הרברט ווסט – מחיה המתים

הרברט ווסט - מחיה המתים
Herbert West - Reanimator
מידע כללי
מאת ה. פ. לאבקרפט
שפת המקור אנגלית
סוגה אימה
הוצאה
הוצאה הכנה ביתית
מקום הוצאה ארצות הברית
תאריך הוצאה פברואר-יולי 1922

הרברט ווסט – מחיה המתיםאנגלית: Herbert West – Reanimator) הוא סיפור קצר מאת הסופר האמריקאי ה. פ. לאבקרפט, אשר נכתב בין אוקטובר 1921 ליוני 1922 ופורסם בשישה חלקים בין החודשים פברואר ויולי 1922 בכתב העת "הכנה ביתית" (Home Brew)[1].

הפרק הראשון "מתוך החשכה" נפתח בתיאור חוויותיו המשותפות של המספר חסר השם עם חברו הטוב הרברט ווסט, אשר נעלם לאחרונה בנסיבות פתאומיות. כסטודנט לרפואה באוניברסיטת מיסקטוניק נדהם המספר לשמוע את התיאוריות המופרכות של ווסט, הטוען כי גוף האדם הוא אינו יותר ממכלול אורגני שיכול לעבור "אתחול", ובמהרה מתחיל לבדוק את רעיונותיו על נסיינים אנושיים.

שני החברים הצעירים גונבים ציוד רפואי מהאוניברסיטה ומקימים מעבדה מאולתרת משלהם באסם נטוש. תחילה הם משלמים למספר אנשים לשדוד עבורם קברים, אך משניסוייו של ווסט נכשלים, כספם אוזל והם במהרה מתחילים לשדוד את הקברים בעצמם.

לילה אחד הם גונבים את גופתו של עובד בניין שמת באותו הבוקר בתאונת עבודה ולוקחים אותה חזרה איתם לאסם הנטוש. ווסט מזריק לגופה את הנסיוב שפיתח, אך שום דבר לא קורה. מאוחר יותר נשמעת לפתע צרחה לא אנושית מתוך החדר בו הגופה נמצאת. ללא מחשבה ומתוך אינסטינקט, בורחים השניים אל תוך הלילה, אך ווסט מועד בטעות על עששית בדרכו החוצה ושריפה פורצת במקום.

למחרת מופיע דיווח בעיתון על הקבר ששניהם השחיתו ועל סימני חפירה בצורת "טפרים" בסמוך אליו. פרט זה נשגב מבינתם, שכן לאחר הוצאת הגופה הם השיבו את האדמה למקומה וכיסו את עקבותיהם.

הפרק השני "שד המגפה" מציג את עצירתם המיידית של מחקריו של ווסט בגין התערבותו של דוקטור אלן האלסי, דקאן האוניברסיטה, המסרב לאפשר לו גישה לפגרים אנושיים או למעבדת הניתוחים של הפקולטה. אולם המזל משחק לטובתו של ווסט כאשר התפרצות טיפואיד חריפה פוקדת את העיר והוא וחברו נקראים לעזור במתן עזרה לחולים גוססים.

ווסט מזריק לגופות את הנסיוב החדש שפיתח, אך לא מסתמנת השפעה משמעותית כלשהי פרט לכך שהן פוקחות את עיניהן למספר שניות. בסופו של דבר נדבק גם דוקטור האלסי בנגיף וכאקט ניצחון סופי, גונב ווסט את גופתו בניסיון להחיותה. השניים לוקחים את הגופה לאכסניה בה הקימו את מעבדתם החדשה ומזריקים לה את הנסיוב החדש.

הגופה מתעוררת לחיים אך מתגלה כאלימה ביותר וחסרת אינטלקט. האלסי מכה את הסטודנטים עד לאובדן הכרה ונמלט מהמקום. הוא פותח במסע הרג קטלני הגוזל את חייהם של למעלה מתריסר קורבנות לפני שהוא נעצר בידי המשטרה. "הרוצח-הקניבל" מאושפז במהרה במוסד לחולי נפש. ווסט מאשים את תוצאות הניסוי בכך שחלף זמן רב מדי מאז שהאלסי מת וש"מוחו נרקב".

הפרק השלישי "שש יריות לאור הירח" מתרחש כעבור מספר שנים כאשר הן המספר והן ווסט סיימו את חוק לימודיהם והפכו לרופאים מורשים. השניים פותחים את מרפאתם בעיר בולטון שבניו אינגלנד, בבית קטן ליד בית הקברות המקומי וזאת כדי שיהיה להם מלאי זמין של גופות. עדיין נחושים להצליח במשימתם, הם מוציאים מתוך אחד הקברים גופה השייכת למתאגרף שמת במהלך קרב אגרוף לא חוקי לאחר שקיבל מכה בראשו.

