טום רובינסון בנד

טום רובינסון בנד
מוקד פעילות לונדון, בריטניה
תקופת הפעילות 1976–1979
1989
2015
סוגה פאנק רוק, גל חדש, פאב רוק בריטי
חברת תקליטים EMI, Harvest
חברים לשעבר
טום רובינסון
מארק אמבלר
דני קוסטו
דולפין טיילור
פרסטון היימן
איאן פארקר
ניק פליטאס
צ'רלי מורגן
סטיב ויטר
סטיב קריס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טום רובינסון בנד (באנגלית: Tom Robinson Band; בראשי תיבות: TRB) היא להקת רוק בריטית, שהוקמה בשנת 1976 על ידי הזמר, הפזמונאי והבסיסט טום רובינסון. סינגל הבכורה של הלהקה, "2-4-6-8 Motorway" הפך ללהיט והגיע למקום החמישי במצעד הסינגלים הבריטי בשנת 1977. הסינגל השלישי של הלהקה, "Up Against the Wall", נתפס בעיני חלק כסינגל פאנק רוק קלאסי [1][2] בעוד אלבום הבכורה שלהם, Power in the Darkness (1978), נחשב כאלבום פאנק מובהק של סוף שנות השבעים [3][4][5][6][7] השיר שלהם מאותו אלבום, "Glad to Be Gay" נחשב להמנון ההומוסקסואלים הלאומי הבריטי.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום רובינסון החל להופיע בלונדון בשנת 1976. עד סוף אותה שנה הוא החליט להקים הרכב קבוע. חברו הוותיק של רובינסון, הגיטריסט דני קוסטו היה הראשון להצטרף להרכב. הם פרסמו מודעות בעיתוני מוזיקה וחיפשו נגן בס ומתופף. רובינסון מצא את המתופף בריאן "דולפין" טיילור, והחיפושים אחר נגן בס נמשכו, כשלבסוף הגיע המוזיקאי מארק אמבלר לאודישן. כמה ימים לאחר מכן, סיפר אמבלר שבנוסף להיותו בסיסט הוא גם קלידן, ובילה שנים רבות בלימודי פסנתר אצל מוזיקאי הג'אז הוותיק, סטן טרייסי. לאחר שהאזין לאמבלר מנגן על אורגן ההאמונד שלו, הבין רובינסון שהוא יצטרך למלא את תפקיד נגן הבס בעצמו.

הלהקה הגיעה לסצנת המועדונים באמצעה של מהפכת הפאנק של לונדון. ההופעות החיות שלהם זכו לביקורות חיוביות, ועד מהרה נכחו נציגים מחברות תקליטים שונות ברבות מההופעות שלהם.

חברת EMI החתימה לבסוף את הלהקה. רובינסון תיאר מאוחר יותר את התקופה הזו בחיי הלהקה, ואמר: "בתוך תשעה חודשים עשינו את המעבר מחתימה על קצבת האבטלה להשמעות ב-"Radio One", הופעות ב-"Top of the Pops", חתימה ב-EMI והופעה בעמוד הראשי של NME".

חברי הלהקה חילקו לקהל שהשתתף בהופעות שלהם עלונים המתארים את דעותיהם הפוליטיות, בנוסף לתגים וחולצות טי שירט עם סמל הלהקה מתנוסס עליהם, וניגנו באופן קבוע בהופעות רוק נגד גזענות כשמצטרפות אליהם להקות כמו "הקלאש" ואחרות.

"2-4-6-8 Motorway" היה הסינגל הראשון של ההרכב שיצא בסוף 1977. הוא הגיע לחמשת הראשונים של מצעד הסינגלים הבריטי ונשאר שם למעלה מחודש. כמעט מיד אחריו יצא האלבום הבא שלהם, EP בן ארבע רצועות בשם "Rising Free", שהוקלט בהופעה חיה בתיאטרון Lyceum בלונדון בנובמבר 1977. הוא הכיל את השירים "Don't Take No for an Answer", "Martin", "(Sing if You're) Glad to Be Gay" ו-"Right on Sister". ה-EP הגיע למקום ה-18 במצעד הסינגלים הבריטי.

בראשית 1978 הקליטו TRB את אלבום הבכורה שלהם, "Power in the Darkness". הגרסה הבריטית של התקליט הכילה את כל השירים החדשים, אבל בארצות הברית (יצא בחברת Harvest), הסינגל "2-4-6-8 Motorway" והתקליט "Rising Free" שולבו ל-EP בונוס בן שש רצועות שהפך את האלבום לכמעט כפול.

שינוי בהרכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Power in the Darkness" הגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים בבריטניה וזיכה את הלהקה בתקליט זהב, ו-TRB נבחרו ל"להקה החדשה הטובה ביותר" ו"הלהקה הטובה ביותר בלונדון" לשנת 1977 על ידי מאזינים בטקס פרסי המוזיקה של רדיו קפיטל. הקלידן מארק אמבלר עזב את הלהקה לאחר הקלטת האלבום הראשון, ופסנתרן הסשנים ניק פליטאס גויס כמחליף זמני וניגן עם TRB בעצרת גדולה של הליגה האנטי-נאצית בפארק ויקטוריה בלונדון בתחילת אותה שנה.

