לידה |
31 ביולי 1865 לייפציג |
---|---|
פטירה |
28 בינואר 1942 (בגיל 76) סנטיאגו דה צ'ילה |
לימודי רפואה | אוניברסיטת לייפציג |
התמחות | רפואת ילדים |
תואר | פרופסור חבר |
תפקידים |
מנהל "בית הילד" בברלין משנת 1902 מנהל מחלקת הילדים בבית החולים ע"ש הקיסר והקיסרית פרידריך בשנים 1918–1933 |
הנצחה | אנדרטה על קברו |
היינריך פינקלשטיין (בגרמנית: Heinrich Finkelstein; 31 ביולי 1865, לייפציג – 28 בינואר 1942, סנטיאגו דה צ'ילה), רופא ילדים יהודי-גרמני, מחלוצי רפואת הילדים בגרמניה.
פינקלשטיין נולד בשנת 1865 בלייפציג שבגרמניה. אביו היה ראש הקהילה היהודית שם, וממנו ירש היינריך הצעיר את אהבתו לטבע וטיפוס הרים. דבר זה הביא אותו ללימודי גאולוגיה ומדעי הטבע והוא סיים את לימודיו באוניברסיטאות לייפציג ומינכן בשנת 1884, בגיל 23 עם תואר ד"ר בפילוסופיה (PhD).
רק אז התפנה ללימודי רפואה אותם סיים בשנת 1892. פינקלשטיין החליט להקדיש עצמו לתחום רפואת הילדים והתמחה אצל אוטו הויבנר (Otto Leonhard Heubner). כאשר זה עבר מלייפציג לברלין והתמנה למנהל מחלקת הילדים בבית חולים שריטה, פינקלשטיין נתמנה לסגנו ויחד הם פרסמו עשרות מאמרים בעניין תזונת תינוקות ומניעת הפצת מחלות.
בין השנים 1901–1918 היה פינקלשטיין מחשובי הרופאים בברלין, מנהל השירות הרפואי לילדים בבית היתומים וב- Kürassierstraße. בשנת 1910 יסד יחד עם לנגשטיין, פאונדלר ופיקה את העיתון הרפואי Zeitschrift für Kinderheilkunde.
החשוב שברפואי הילדים בברלין ואולי בגרמניה כולה היה באותם ימים אדולף בגינסקי מורם של גדולים וחשובים וביניהם יאנוש קורצ'ק. עם מותו של בגינסקי בשנת 1918 נתמנה פינקלשטיין למנהל בית החולים לילדים ע"ש הקייזר פרידריך.
בגלל מוצאו היהודי לא זכה פינקלשטיין מעולם לתואר פרופסור מן המניין והיה רק פרופסור חבר, אך השפעתו על רפואת הילדים הגרמנית הייתה ללא אח ורע. הוא היה מחברו של ספר הלימוד העיקרי ברפואת ילדים, ספר שזכה לתרגומים לרוב לאנגלית, ספרדית וצרפתית. פינקלשטיין הצליח להוריד את תמותת התינוקות והילדים במחלקתו מ-70% לערך של 4.3% בלבד. יחד עם תלמידו, פרופסור לודוויג פרדיננד מאייר, המציא את תחליף חלב האם בעל ריכוז חלבון הגבוה אשר גרם למהפך בתזונת התינוקת. פינקלשטיין הגה גם את "טיפות החלב" ועקב אחר תינוקות בשנתיים הראשונות לחייהם במרפאות מיוחדות שהקים לשם כך.
חשיבותו בחקר התזונה של תינוקות וילדים, מחלות מערכת העיכול והטיפול בילדים משלשלים שם אותו כראשון הגסטרואנטרולוגים לילדים בעולם. בין הישגיו התיאור והאפיון של מחלת הכרסת (צליאק). פינקלשטיין הצטיין גם במחקריו על מחלות זיהומיות והיו אלה פינקלשטיין ומאייר אשר זיהו את הסטרפטוקוקוקס הגורם למחלת השנית (סקרלטינה).
עלית הנאצים לשלטון הביאה לפרישתו לגמלאות במרץ 1933. בשנת 1935 איבד את תאריו, הרשות ללמד ולעסוק ברפואה. הוצעה לו משרה בשיקגו שבארצות הברית ואכן נסע לשם לזמן קצר אך שב לברלין כדי לא להפקיר את אחותו. פינקלשטיין מעולם לא נישא ואחותו הייתה משפחתו היחידה. פינקלשטיין שקל להגר לקובה או צ'ילה בגלל קשרים שהיו לו עם תלמידים לשעבר ממדינות אלה אשר השתלמו אצלו בברלין. בשלב זה וכהכנה להגירתו החליט לשלוח לתלמידו המובהק, פרופסור לודוויג פרדיננד מאייר, שבינתיים עלה ארצה והתמנה מנהל מחלקת הילדים בבית חולים הדסה תל אביב, את ספריתו הרפואית הגדולה (קרוב ל-5000 כותרים) וזו אכן הגיעה לתל אביב והפכה הספרייה הרפואית ברפואת ילדים הגדולה בעיר.
לבסוף, בעקבות ליל הבדולח בשנת 1938 ובעזרת רופא הילדים הצ'יליאני הידוע ארטורו סקוגי ורגרה (Arturo Scroggie Vergara) היגר לבסוף פינקלשטיין לצ'ילה אך גילו המתקדם לא איפשר לו לעבוד במקצועו ורק פנסיה שניתנה לו על ידי סלבדור איינדה, אז שר הבריאות, ומשכורת כשומר בשער האוניברסיטה איפשרו לו ולאחותו לשרוד. רופאי סנטיאגו נהגו להיוועץ איתו בכל מקרה מסובך. לבסוף, ב-28 בינואר 1942 נפטר פינקלשטיין ונקבר בסנטיאגו. אחרי המלחמה איגוד רופאי הילדים הגרמני שיקם את המצבה והציב שלט המכיר ומוקיר פועלו של פינקלשטיין לקידום רפואת הילדים.
אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[1].
Heinrich Finkelstein: Lehrbuch der Säuglingskrankheiten. Privatdruck, Fischers Medizinische Buchhandlung, Berlin 1903-1912