מקס בודנהיימר

מקס בודנהיימר
Max I. Bodenheimer
מקס בודנהיימר
מקס בודנהיימר
לידה 12 במרץ 1865
שטוטגרט, ממלכת וירטמברג
פטירה 19 ביולי 1940 (בגיל 75)
ירושלים, המנדט הבריטי
מדינה ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תפקיד
בן או בת זוג Rosa Bodenheimer עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר מקס איזידור (יצחק) בודנהיימר (בגרמנית: Max I. Bodenheimer;‏ 12 במרץ 1865, שטוטגרט – 19 ביולי 1940, ירושלים) היה מנהיג ציוני בגרמניה, יושב ראש התאחדות ציוני גרמניה, ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית, ויושב הראש השני של קק"ל.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס בודנהיימר נולד בשטוטגרט שבגרמניה למשפחה יהודית מתבוללת. הוא למד משפטים בין השנים 1884–1889, ועם סיום לימודיו ב-1890 עבר להתגורר בעיר קלן, שם עסק בעריכת דין עד עליית הנאצים לשלטון ב-1933. הוא פגש בקלן את דוד וולפסון, ושניהם הפכו לידידים קרובים ופעלו יחד במגוון יוזמות פעילויות ציוניות בקלן, כמו ייסוד קבוצה בשם "ציון", עוד לפני שהרצל יזם את הרעיון הציוני.[1] לאחר שקרא עלון מאת תיאודור הרצל, מקס בודנהיימר התרשם עמוקות מדעותיו והשקפתו, והחל בהתכתבות עִמו. במהלך השנים הללו הוא התחתן עם רוזה דלברג, ולזוג נולדו שלושה ילדים: שמעון-פריץ, חנה-הנריטה ורות.

"המשלחת הציונית לירושלים" בארץ ישראל, 11 בפברואר 1898, מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, תאודור הרצל, דוד וולפסון ומקס בודנהיימר

פעילותו הציונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1891 פרסם בודנהיימר בשבועון ההמבורגי Die Menorah (גרמנית: "המנורה") את מאמרו הציוני הראשון, "האם יהודי רוסיה הם אומה?" (בגרמנית: Sind die russischen Juden eine Nation?), ובעקבותיו, באותהּ שנה, את המנשר "יהודי רוסיה לאן?" (בגרמנית: Wohin mit den russischen Juden?).

בשנת 1897 בודנהיימר נטל חלק בקונגרס הציוני הראשון, שנערך בבזל. הוא נבחר להיות אחד מחברי המועצה הציונית הכללית (תפקיד שבו שימש עד שנת 1921).

מסופר כי בודנהיימר הציע להרצל בשנת 1898 לקשט את הדגל הלאומי בשנים עשר כוכבים כסמל לשנים עשר השבטים והרצל ענה לו ששנים עשר השבטים רמוזים במגן דוד עצמו בשתים עשרה הנקודות שעליו.

בשנת 1898 הצטרף ד"ר בודנהיימר למשלחתו של הרצל לארץ ישראל על תקן יועץ משפטי כדי לפגוש את הקיסר וילהלם השני בירושלים ב-2 בנובמבר.

בודנהיימר היה עורך דין זהיר שפעל לכך שהפעילות הציונית תהיה מגובה משפטית. בעת הקמת האגודה הציונית בברלין נסחו המקימים תקנות לאגודה שלא תואמו עם ההנהלה הציונית המרכזית של יהודי גרמניה ששכנה בקלן, ובודנהיימר הזהיר מפני ההשלכות של פירוד בין ציוני גרמניה בגלל חוסר התאמה בתקנות[2]. בקונגרס הציוני החמישי הוא התעמת עם תיאודור הרצל סביב הקמת הקרן הקיימת, כי חשש שהבסיס החוקי של הקרן לא הוכן כיאות[3].

