חיה |
| בסיס | מחנה יופיטר |
| גיל |
18 (ביולוגי) 89 (כולל שנותיה בשאול) |
| תאריך לידה | 17 בדצמבר 1928 |
| מקום לידה | ניו אורלינס |
| גזע | אלה למחצה |
| מין | נקבה |
| מקצוע | פראיטור |
| תואר | פראיטור |
| שיוך | מחנה יופיטר |
| נטייה | טובה |
| מומחיות | סיף, רכיבה על סוסים |
| כוחות | מציאת מתכות יקרות, שליטה בערפול, יכולת להרגיש במוות של אחרים, לשלוט במתכות ולשנות להן את הצורה |
| כלי נשק | ספאתה מזהב קיסרי |
| חברה בקבוצה | פרנק ז'אנג |
| סגנון לחימה | רומי |
| אזרחות | אמריקאית |
| מקום מגורים | מחנה יופיטר |
| תאריך פטירה | 1942 |
| מקום פטירה | אי באלסקה (מוות ראשון) |
| סיבת המוות | התמוטטות מערה |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
מארי לבסק (אם) |
| חברים | פרסי ג'קסון, אנבת' צ'ייס, ליאו ואלדז, פרנק ז'אנג, פייפר מקלין, ג'ייסון גרייס, ריינה אווילה רמירס-אריאנו, המאמן הדג', סמי ואלדז, דקוטה, אריון |
| אויבים | גאיה, הגיגאנטים (אלקיאונאוס, קליטיוס), פסיפאה, טרקוויניוס, קומודוס, קליגולה |
  | |
הייזל לבסק (אנגלית: Hazel Levesque) היא דמות בדיונית בסדרת הספרים "גיבורי האולימפוס" מאת ריק ריירדן[1]. הייזל היא חצוית דם רומית, אחת מהחצוים שבנבואת השבעה, בתו של האל פלוטו ושל מריה לבסק ואחותו למחצה של ניקו די אנג'לו מהצד האלוהי. בת זוגו של פרנק ז'אנג. היא בעלת כישורים רבים בקסם, פרשית מוכשרת, ומיומנת בספאתה (חרב פרשים)[2]. הייזל דוברת אנגלית מלידה אך היא יודעת מעט צרפתית בשל מוצאה מלואיזיאנה.
הייזל הופיע לראשונה בספר "בן נפטון", ובהמשך הסדרה בספרים "אות אתנה", "בית האדס" וכן "בדם האולימפוס". הופעתה האחרונה הייתה בספר "קברו של הרודן" בסדרת "גורלו של אפולו".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייזל נולדה ב-17 בדצמבר 1928 לפלוטו ולמארי לבסק בניו אורלינס שבלואיזיאנה, לאחר שאביה פלוטו התאהב במארי בזכות קסם הזימון שעשתה. פלוטו הבטיח למריה משאלה אחת, מריה ביקשה את כל אוצרות האדמה (זהב, יהלומים, כסף וכדומה), פלוטו הזהיר אותה שחמדנות זו תגרום צער רב. המשאלה התגשמה בכך שנולדה הייזל עם היכולת לזמן אוצרות מתוך האדמה, ולא עבר זמן רב עד שהתחילה אמה להשתמש ביכולת זו. האבנים היקרות שמצאה הייזל התגלו כמקוללות והביאו סבל רב לקונים. מריה האשימה את פלוטו בקללה זו.
חברה היחידי בילדותה במאה ה-20 היה סמי ואלדז, חברה (היחיד) מבית הספר. השניים אף התנשקו פעם אחת. סמי קיבל את אחת האבנים שהייזל הוציאה מהאדמה כנגד רצונה. הוא הבטיח לה שלא ימכור אותה וכך חשבה הייזל שלא יקולל כמו השאר.
הייזל נאלצה לעבור עם אימה לאלסקה ונאלצה להיפרד מסמי. אמה של הייזל הפכה לבן אדם לא יציב וגאיה (אלת האדמה) השתלטה עליה, פלוטו הגיע לנסות להציל את מריה אך הבין שהמצב אבוד. מצבה של מריה היה קשה מדי, ולאלים אין כוחות באלסקה.
הייזל נאלצה לעבוד בשביל גאיה, ולבנות לבנה הענק אלקיאונאוס גוף העשוי מאבנים יקרות על אי הרפאים שבאלסקה. הייזל כמעט סיימה את עבודתה עד שהתברר שכדי שהענק יתעורר צריך קורבן אדם. הייזל הבינה כי לא תוכל להציל את אמה. מריה הציעה את עצמה על מנת להציל את הייזל. הייזל מוטטה את מערת הענק והובילה להרס של האי ולמותה שלה ושל אמה ובכך מנעה את התעוררותו של הענק. היא נפטרה בשנת 1942.
