יאקוב נגרוצי
 | |
| לידה |
31 בדצמבר 1842 יאשי, מולדביה  |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1932 (בגיל 89) בוקרשט, ממלכת רומניה |
| מדינה |
רומניה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| שפות היצירה |
רומנית |
  | |
יאקובּ נגרוצי (ברומנית: Iacob Negruzzi; 31 בדצמבר 1842 - 6 בינואר 1932) היה סופר רומני, עורך, פרופסור למשפטים באוניברסיטת יאשי, חבר מייסד של ז'ונימיה, חבר בכיר במסדר הבונים החופשיים. נגרוצי הפך לחבר מן המניין באקדמיה הרומנית בשנת 1881, ונבחר לסגן נשיא מוסד זה מספר פעמים, ופעמיים הוביל אותו כנשיא ומזכיר הכללי.[1]
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאקוב נגרוצי נולד ביאשי, בנסיכות מולדובה, כבנו של קוסטקה נגרוצי. הוא למד משפטים בברלין ובשובו מהלימודים, השתתף בהקמת חוג ז'ונימיה ובמשך 28 שנים ערך את ביטאון החוג, כתב העת Convorbiri literare. משנת 1864 מילא את תפקיד פרופסור למשפטים מסחריים באוניברסיטת יאסי,
ב-28 באוקטובר 1866 הצטרף לבונים החופשיים והתקדם במדרג הדרגות עד לתואר מזכיר שני ומומחה גדול וב-1868 היה לנכבד[2]. משנת 1867 היה גם עורך המגזין "Convorbiri literare", ולימים החזיק בתפקיד מנהל המגזין עד שנת 1895.
בשנת 1888 יאקוב נגרוצי יזם חוק שנועד להבטיח גמלת קיום למיכאי אמינסקו.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1873, Mihai Vereanu (מיכאי וריאנו) רומן.
- 1874, Copii de pe natură (ילדי הטבע) פורטרטים סטיריים בפרוזה ובשירה.
- 1884, Hatmanul Baltag (הטמן בלטאג) אופרה קומית שנכתבה בשיתוף פעולה עם יון לוקה קאראג'אלה.
- 1921, Amintiri din „Junimea” (זכרונות מז'ונימיה).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Iacob Negruzzi, artline.ro
- ^ חברי ז'ונימאה בבונים החופשיים