בשנת 1907 התמנה בודנהיימר ליושב ראש השני של הקרן הקיימת לישראל[4]. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, הוא העביר את משרדי קרן קימת מקלן להאג, וייסד ועד למען שיפור חיי היהודים בשטחים שנכבשו על ידי הצבא הגרמני והאוסטרי.

בישיבות הוועד הפועל הציוני ב-12 פברואר 1920 תבע בודנהיימר "לכשידובר על המקומות הקדושים, עלינו לתבוע זכותנו על הר הבית".[5]

כמו פעילים ציונים אחרים מתקופת הרצל, מעמדו של בודנהיימר התרופף בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה[6], ובשנת 1921 לא נבחר מחדש לראשות הקרן הקיימת.

לאחר מאורעות תרפ"ט בשנת 1929, הצטרף בודנהיימר לתנועה הרוויזיוניסטית בראשותו של זאב ז'בוטינסקי. הוא נמנה עם חברי המשלחת הרוויזיוניסטית לקונגרס הציוני ה-17 שהתקיים בשנת 1931. בקונגרס זה התחוללה מחלוקת בין מרבית חברי הקונגרס לרוויזיוניסטים בנוגע למטרות התנועה הציונית ובעקבותיה עזבו הרוויזיוניסטים את הקונגרס. זהו הקונגרס הציוני האחרון שבו השתתף מקס בודנהיימר.

בשנת 1935 עלה בודנהיימר לארץ ישראל, וקבע את ביתו בירושלים, שם החל לכתוב את זכרונותיו.

פטירתו והנצחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודנהיימר נפטר בשנת 1940 ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים. על קברו נחקקו המילים: "למען ציון לא אחשה, ארץ ישראל, לעם ישראל, היו חייו". בתו, חנה הנריטה בודנהיימר, כתבה ביוגרפיה על אביה לאחר מותו. ארכיונו נמסר לארכיון הציוני המרכזי בירושלים.

על שמו נקרא קיבוץ בית ניר (תרגום מגרמנית של שם משפחתו) ורחובות בירושלים, חיפה, תל אביב, ובאר שבע.

פרסומיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מאקס בודנהיימר, הנרייאטה חנה בודנהיימר, הציונים וגרמניה הקיסרית: בעקבות נסיעתו של וילהלם ה-II לפלשתינה (תרגם מגרמנית דב קווסטלר), ירושלים: קריית ספר, 1980.
  • מ. א. בודנהיימר, יהודי רוסיה לאן (מבוא ועריכה מאת הנרייטה חנה בודנהיימר), ירושלים: ר' מס, תשנ"א 1991.
  • Wohin mit den russischen Juden?: Syrien, ein Zufluchtsort der russischen Juden, Hamburg: Verlag des Deutsch-Israelitischen Familienblatts "Die Menorah", 1891. (חוברת)

Ein neuer Staatenbund und das Ostjudenproblem (״מדינת לאום חדשה ובעיית יהודי המזרח״), Stuttgart: Deutsche Verlags-Anstalt, 1916 (Der deutsche Krieg, Heft 73). (חוברת)

  • In Sachen Jesu: dramatische Erzählung in 5 Akten und einem Vorspiel, Leipzig: H. Blömer, 1933. (מחזה)
  • Max Bodenheimer, Henriette Hannah Bodenheimer, Die Zionisten und das kaiserliche Deutschland, Bensberg: Schäuble Verlag, 1972. (מהדורה שנייה: "Die Zionisten und das kaiserliche Deutschland zur Zeit der Reise Wilhelms II. nach Palaestina", Jerusalem: Kiryat sefer, 1981.)

