חגי אלעד, דצמבר 2009 | |
לידה |
1 באוקטובר 1969 (בן 55) חיפה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
ידוע בשל | פעילותו למען זכויות האדם |
השכלה | האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת הרווארד |
מעסיק | בצלם |
תפקיד | מנכ"ל בצלם לשעבר. |
תקופת כהונה | 2014-2023 |
חגי אלעד (נולד ב-1 באוקטובר 1969, חיפה) הוא פעיל זכויות אדם שכיהן כמנכ"ל "בצלם" החל ממאי 2014 ועד ל-2023. לפני כן ניהל את האגודה לזכויות האזרח בישראל ואת "הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות".
אלעד נולד להורים יוצאי פולין ושירת בצה"ל ביחידה 504.[1] הוא בוגר תוכנית אמירים ובעל תואר מוסמך בפיזיקה – שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1997 עד 2000 היה עמית טרום-דוקטורט במרכז לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת הרווארד.[2]
אלעד היה ממובילי המאבק והפעילות של הקהילה הלהט"בית בירושלים. בתחילה פעל לקידום חוג "העשירון האחר" באוניברסיטה. בתקופת כהונתו כיו"ר "העשירון האחר", ב-1997, צוינו אירועי גאווה לראשונה באוניברסיטה העברית.
לאחר לימודים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, שב לישראל, ובאוקטובר 2000 התמנה למנכ"ל הראשון של עמותת "הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות", על רקע אווירה עוינת מצד גורמים רבים בעיר לפעילות ארגון זה. אלעד פתח את המשרדים של העמותה במדרחוב בן-יהודה בירושלים ואף תלה שם את דגל הגאווה. ביוני 2002 הוביל את מצעד הגאווה הראשון "אהבה ללא גבולות" שנערך בירושלים. בשנים שלאחר מכן הפכו אירועי הגאווה בירושלים לאירוע של קבע, למרות התנגדות עזה, בעיקר מצד החרדים וערביי העיר, כולל מעשי אלימות. חגי אלעד עמד במרכזו של ויכוח נוקב בשאלה האם ראוי לקיים את המצעד בירושלים.[3] אלעד כיהן שש שנים כמנכ"ל "הבית הפתוח". החליפה אותו בתפקיד נועה סתת.
ב-2008 נבחר על ידי הנהלת האגודה לזכויות האזרח לתפקיד מנכ"ל האגודה וכיהן בתפקיד זה מ-1 ביולי באותה שנה.[4] בתקופת כהונתו קיימה האגודה בדצמבר 2009, לראשונה בתולדותיה, מצעד זכויות אדם לציון יום זכויות האדם, שבו השתתפו למעלה ממאה ארגונים ואלפי צועדים.[5] אלעד השתתף בהפגנות בשייח' ג'ראח ועקב כך אף נעצר על ידי המשטרה.[6]
במאי 2014 החל לכהן כמנכ"ל "בצלם".[2]
באוקטובר 2016 קיימה מועצת הביטחון דיון שנושאו "ההתנחלויות כמכשול לשלום ולפתרון שתי המדינות". בדיון השתתף גם אלעד, שקרא לפעול לסיום הכיבוש בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.[7]
באוקטובר 2018 השתתף בשנית בדיון במועצת הביטחון על "המצב במזרח התיכון, כולל הסוגיה הפלסטינית", אליו הוזמן על ידי נשיאת המועצה התורנית, בוליביה, על מנת לתת סקירה. אלעד הקדיש את דבריו בעיקר לפינוי הצפוי בח'אן אל-אחמר ולהתנהגות ישראל בעימותים בגבול ישראל–עזה. הוא תקף את המנגנון המשפטי הישראלי שמאפשר להגדיר את הבנייה בח'אן אל-אחמר כ"בלתי חוקית" ומאשר ירי צלפים מרחוק אל מפגינים בתוך רצועת עזה, כולל את בית המשפט העליון שאותו תיאר כשותף בפשעי מלחמה. הוא השווה את המצב שבו לפלסטינים אין זכות להשתתף במנגנון השולט על חייהם למצב בדרום ארצות הברית בתקופה שבה נהגו חוקי ג'ים קרואו ולמשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. בנאומו פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר לו: ”לעולם לא תשתיק אותנו, ולא את מאות אלפי הישראלים שדוחים הווה המבוסס על עליונות ועל דיכוי, ותומכים בעתיד הבנוי על שוויון, חופש וזכויות אדם. אינני בוגד, אך גם אינני גיבור. הגיבורים הם הפלסטינים שמתמודדים עם הסבל מהכיבוש באומץ ובהתמדה: מתעוררים באישון ליל לקולות חיילים הפורצים לבתיהם, יודעים שאם יקיריהם יהרגו התוקפים כמעט בוודאות יימלטו מעונש, ונשארים על אדמותיהם כשהם יודעים שזו רק שאלה של זמן עד שהבולדוזרים יגיעו”. בדבריו קרא למועצת הביטחון ולקהילה הבין-לאומית לנקוט בפעולות ממשיות נגד המשך הכיבוש, ובפרט על מנת למנוע את פינוי ח'אן אל-אחמר.[8][9] אלעד ספג גינויים על דבריו בדיון מנתניהו, משגריר ישראל באו"ם, דני דנון ומשגרירת ארצות הברית באו"ם, ניקי היילי.[10][11]
בתגובה לאמירה של נתניהו, שהוא מגדיר את "בצלם" כחרפה, פרסם אלעד מאמר ובו פירט שלל מרכיבים במדיניות ישראל שהוא רואה אותם כחרפה.[12]
מכּתביו: