![]() | |
מדינה |
![]() |
---|---|
מנהיגים | יצחק הרצוג, אבי גבאי, ציפי לבני |
תקופת הפעילות | 10 בדצמבר 2014 – 1 בינואר 2019 (4 שנים) |
אפיון | רשימת שמאל-מרכז |
אידאולוגיות | פתרון שתי המדינות, סוציאל-דמוקרטיה, פרוגרסיביזם |
כנסות | הכנסת העשרים |
אותיות | אמת |
שיא כוחה | 24 מושבים בכנסת העשרים |
נוצרה מתוך | העבודה, התנועה, התנועה הירוקה |
התמזגה לתוך | התפרקה למרכיביה |
מטה | יגאל אלון 56 תל אביב |
מיקום במפה הפוליטית | מרכז-שמאל |
צבעים רשמיים | כחול, אדום |
hamahanehazioni.co.il |
המחנה הציוני הייתה רשימה וסיעה משותפת למפלגת העבודה בראשות יצחק הרצוג, ומאוחר יותר אבי גבאי ומפלגת התנועה בראשות ציפי לבני. הרשימה הוקמה בדצמבר 2014, על ידי יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג ויו"ר מפלגת התנועה ציפי לבני לשם ריצה משותפת בבחירות לכנסת ה-20 במרץ 2015, ואליהם הצטרפה מפלגת התנועה הירוקה.
ב־1 בינואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיע יושב ראש מפלגת העבודה אבי גבאי, על פירוק המחנה הציוני, ובהמשך אותו יום אושרה ההתפלגות על ידי ועדת הכנסת.
במסגרת הבחירות לכנסת ה-20, הרשימה המשותפת כללה את לבני ומועמדים מטעמה במקומות השני, השמיני, ה-16, ה-21, ה-24 וה-25 (מקום שהוקצה על ידי לבני ליו"ר מפלגת התנועה הירוקה). שאר המקומות הוקצו למועמדים מטעם מפלגת העבודה. במסגרת מסע הבחירות הציגה הרשימה הצעת ממשלה חלופית מטעמה, הכוללת את הרצוג ולבני ברוטציה כראשי הממשלה, פרופ' מנואל טרכטנברג כשר האוצר ואת האלוף (במיל') עמוס ידלין (מבלי שיכלל ברשימה) כשר הביטחון[1][2][3].
ב-16 במרץ 2015, פחות מיממה לפני הבחירות, הודיעה לבני כי היא מוותרת על הרוטציה עם הרצוג, אם הדבר יהווה מכשול להקמת ממשלה בראשותו[4].
הרשימה זכתה ב-24 מנדטים בבחירות לכנסת ה-20 והייתה לסיעה השנייה בגודלה בכנסת.
ב-9 בפברואר 2016 הודיע חבר הכנסת עמיר פרץ על מעברו מן התנועה חזרה למפלגת העבודה;[5] למרות מעברו לעבודה המשיך המימון השוטף בגינו להתקבל על ידי התנועה.
ב-4 ביולי 2017 התקיים הסבב הראשון בבחירות לראשות מפלגת העבודה. אבי גבאי ועמיר פרץ העפילו לסבב השני[6], ואילו היו"ר המכהן יצחק הרצוג הודח מראשות המפלגה וגם מראשות המחנה הציוני[7]. ב-11 ביולי 2017 התקיים הסבב השני בבחירות לראשות מפלגת העבודה. בבחירות ניצח אבי גבאי והתמנה ליו"ר מפלגת העבודה[8].
בעקבות מינויו של יצחק הרצוג ליו"ר הסוכנות היהודית באמצע 2018, החליט גבאי על מינויה של ציפי לבני לראש האופוזיציה בכנסת[9].
ב-1 בינואר 2019 הודיע יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי על פירוק השותפות עם מפלגת התנועה[10]. בהמשך אותו יום אישרה ועדת הכנסת את הפילוג[11], תוך כדי ציון שסיעת העבודה מונה 18 מנדטים וסיעת התנועה 6 מנדטים; הפיצול בוצע בהתאם להסכם המקורי בין המפלגות, והמנדט של עמיר פרץ נשאר בסיעת התנועה.
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
|
---|
![]() |
רשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת העשרים | ||
---|---|---|
מיוצגות בכנסת ה-19 | הבית היהודי • הליכוד • המחנה הציוני • הרשימה המשותפת • יהדות התורה • יש עתיד • ישראל ביתנו • כולנו • מרצ • ש"ס | |
לא מיוצגות בכנסת ה-19 | מפלגת אור • הירוקים • הפיראטים • התקווה לשינוי • ובזכותן • יחד (אלי ישי) • כולנו חברים נ נח • מנהיגות חברתית • מפלגת כלכלה • עלה ירוק • נבחרת העם (הזמנית) • פרח • שכירות בכבוד • תומכי מפלגת הדמוקראטורה • הרשימה הערבית | |
רשימות המועמדים לכנסת - באתר הכנסת • מפלגות בישראל • הכנסת • פוליטיקה של ישראל |
סיעות הכנסת העשרים | ||
---|---|---|
קואליציה | הבית היהודי (מפד"ל, האיחוד הלאומי – תקומה) • הימין החדש • הליכוד • יהדות התורה (אגודת ישראל, דגל התורה) • כולנו • ש"ס | |
אופוזיציה | העבודה • התנועה (התנועה, התנועה הירוקה) • הרשימה המשותפת (חד"ש, רע"מ, בל"ד, תע"ל) • יש עתיד • ישראל ביתנו • מרצ • ח"כ יחידה: אורלי לוי-אבקסיס |