ווסט וחברו לוקחים במהרה את הגופה חזרה למעבדתם ומזריקים לה נסיוב משופר, אך משלא קורה דבר הם נפטרים ממנה בשדה אקראי. מספר אירועים מוזרים מתרחשים בימים הבאים, החל בהיעלמותו המסתורית של ילד מקומי, מותו של אמו ההיסטרית מהתקף לב, וכלה בנקישות אגרסיביות על דלת חדרם של ווסט וחברו בשעת לילה מאוחרת.

משפותחים השניים את הדלת בזהירות, הם מוצאים את עצמם עומדים פנים אל פנים מול גופתו של המתאגרף המכוסה כולה בטל ואדמה רטובה, עם ידו של הילד הנעלם תלויה מפיה מלא הדם. ווסט שולף את אקדחו בקור רוח ויורה בה שש פעמים.

הפרק הרביעי "צרחות המתים" מתחיל זמן-מה לאחר פטירתו (השנייה) של המתאגרף. המספר חוזר מחופשה לביתו המשותף עם ווסט ומגלה גופה אשר נשמרה במצב כמעט מושלם. ווסט מסביר כי הוא פיתח נוזל המסוגל למנוע ריקבון וזאת על ידי הזרקתו הישירה למחזור הדם ברגעי המוות הראשונים. הגופה שייכת, לדבריו, לאיש עסקים שמת מהתקף לב במרפאתו במהלך בדיקה רפואית שגרתית.

הם מזריקים את הנסיוב וסימני חיים קלושים מתחילים להופיע על פני הגופה. המספר מנסה לדבר עמה והיא פולטת כמה מילים לא מובנות בניסיון ברור לתקשר. רגעים ספורים לפני שהיא שבה חזרה לעולם המתים, מתחילה הגופה לצרוח ולהתעוות, וחושפת בצרחה נוראית שהלכה למעשה, היא נרצחה בידי ווסט.

הפרק החמישי "האימה מהצללים" מתקיים תחת התופת של מלחמת העולם הראשונה, כעבור חמש שנים, בעוד ווסט וחברו משתמשים במלחמה כאמצעי להשגת גופות. לאחר שנשלחו לפלנדריה לשרת כחובשים, וויתר ווסט על רעיון החייאת הגופות והחל להתנסות בהחייאת איברים בודדים.

בשדה הקרב מתיידד ווסט עם מפקדו הישיר סר מייג'ור אריק מורלנד קלפהאם לי, ומספר לו על חזונו. כעבור זמן-מה מתרסק מטוסו של מורלנד וגופתו נמצאת בידי ווסט אשר עורף את ראשה ומזריק לגוף המנותק את הנסיוב. הגוף מתעורר וחובט באלימות בכל הנקרה בדרכו, בעוד שהראש הערוף צורח מצדו השני של החדר. הבניין בו הקים ווסט את מעבדתו מופצץ בידי מרגמה ונהרס, ולא נותר אף זכר לגופו של מורלנד או לראשו.

הפרק השישי "לגיונות הקברים" לוקח חלק כעבור שנה מתום המלחמה. ווסט עובר לגור בבית המחובר ישירות למערכת תת-קרקעית של קטקומבות מזמני המתיישבים. לילה אחד הוא נתקל בכתבה בעיתון המתארת סדרה של אירועים מוזרים אשר התרחשו במוסד לחולי נפש. אדם בעל "ראש שעווה" (מייג'ור מורלנד) מוקף בחבורת אנשים מוזרה וסוחב בידיו קופסה שתכולתה לא ברורה, הופיע בפתח המוסד ודרש מצוות העובדים לשחרר לידיו את אחד המטופלים הידוע בתור "הרוצח-הקניבל" (דוקטור האלסי). משסורב בתוקף, לקחו אותו הוא ושותפיו בכוח.

ווסט מעביר את שארית הלילה במצב קטטוני עד להישמען של דפיקות בדלת. בפתחה עומדת קבוצת אנשים המביאה למספר קופסה גדולה, והוא בתורו נותן אותה לווסט. השניים יורדים למרתף ושורפים אותה. קירות הקטקומבות מתחילים להיסדק וזומבים שועטים אל תוך הבית ולעברו של ווסט. הם מבתרים את גופתו בחולניות וכצעד סופי של אלימות, עורף מייג'ור מורלנד את ראשו.

המספר נותר בריא ושלם, בגופו לפחות, ומאותר חסר הכרה בבוקר למחרת בידי המשרתים. השוטרים המגיעים לזירת המקום צוחקים ופוטרים אותו כמשוגע או כרוצח, ככל הנראה האפשרות הראשונה, ובכך הוא נותר רדוף לנצח בידי הזוועות שראה, נתפש בידי כולם כמטורף.

