לידה |
30 במרץ 1970 (בן 54) אדינבורו, הממלכה המאוחדת |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת |
השכלה |
|
תחומי מחקר | הדין הבין־לאומי, דיון פלילי, משפט פלילי |
תפקידים בולטים | תובע בבית הדין הפלילי הבין־לאומי, יועץ הממלכה, מקליט |
כרים אסד אחמד קאן (באנגלית: Karim Asad Ahmad Khan, בערבית: كريم اسد احمد خان, בתעתיק מדויק: כרים אסד אחמד ח'אן; נולד ב־30 במרץ 1970) הוא עורך דין בריטי והתובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי.[1]
קאן מומחה למשפט בין-לאומי ולזכויות האדם. קודם לכן שימש כעוזר למזכיר הכללי של האומות המאוחדות, וכראש צוות החקירה לקידום ענישה על פשעי מלחמה שבוצעו על ידי המדינה האסלאמית (UNITAD).
קאן נולד באדינבורו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת למשפחה מוסלמית מפקיסטן, בני עדת האחמדים.
הוא הוכשר לשמש כעורך דין באנגליה ובוויילס בשנת 1992. לאחר מכן למד לדוקטורט בוולפסון קולג' באוניברסיטת אוקספורד, אך לא סיים את המסלול ואינו בעל תואר דוקטורט במשפטים. בין 1993 ו-1996 שימש כתובע מטעם הכתר בשירות התביעה של אנגליה וּויילס.
החל מ-1997 עבד במשרד התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר. לאחר מכן, שימש כיועץ משפטי למשרד התובע של בית הדין הפלילי הבין-לאומי לרואנדה.
ייצג אנשים מקהילות בקניה שביקשו פיצוי מבריטניה בגין הפרות לכאורה של זכויות אדם שבוצעו במהלך הקולוניאליזם הבריטי. לדבריו, "צריך להכיר בעוולות היסטוריות מסוימות... זה משהו שאני מרגיש לגביו הרבה להט, וזה באמת כדאי".[2]
קאן עבד בבגדאד שבעיראק כיועץ מיוחד וראש צוות החקירה של האומות המאוחדות לקידום ענישה לפשעי המדינה האסלאמית.
ב-12 בפברואר 2021 נבחר לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי. הוא האדם השלישי בתפקיד זה, והראשון שנבחר בהצבעות חשאיות.
בספטמבר 2021, הוא חידש את חקירת הפשעים שביצעו הטליבאן והמדינה האסלאמית בח'וראסאן שבאפגניסטן שהושעו באביב 2020 לבקשת הממשלת בקאבול, שניסתה להוכיח כי מערכת המשפט שלה נמצאת בשטח ויכולה להעמיד לדין את מבצעי המעשים. מנגד, התובע החליט "לבטל מסדרי עדיפויות" את החקירות הנוגעות לפשעים שבוצעו על ידי כוחות בין-לאומיים, בפרט כוחות אמריקאים, בשטח אפגניסטן משנת 2003. הוא נימק את הבחירה הזו באמצעים הכספיים המוגבלים של בית הדין.[3]
בנובמבר 2021, הוא נסע לקולומביה ולוונצואלה ואישר כי יתחיל חקירה רשמית נגד ונצואלה (אנ') בגין פשעים נגד האנושות.[4][5] באפריל 2022 הוא חזר לוונצואלה וסיכם עם הממשלה להקים משרד של בית הדין הבין-לאומי בקראקס.[6][7]
במרץ 2023 הגיש בהצלחה בקשה לצווי מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומריה לבובה-בלובה, הנציבה הנשיאותית לזכויות ילדים של רוסיה, אשר לדידו הפרו שני חוקים נגד גירושים שיטתיים, העברה ולקיחת בני ערובה של ילדים אוקראינים לרוסיה.[8]
באוקטובר 2023 הצהיר כרים קאן שהחל לנהל חקירה פעילה על אירועי 7 באוקטובר בישראל, וכן בעזה ויהודה ושומרון. הוא ציין שסמכותו מתחילה שנים אחורה, משנת 2014.[9] במאי 2024 הגיש בקשה לצווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, מנהיג ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה יחיא סנוואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה ומפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם מוחמד דף.[10]
באוקטובר 2024 פורסמו טענות כלפיו להטרדה מינית של עובדת זוטרה במשרדו לאורך תקופה ממושכת.[11] קאן הכחיש בהצהרה פומבית את ההאשמות על התנהגות בלתי הולמת, וטען כי מדובר ב"קמפיין השמצה"[12]. כמו כן הואשם קאן בניסיונות להשתיק את המתלוננת ולשכנע אותה לחזור בה מתלונתה על הטרדה מינית.[13][14]
קאן מונה לייעוץ המלכה (Queen's Counsel) בשנת 2011.
נישואיו הראשונים של קאן היו ליסמין רחמן מונא, בתו של הח'ליף האחמדי הרביעי מירזא טאהר אחמד (אנ'). כיום הוא נשוי לדאטו שיימאלה אלג'נדרה, עורכת דין ממוצא מלזי. הוא אב לשני ילדים.
לקאן יש אחות ושני אחים. אחד מאחיו, עימראן אחמד (אנ'), הוא עבריין מין מורשע שכיהן כחבר הפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית ונידון ב-2022 ל-18 חודשי מאסר לאחר שהורשע בהתעללות מינית בנער בן 15.[15]
{{cite news}}
: (עזרה)