בשאול, דנו השופטים מה יהיה גורלן של מריה והייזל וקבעו שהייזל תישלח לאליסיום בעוד אמה לשדות הענישה (האזור בשאול שאליו נשלחות נשמות רשעים לעינויים נצחיים), הייזל לא רצתה שאמה תיענש לנצח וביקשה למתן את עונשה וויתרה על המקום באליסיום, ויחד עם אמה נשלחה לשדות האספודל (האזור בשאול שאליו נשלחות נשמות האנשים שהיו בחייהם טובים ורעים באותה מידה). עד שהגיע ניקו די אנג'לו שגילה שהיא אחותו וחילץ אותה.
גיבורי האולימפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר השני מתואר כיצד הייזל הוחזרה לחיים על ידי אחיה ניקו בן האדס ונלקחה למחנה יופיטר ושולבה בקוהורטה החמישית. התיידדה עם פרנק ז'אנג, בן מארס. במהלך הספר פרסי ג'קסון מהסדרה הקודמת מגיע למחנה לאחר ששכח את זכרונותיו. הייזל עזרה לפרסי בהגיעו למחנה ולקחה עליו חסות. יצאה למסע עם פרסי ופרנק לאלסקה לשחרור אל המוות תנטוס. במסע מתוודים לעברה של הייזל על ידי פלאשבקים. כאשר החבורה פוגשת באמזונות מאלפת הייזל את הסוס המהיר בעולם - אריון, והם נעשים ידידים. פרנק מספר לה שחייו תלויים בחתיכת עץ, שאם תישרף, ימות. לכן הוא מבקש ממנה לשמור עליה בשבילו, והייזל נעתרת לבקשתו. בסוף הספר הייזל מביסה את אלקיאונס עם פרסי ופרנק בכך שמכריחים אותו ללכת ממולדתו אלסקה, בה הוא לא יכול למות, לגבול של קנדה, והורגים אותו. הם חוזרים למחנה ובידיהם סמל הלגיון. פוליבוטס, הענק הנגדי לנפטון / פוסידון וצבאו מגיעים גם הם, אבל פרסי מביס אותו יחד עם אל הגבולות הרומי בדמות הפסל, טרמינוס. מביאים לניצחון המחנה.
בסוף הספר התחילה לצאת עם פרנק ז'אנג.
בספר השלישי החצויים היוונים מגיעים למחנה ומתאחדים עם הרומים, אבל אידולון (רוח רפאים המוסגלת להשתלט על גוף מארח) משתלט על ליאו ואלדס וגורם לו לפוצץ את המחנה, אוקטביאנוס -האוגור של מחנה יופיטר רואה בזה מעשה בגידה ובעקבות זה נפתחת מלחמה בין הרומאים ליוונים, וההייזל והחצויים האחרים בורחים. בספר מגלה הייזל נינו של חברה לשעבר סמי ולאדס - ליאו ואלדס היווני, בנו של הפייסטוס. והייזל עוברת חיזיון עם ליאו שמסביר את הקשר בינו לסמי, וכשפרנק שומע על זה הוא מתחיל לקנא. בסוף כל העניינים מתיישבים בין שניהם ופרנק סולח לליאו היא מצטרפת לשאר החצויים ויחד הם מתחילים את מסעם לפי נבואת השבעה. הייזל מדרבנת את חבריה למצוא את ניקו די אנג'לו החטוף.
בספר הרביעי הייזל מגלה את כוחותיה כמכשפה. היא לומדת לשלוט בערפול, כוח קסום אשר מסווה דברים מבני תמותה. מובילה את החבורה ללא פרסי ואנבת׳ לשערי המוות שבבית האדס. הזוגיות בינה לבין פרנק מתפתחת.
עוזרת ביחד עם פרנק לתוכניתו של ליאו לחזור לקליפסו. מקודמת לקנטוריון של הקוהרטה החמישית של הלגיון הרומי.
גורלו של אפולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזכרת בידי אפולו כי הוא רצה לפגוש אותה.
בסוף הספר הרביעי של גורלו של אפולו, הופכת הייזל להיות הפראיטור של רומא החדשה ולצידה פרנק ז'אנג (בן זוגה).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הייזל לבסק, באתר ויקי ריירדן (באנגלית)
- הייזל לבסק, באתר ויקי מחנה יופיטר (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הייזל לבסק, באתר ויקי ריירדן (באנגלית)
- ^ הייזל לבסק, באתר ויקי מחנה יופיטר (באנגלית)
| יצירות מאת ריק ריירדן | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ספרים |
| ||||||||||||||||
| עיבודים למדיות נוספות |
| ||||||||||||||||
| אחר |
| ||||||||||||||||
| האלים היווניים והרומים • האלים המצריים • האלים הנורדיים | |||||||||||||||||