מזרקת התמימים

מזרקת התמימים
Fontaine des Innocents
מזרקת התמימים (2013)
מזרקת התמימים (2013)
מידע כללי
סוג מזרקה
על שם "כנסיית התמימים הקדושים" (צר')
כתובת כיכר יואכים-דו-בליי (צר'), לה אל
מיקום פריז
מדינה צרפת צרפתצרפת
בעלים עיריית פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 18561857 (כשנה)
חומרי בנייה אבן
יוצר פייר לסקו, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל גבריאל דוויאוד (צר')
סגנון אדריכלי ניאו קלסיקה
קואורדינטות 48°51′38″N 2°20′53″E / 48.86065°N 2.348011°E / 48.86065; 2.348011
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מזרקת התמימיםצרפתית: Fontaine des Innocents) היא מזרקה היסטורית בפריז ובין המזרקות העתיקות שנבנו בה. היא נמצאת בקרבת שוק לה אל ברובע הראשון של פריז ונקראת על שם כנסייה בשם דומה שהוקמה לייד המזרקה. המזרקה נבנתה במאה ה-13 כדי לספק מים לתושבי פריז. לאורך השנים המזרקה שמרה על שמה אך נבנתה מחדש מספר פעמים והוזזה ממקומה המקורי.

ההיסטוריה של המזרקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המזרקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרקה הראשונה נבנתה ב-1266 כ-40 מטר מצפון מזרח למקומה כיום. המזרקה נועדה לשמש את צורכי תושבי פריז המתפתחת והיא ניזונה מצינורות טרקוטה שהוליכו מים ממעיינות "לה פרה-סן-גרווי" (צר') שבמחוז סן-סן-דני מצפון לפריז.

שמה של המזרקה נלקח משמה של "כנסיית התמימים הקדושים" (צר') הקרובה למזרקה.

סקיצה של מזרקת התמימים מצוירת בשני היטלים (סביבות 1670)

ב-1548, בתקופת שלטונו של המלך אנרי השני, הוחלט על בניית מזרקה חדשה במקום. הפרויקט נמסר לאדריכל פייר לסקו (צר') והאלמנטים הפיסוליים נמסרו לז'אן גוז'ו (צר'). המזרקה החדשה נבנתה במודל של לוג'יה.

מקום המזרקה נבחר כי היה לאורך המסלול בו עברו מלכי צרפת בחזרתם מטקס ההמלכה בקתדרלת ריימס[א] והיא הוקדשה למלך הנוכחי, אנרי השני, ולקודמיו ז'אן השני, שארל החמישי, שארל השישי, שארל השביעי ושארל השמיני.

המזרקה נבנתה בצורת מלבן וכללה את האלמנטים הבאים:

  • בחלקה התחתון של המזרקה נבנה אגן מים שהוזן מצנרת הטרקוטה וממנו זרמו המים דרך מסקרונים לשימוש הציבור.
  • מעל אגן המים נבנתה ארקדה כשמשלוש צידיה נבנו חמש קשתות (בכל אחת מהצלעות הארוכות של המלבן נבנו שתי קשתות ובאחת מהצלעות הקצרות נבנתה קשת אחת).
  • חמשת הקשתות קושטו בפסלי נאיאדות.
  • מצידי כל קשת עוצבו עמודי נוי (פילסטרים) בדגם קורינתי. עמודים אלו עוצבו כך שנראו כתומכים באפריז, באנטבלטורה ובקרניז. בראש המבנה המפואר הוצב גמלון.
מזרקת הטטרפילון שנבנתה במאה ה-18 וחולשת על "שוק התמימים"

בשלהי המאה ה-18, עם התרחבות פריז, החלה מועצת העיר לפנות בתי קברות אל שולי העיר. אחד מבתי הקברות האלו היה זה שלייד "כנסיית התמימים הקדושים" (צר') כשב-1785 התמוטט חלק מהכנסייה עצמה והיה צורך להרוס אותה. שני אירועים אלו יצרו שטח נרחב ריק מסביב למזרקה.

מאחר שהשטח הריק יועד להקמת שוק הוחלט להקים מזרקה חדשה במרחק מה ממקום המזרקה הישנה באתר שנקרא "שוק התמימים" (צר'). לתכנון פרויקט זה מונו האדריכלים ברנר פויה (צר'), ז'אק-גיום לגרן (צר') וז'אק מולינו (צר') ועל הצד האומנותי מונה אוגוסטין פאיו (צר'). אדריכלים אלו תכננו מבנה מרובע בדגם טטרפילון תוך מאמץ לשמר מוטיבים שהופיעו במזרקה הישנה כמו הנאיאדות.

במרכז החלק התחתון של המזרקה החדשה הותקן אגן ברונזה לאיסוף המים וסביבו נבנו סדרת מפלי מים שגלשו לאגנים נוספים והיו נגישים לציבור. מעל המפלים הוצב מבנה מעוצב שכלל ארבע קשתות הפונות לארבע רוחות השמיים. בכל אחת מפינות המבנה הוצב פסל אריה ובקירות החלק התחתון גולפו אלמנטים אומנותיים שהתיייחסו לים ולמיתולוגיה היוונית/רומית[ב]. בראש המבנה הוצבה כיפת מתכת.

