יחסי אינדונזיה–סינגפור

יחסי אינדונזיה–סינגפור
אינדונזיהאינדונזיה סינגפורסינגפור
אינדונזיה סינגפור
שטח (בקילומטר רבוע)
1,904,569 719.20
אוכלוסייה
284,611,571 5,851,695
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,371,171 501,428
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,818 85,689
משטר
דמוקרטיה נשיאותית רפובליקה

יחסי אינדונזיה–סינגפור הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה של אינדונזיה לרפובליקה של סינגפור. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים פורמליים ב-7 בספטמבר 1967,[1] חודש לאחר הקמת האיגוד של האומות הדרום-מזרח אסייתיות (ASEAN) ב-8 באוגוסט 1967. אינדונזיה וסינגפור הן שתיים מחמש המדינות המייסדות של ASEAN (יחד עם מלזיה, תאילנד והפיליפינים). שתי המדינות הן גם חברות בארגון המדינות הבלתי-מזדהות ו-APEC.

לאורך השנים קיימו אינדונזיה וסינגפור חילופי דברים סדירים של ביקורים רמי דרג, שהונעה על ידי שיתוף פעולה כלכלי חזק במגוון רחב של תחומים, כולל בריאות, ביטחון ואיכות הסביבה. בעשור האחרון הייתה סינגפור בעקביות המשקיעה הזרה המובילה באינדונזיה.

בשנת 2017 צוינו 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים באירוע חגיגי המכונה RISING50, מיזוג של "RI" לרפובליקה של אינדונזיה ו-"SING" לסינגפור.[2]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין אינדונזיה העתיקה לסינגפור מתוארכים לתקופת ממלכות קדומות, אזור המיצרים היה חלק מתחום Srivijaya עוד במאה ה-7. נגרקרטגאמה, שיר אפוס ג'אווני שנכתב בשנת 1365 בתקופת מג'פהיט, התייחס גם ליישוב באי שנקרא Temasek ('עיר הים' בג'אוונית העתיקה).

בשנות ה-90 של המאה ה-14, סולטן פלמבאנג, פרמסווארה, נמלט לטמסק לאחר שהודח על ידי ממלכת מג'פהיט. במהלך המאה ה-14, סינגפור נקלעה למאבק בין סיאם (כיום תאילנד) לאימפריה המג'פיטית המבוססת על ג'אווה על השליטה בחצי האי המלאי. לפי סג'רה מלאיו, סינגפור הובסה בהתקפה מג'פיטית אחת. הוא שלט באי במשך כמה שנים, לפני שנאלץ לעבור למלאקה שם הקים את סולטנות מלאקה.[3]

בתחילת המאה ה-19 הייתה סינגפור בשליטה בריטית כישוב המיצרים ובהמשך כמושבת הכתר, כאשר באותה תקופה הארכיפלג האינדונזי נפל בהדרגה תחת שליטה של חברת הודו המזרחית ההולנדית כהודו המזרחית ההולנדית.

לאחר העצמאות של אינדונזיה בשנת 1945 וההפרדה של סינגפור ממלזיה בשנת 1965, שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים דו-צדדיים ב-1966. בשנת 1967 הקימו את ASEAN יחד עם תאילנד, הפיליפינים ומלזיה, במטרה לחתור לשלום ויציבות באזור. יחסים דיפלומטיים רשמיים כוננו בין סינגפור לאינדונזיה ב-7 בספטמבר 1967.

50 שנה ליחסים דיפלומטיים רשמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובל הזהב של היחסים הדיפלומטיים בין אינדונזיה לסינגפור צוין בסדרת אירועים באוגוסט: מפגש "ארבע עיניים" בין שני המנהיגים, השקת הספרים RISING50, נושא חותמות זיכרון משותף, נטיעת עצים בגנים הבוטניים בסינגפור. נערך גם המפגן הראשון המשולב אי פעם של 20 מטוסי קרב מרפובליקה של חיל האוויר של סינגפור (RSAF) ומחיל האוויר האינדונזי (TNI-AU), במערך המספר "50". בחזית הכלכלית נערך פורום השקעות ונחתמו תשעה מזכרות הבנות (MOU), כולל שיתופי פעולה בחינוך ומחקר, חילופי סטודנטים, סביבה ואנרגיה.[2]

יחסי סחר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוקם על נתיב הים העמוס ביותר במצר מלאקה, המשמש כאחד מהנתיבים המרכזיים בעולם, הסחר עם סינגפור חשוב לאינדונזיה לספק את הקישור לסחר עם שאר העולם. כמו כן להפך, עסקים אינדונזיים חשובים גם עבור סינגפור. סחר הוא המניע הנפוץ העיקרי של יחסי החוץ של שתי המדינות.