  • הרברט ווסט הוא ממציאו של נסיוב מיוחד המסוגל להחיות את המתים. הוא מתואר כגאון מבריק ונרקיסיסט, איש צעיר המונע על ידי דחפיו החזקים ובעל טבע חסר מצפון או מוסריות. יהירותו וחוסר הכבוד שלו לחיים ולמוות מביאים עליו את סופו המוקדם.
  • המספר הוא חברו היחיד של ווסט, עמיתו ללימודים המעריץ אותו וחש יראת כבוד כלפי עבודתו וחזונו. אולם ככל שהזמן עובר וניסוייו של ווסט הופכים יותר ויותר חולניים, ונראה כי ווסט מאבד עניין במדע ובמקום זאת נוטה להתעסק בסטייה מוחלטת, הופך המספר למעין עבד המפחד מאדונו, חושש מדי לחייו כדי לנסות להימלט.
  • הדקאן אלן האלסי הוא ראש הפקולטה הרפואית של אוניברסיטת מיסקטוניק. אינו מתייחס ברצינות לתיאוריות של ווסט ומגדיר אותו כמיושן וכבעל ראייה מוגבלת. מת במהלך התפרצות הטיפואיד בארקהם ועובר החייאה בידי ווסט רק כדי להתעורר בתור סוג של זומבי-קניבל, ומאושפז בידי הרשויות במוסד לחולי נפש.
  • סר מייג'ור אריק מורלנד קלפהאם לי הוא מפקדם הישיר של ווסט וחברו במהלך מלחמת העולם הראשונה. מעט המידע שניתן לגביו מגלה כי הוא חולק עם ווסט את אותה סקרנות סוטה בנוגע למוות. לאחר שמטוסו מופצץ הוא נהרג וגופתו נמצאת בידי ווסט המנתק את ראשו מגופו בניסיון להחיותם בנפרד. את השנה שלאחר מכן הוא מעביר בחיפוש אחר כל קורבנותיו של ווסט כדי להובילם למסע נקמה ב"אדם שניסה לקחת את תפקידו של אלוהים".

מכתביו של לאבקרפט חושפים כי הוא כתב את הסיפור כפרודיה על סיפורה של מרי שלי "פרנקנשטיין" מ-1818. מספר רמיזות לספרה של שלי אף מופיעות בסיפור.

לאבקרפט לא היה מרוצה מהסיפור הסופי, וטען כי כתב אותו רק כי קיבל תשלום בסך חמישה דולרים עבור כל פרק שפרסם. בנוסף לכך לא היה מרוצה מהדרישה שקיבל כי כל פרק יסתיים ב"קליף האנגר", קרי בצורה מותחת אשר תעורר בקוראים את הרצון העז לקרוא את הפרק הבא. טכניקה זו אכן אינה אופיינית לסגנונו הספרותי. מבקר סיפוריו של לאבקראפט, אס. טי. ג'ושי, טוען כי "הרברט ווסט – מחיה המתים" מוכר באופן אוניברסלי כ"סיפורו הגרוע ביותר של לאבקרפט".[2]

הסרט מחיה המתים (Re-Animator) מ-1985 של הבמאי סטיוארט גורדון הוכח כעיבוד המוצלח ביותר של הסיפור עד היום, ולוקח את עלילתו משני הפרקים הראשונים. סרט המשך בשם "כלתו של מחיה המתים" מ-1990 ממשיך את שני הפרקים הבאים, וסרט נוסף בשם "מעבר למחיה המתים" מ-2003 מתאר את שהותו של הרברט ווסט בכלא ושומר על קשר קלוש עם עלילתו המקורית של לאבקרפט.

הבמאי דילן מארס הפיק וביים סרט בשם "דוקטור ווסט: פרודיה על מחיה המתים".

יוצר הסרטים האיטלקי איוון זוקון ביים את הסרט "הרברט ווסט: מחיה המתים" מ-2017 בו מככב עמנואל קרמן כהרברט ווסט ואלסיו כרוביני כבנו של ווסט.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ה. פ. לאבקרפט (1986) [1922] הרברט ווסט – מחיה המתים. במהדורתו של אס. טי. ג'ושי, דגון וסיפורים מוזרים אחרים (המהדורה המתוקנת מספר תשע); סאוק סיטי, הוצאת ארקהם האוס. מסת"ב: 0-87054-039-4
  • ה. פ. לאבקרפט (1999) [1922] הרברט ווסט – מחיה המתים. במהדורתו של אס. טי. ג'ושי ופיטר קאנון, לאבקרפט המבואר (מהדורה ראשונה); ניו יורק. מסת"ב: 0-440-50875-4

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Straub, Peter (2005). Lovecraft: Tales. The Library of America. pp. 823, 828. ISBN 1-931082-72-3.
  2. ^ Scriptorium - H.P. Lovecraft Archived 2005-07-18 at the Wayback Machine
  3. ^ Herbert West: Re-Animator at IMDb