הקלידן איאן פארקר הצטרף כמחליף קבוע לאמבלר. לאחר מכן הקליטו TRB את אלבומם הבא, "TRB Two" באולפני Rockfield בוויילס. כריס תומאס שהפיק את אלבומם הראשון, היה גם המפיק של האלבום השני. המתופף דולפין טיילור הציע שהמוזיקאי והמפיק האמריקאי, טוד רונדגרן יחליף את תומאס. לאחר שהלהקה התקשתה להחליט אילו רצועות יופיעו באלבום, התקבלה בסופו של דבר החלטה לתת לרונדגרן לבחור. עם זאת, הוא בחר שניים מהשירים שטיילור לא אהב במיוחד, והוא החליט לעזוב את הלהקה. יום לאחר מכן, כשהרוחות נרגעו מעט, טיילור הציע לחזור להרכב אך רובינסון סירב, ופרסטון היימן גויס כמתופף מחליף. תמונתו נכללה על עטיפת האלבום, אך מעולם לא הייתה כוונה לצרפו ללהקה באופן קבוע. המחליף של טיילור היה לבסוף צ'ארלי מורגן שניגן בעבר עם קייט בוש, והמשיך כמתופף עבור אלטון ג'ון במשך חמש עשרה שנים נוספות.

הלהקה יצאה לסיבוב הופעות כדי לתמוך בהוצאת האלבום, אבל בשלב זה המחלוקות הפנימיות בהרכב עשו את שלהן. כשהגיטריסט דני קוסטו החליט לעזוב ב-1979, הגיעה הלהקה לסוף דרכה. שתי ההופעות האחרונות שלה התקיימו בבלגיה ב-1979 [8]

ב-1989 ערכו רובינסון, קוסטו ואמבלר סיבוב הופעות במסגרת איחוד הלהקה עם סטיב קריס על תופים. הם הופיעו בהופעות סולד-אאוט במועדון מרקי בלונדון, והמשיכו להופיע במשך רוב השנה לפני שנפרדו שוב[9]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1978: Power in the Darkness
  • 1979: TRB Two

אלבומי הופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1982: Cabaret ‘79
  • 1997: Glad to Be Gay Cabaret

אלבומי אוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1981: TRB 3
  • 1987: The Collection 77-87
  • 1996: The Gold Collection
  • 1997: Rising Free: The Very Best of TRB
  • 2013: The Anthology 1977-1979

סינגלים ו-EP

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1977: "2-4-6-8 Motorway"
    "I Shall Be Released"
  • 1978: Rising Free (EP)
    "Don't Take No for an Answer" / "Martin")
    ("Glad to Be Gay" / "Right on Sister"
  • 1978: "Up Against the Wall"
    "I'm Alright Jack"
  • 1978: "Too Good to Be True"
    "Power in the Darkness"
  • 1979: "Bully for You"
    "Our People"
  • 1979: "Alright All Night"
    "Black Angel"
  • 1979: Never Gonna Fall in Love (Again)
    "Getting Tighter"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Mojo (October 2001) - 100 Punk Scorchers, Issue 95, London;
  2. ^ Joynson, Vernon (2001). Up Yours! A Guide to UK Punk, New Wave & Early Post Punk. Wolverhampton: Borderline Publications. p. 310. ISBN 1-899855-13-0. It typified their heartfelt passion and political anger, which is so prevalent on their superb debut album.;
  3. ^ Joynson, Vernon (2001). Up Yours! A Guide to UK Punk, New Wave & Early Post Punk. Wolverhampton: Borderline Publications. p. 310. ISBN 1-899855-13-0. one of the definitive albums of the seventies;
  4. ^ Thompson, Dave (2000). Punk. Ontario: Collector’s Guide Publication. p. 122. ISBN 1-896522-27-0. the most successful album of all the year’s ‘political offerings.;
  5. ^ Buckley & Ellingham, ed. (1996). Rock: The Rough Guide. London: Rough Guides. p. 734. ISBN 1-85828-201-2. An essential new wave album;
  6. ^ Gardner, Steve (1996). "Hiljaiset Levyt: 100 Best Punk LP's". אורכב מ-המקור ב-18 אפריל 2012. One of the greatest records that came out in the late 70s;
  7. ^ Larkin, Colin (1994). All Time Top 1000 Albums. Enfield: Guinness Publishing. p. 247. A great amalgam of punk / pop, ethics and all, translated as an exciting, visceral album in a style much imitated, but rarely bettered for fury and genuine loathing.;
  8. ^ "Primo". Tomrobinson.com. נבדק ב-27 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "TRB - Tom Robinson Band".