המזרקה לאחר החידושים במאה ה-19

ב-1856, עם סיום בנייתו של שוק לה אל, הוחלט לסגור את "שוק התמימים", בו הייתה מוצבת המזרקה, ולבנות במקום כיכר. בהתאם לכך הוחלט להזיז את המזרקה ולשלבה בגינה ציבורית. הפרויקט נמסר לאדריכל גבריאל דוויאוד (צר') שהשתמש בחלק מהאלמנטים של המזרקה הישנה אך שינה את אופן זרימת המים כך שהם זרמו דרך שישה אגנים מעוגלים (במקום שלושה אגנים זוויתיים במזרקה הקודמת) המדמים למזרקה מראה של פירמידה.

ב-1862 סווגה המזרקה כמונומנט היסטורי (צר')[1].

ב-1973 נסגר שוק לה אל [ג] וכל סביבתו עברה שיפוץ מקיף. במסגרת זו הכיכר בו עומדת המזרקה הפכה לכיכר יואכים-דו-בליי (צר').

ב-2017 נפסקה הזרימה למזרקה בעקבות תזוזות בצנרת העתיקה המזינה אותה. נזק זה הצטרף לשורה של פגעים סביבתיים, כמו מזג אוויר, עשן מכוניות וזיהום אוויר, שגרמו לקורוזיה של מבנה.

ב-2019 פרסמה מחלקת המורשת של עיריית פריז על הכוונה לתקן את זרימת המים ולערוך שיפוץ מקיף במזרקה בתקציב של כחמישה מיליון יורו כשתהליך השיפוץ והשימור תוכנן לפי פרוטוקול שימור מחמיר[2].

השיפוץ עצמו החל ביוני 2023 והסתיים עד פתיחת אולימפיאדת פריז. במסגרת הפרויקט נוקו האבנים, תוקנה צנרת הזנת המים, הוחלפו פסלי הנימפות בפסלים עשויים מתערובת שרף ואבקת אבן[ד][3], הותקנה מערכת טיהור מים מבוססת אור אולטרה-סגול והותקנה תאורה חדשה[4][5][6].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Ministère de l'Instruction publique et des Beaux-Arts, Inventaire général des richesses d'art de la France, Tome 1, E. Plon et Cie, Paris, 1879..
  • Jacques Hillairet et Pascal Payen-Appenzeller, Dictionnaire historique des rues de Paris, Éditions de minuit, Paris, 1985 (ISBN 2-707-310549).
  • La Fontaine des Innocents est aussi un roman de Max Gallo, Livre de Poche, 1993, (ISBN 225306405X).
  • Marie-Hélène Levadé (photogr. Hughes Marcouyeau), Les Fontaines de Paris : L'eau pour le plaisir, Paris et Bruxelles, Éditions Chapitre Douze, 2006, 592 p. (ISBN 978-2-915345-05-6).
  • Dominique Massounie (dir.), Pauline Prévost-Marcilhacy (dir.) et Daniel Rabreau (dir.), Paris et ses fontaines : De la Renaissance à nos jours, Paris, Délégation à l'action artistique de la ville de Paris, coll. « Paris et son patrimoine », 1995, 318 p. (ISBN 2-905-118-80-6).
  • Valérie Guillaume (dir.), Véronique Milande (dir.), Emmanuelle Philippe (dir.), Sophie Picot-Bocquillon (dir.) et Juliette Tanré-Szewczyk (dir.), La fontaine des Innocents : Histoires d'un chef-d'oeuvre parisien (exposition, Paris, musée Carnavalet, 24 avril – 25 août 2024), Paris, Paris Musées et Conservation des œuvres d'art religieuses et civiles (COARC) de la Ville de Paris, 2024, 207 p. (ISBN 978-2-7596-0581-1).
  • Elsa Ricaud, Marion Del Sant et Mathieu Rousset-Perrier, « La restauration de la fontaine des Innocents à Paris », In Situ. Revue des patrimoines, no 51, 25 septembre 2023 (ISSN 1630-7305, DOI 10.4000/insitu.39083, lire en ligne
  • Philippe Lorentz et Dany Sandron, Atlas de Paris au Moyen-Âge, Parigramme, octobre 2006, 240 p. (ISBN 2 8409 6402 3), p. 219.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מזרקת התמימים בוויקישיתוף
  1. ^ הדרך מריימס לפריז עברה בבזיליקת סן-דני והסתיימה בארמון המלך (צר') או בקתדרלת נוטרדאם
  2. ^ בגלל הקרבה למים ניזוקו גילופים אלו ולבסוף פורקו והועברו למוזיאון הלובר
  3. ^ שוק לה אל הועבר לשוק הבין-לאומי של רנז'יס בדרום מזרח פריז
  4. ^ פסלי הנאיאדות המקוריים הועברו למוזיאון

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סווג המזרקה כמונומנט היסטורי, באתר "משרד התרבות" הצרפתי
  2. ^ השיפוץ המתוכנן של המזרקה, באתר leparisien.fr, 5 ביולי 2019 (בצרפתית)
  3. ^ תצוגת חלקים ממזרקת התמימים במוזיאון, באתר מוזיאון קרנוולה
  4. ^ תהליך שיפוץ המזרקה, באתר paris.fr, 14 במרץ 2024 (בצרפתית)
  5. ^ שיפוץ המזרקה, באתר lemoniteur.fr, 15 באוגוסט 2024 (בצרפתית)
  6. ^ סיום שיפוץ המזרקה, באתר paris.fr, 27 ביוני 2024 (בצרפתית)