היקף הסחר של אינדונזיה–סינגפור מגיע ל-36 מיליארד דולר סינגפורי (29.32 מיליארד דולר). סינגפור היא המשקיעה הזרה המובילה באינדונזיה, עם סך מצטבר של 1.14 מיליארד דולר ב-142 פרויקטים. המסחר בין שתי המדינות הסתכם בכ-68 מיליארד דולר בשנת 2010. במקביל, היצוא האינדונזי ללא נפט וגז לסינגפור הוא הגבוה ביותר באזור.[4]

תיירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגפור היא מקור המבקרים הראשון באינדונזיה עם 1,373,126 מבקרים בשנת 2010.[5] להפך, אינדונזיה היא גם המקור המוביל ביותר בסינגפור, והגיעה ל-2,592,222 מבקרים בשנת 2011.[6]

מלבד מטרות עסקיות, המבקרים באינדונזיה נמשכים לסינגפור בעיקר לצורך קניות, סיור בעיר ואתרים באי עם פארקי השעשועים, גני החיות, המוזיאונים והגנים שלה. בעוד הסינגפורים נמשכים לאינדונזיה בעיקר בגלל טבעה ותרבותה, באלי ואי באטם השכנים פופולריים במיוחד בקרב המבקרים מסינגפור.

ביטחון, לחימה בטרור וגבולות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוקטובר 2005 פגש ראש ממשלת סינגפור לי הסיין לונג את נשיא אינדונזיה סוסיליו באמבאנג יודהויונו בבאלי, יומיים בלבד לאחר הפיגועים בבאלי. הם הסכימו לחזק את המאבק בטרור ושוחחו גם על שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה, הסחר, האנרגיה וההשקעות.

סוגיות טריטוריאליות וסביבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים עם אינדונזיה הם בדרך כלל טובים, אם כי הנושאים המוזכרים כיום כוללים איסור על ייצוא של חול וגרניט,[7] ששניהם מהווים בסיס לענף הבנייה של סינגפור.

מחסור בקרקעות ובמרחבים בסינגפור הביא אותם להרחיב את האי באמצעות טיוב קרקעות. החומרים הדרושים לשיקום, חולות וגרניט מיובאים לרוב מאינדונזיה. חציבת חולות משטחים אינדונזיים עוררה דאגה לנושאי איכות הסביבה.[8]

באוגוסט 2005 חתמו סינגפור ואינדונזיה על מזכר הבנות להרחבת זכויות התעופה בין המדינות.[9]

ביוני 2013, סינגפור סבלה מאובך שנבע משריפה כדי לפנות אדמות מטעים בריאו הסמוכה, סומטרה, אינדונזיה. אובך יוני 2013 הגיע לשיא הגרוע ביותר והגיע לרמות המזהמים ביותר של אובך מאז 1997. האובך עורר התראה בריאותית מצד ממשלת סינגפור, הכעיס את אזרחי סינגפור והביא גם למתח דיפלומטי כלשהו, כשממשלת סינגפור מחתה על הקשיחות באינדונזיה בטיפול בנושא, והפצירה בממשלת אינדונזיה לחפש אמצעים יעילים להפחתת התרחשות זיהום האובך בגבול.[10]

בנוסף, היו גם הבדלים בין שתי המדינות בנוגע לניהול אזור המידע על טיסות איי ריו (FIR). סינגפור בדרך כלל טענה שהיא שולטת ב-FIR על בסיס הסדר שנערך על ידי ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי, וכי מדובר בבטיחות ויעילות תעופה.[11][12] עם זאת, כמה פקידים אינדונזים בעבר ובהווה טענו נגד זכותה של סינגפור לעשות זאת, ונימקו כי ה-FIR הוא הקובע הקריטי לריבונותה וההגנה האווירית של אינדונזיה.[13] אמנם נראה כי העניין אינו פוגע משמעותית ביחסים הדו-צדדיים, אך מעת לעת מועלים טענות משני הצדדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי אינדונזיה–סינגפור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Singapore establishes diplomatic relations with Indonesia - Singapore History
  2. ^ 1 2 http://www.straitstimes.com/singapore/rising50-celebrating-50-years-of-bilateral-relations-between-indonesia-and-singapore
  3. ^ "Singapore – History". U.S. Library of Congress. נבדק ב-18 ביוני 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Yudhoyono Wants More Singapore Investors". Jakarta Globe. 22 ביולי 2011. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2013. נבדק ב-23 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Jumlah Kedatangan Wisatawan Mancanegara ke Indonesia Menurut Negara Tempat Tinggal 2002-2010" (באינדונזית). Statistics Indonesia (Badan Pusat Statistik). אורכב מ-המקור ב-2013-09-23. נבדק ב-2011-11-06.
  6. ^ "Tourism Statistics Publications". Singapore Tourism Board. נבדק ב-2012-04-29.(הקישור אינו פעיל, November 2017)
  7. ^ "Indonesia may ban granite exports". ANTARA News. 12 במרץ 2007. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Levitt, Tom (11 במאי 2010). "The damage caused by Singapore's insatiable thirst for land". Ecologist. נבדק ב-23 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Asha Popatlal (8 באוגוסט 2005). "Singapore and Indonesia sign MOU to expand air links". Channel NewsAsia. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Singapore hit by highest haze levels in 16 years". BBC. 18 ביוני 2013. נבדק ב-20 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ hermesauto (2017-12-12). "Singapore responds to comments by ex-Indonesia air force officers over Flight Information Region". The Straits Times (באנגלית). נבדק ב-2018-06-12.
  12. ^ hermes (2016-03-26). "Safety First in managing airspace". The Straits Times (באנגלית). נבדק ב-2018-06-12.
  13. ^ Media, Kompas Cyber (2016-03-14). "Kejanggalan yang Sangat Amat Aneh bin Ajaib - Kompas.com". KOMPAS.com (באנגלית). נבדק ב-2018-06-12.