זיכרונותיו:

  • M.I. Bodenheimer, So wurde Israel: Aus der Geschichte der zionistischen Bewegung: Erinnerungen (herausgegeben von Henriette Hannah Bodenheimer), Frankfurt a.M.: Europäische Verlagsanstalt, 1958.
  • Prelude to Israel: The memoirs of M. I. Bodenheimer (Edited by Henriette Hannah Bodenheimer. Translated by Israel Cohen), New York: T. Yoseloff, 1963. (תרגום לאנגלית)
  • In Sachen Jesu. Ein jüdisches Theaterstück über Leben und Tod des Nazareners. Neu herausgegeben und mit einem Nachwort versehen von Nathanael Riemer. Könighausen & Neumann, Würzburg 2024.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 'בודנהיימר, יצחק מכס איזידור', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 70–71. (הספר בקטלוג ULI)
  • הנרייטה חנה בודנהיימר, תולדות תוכנית בזל: מלחמת הדעות לפני הקונגרס הציוני הראשון לפי חליפת המכתבים בין הרמן שפירא ובין מקס א' בודנהיימר, בצירוף מבוא היסטורי על סמך חומר ארכיוני (תרגם מכתב יד: מ' וגר), ירושלים: ר' מס, תש"ז 1947. (הספר בקטלוג ULI)
  • בראשית התנועה: חליפת מכתבים בין ת' הרצל לבין מ"י בודנהיימר; בצירוף תעודות והסברים, ערוכים וסדורים על ידי הנריאטה חנה בודנהיימר, ירושלים: קריית ספר, תשכ"ה 1965.
  • חנה בודנהיימר, ראשון הציונים: מאקס בודנהיימר 1940-1865 וראשית הציונות המדינית, 1991.
  • ישראל קלויזנר, 'על מאקס בודנהיימר', כיוונים' 8 (תש"ם), 124-119.
  • מקס נורדאו, לנוער: ספרית ארץ ישראל של הקרן הקימת לישראל: חוברות ס–סא, תל אביב: אמנות, תרצ"ז.
  • נתן אגמון (ביסטריצקי) (עורך), במסילת ראשונים: לזכר מ' בודנהיימר, ירושלים: הקרן הקיימת לישראל, תשי"א. (רוב הספר מכיל את מאמריו של בודנהיימר)
  • Im Anfang der zionistischen Bewegung: eine Dokumentation auf der Grundlage des Briefwechsels zwischen Theodor Herzl und Max Bodenheimer von 1896 bis 1905 / Bearbeitet von Henriette Hannah Bodenheime, Frankfurt a.M.: Europäische Verlagsanstalt, 1965.
  • Jay Ticker, 'Max I Bodenheimer: Advocate of pro-German Zionism at the beginning of World War I,' Jewish Social Studies 43,1 (1981), 11-30.
  • Max Bodenheimer: Ein zionistisches Lebensbild / nach seinen Schriften und Briefen von Henriette Hannah Bodenheimer, Köln: D & B, 1986.
    • Henriette Hannah Bodenheimer, Max Bodenheimer, 1865-1940: Political genius for Zionism (translated from the German edition by David Bourke), Edinburgh: Pentland Press, 1990.
  • Claudia Valder-Knechtges, Max Isidor Bodenheimer: Wegbereiter fuer den juedischen Staat (herausgegeben von Klaus Kunkel', Köln: Kölner Universitaetsverlag, 1990.
  • 100 Jahre politischer Zionismus: Max Bodenheimers revolutionäre Schrift von 1891 "Wohin mit den russischen Juden?" / neu herausgegeben von Hannah Henriette Bodenheimer; mit einer Einleitung von Fritz Schatten, Köln: Interpress Publikations Verlags - und Vertriebswesen, 1991.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס בודנהיימר בוויקישיתוף
מפרי עטו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תיאודור הרצל: ביוגרפיה / אלכסנדר ביין - פרויקט בן־יהודה. מהדורת מקור: ירושלים: הספריה הציונית; תשמ"ג 1983, באתר benyehuda.org, פרק שישי: יהודי העולם ומדינת היהודים
  2. ^ מכתבי סופרינו ברלין, הצפירה, 5 בינואר 1898
  3. ^ הקונגרס הציוני החמישי, עמ' 78, השילוח, 2 בינואר 1902
  4. ^ האסיפה הכללית של הקופה הלאומית החמישי לח' ינואר בברלין, העולם, 10 בינואר 1908
  5. ^ אתר למנויים בלבד דותן גורן, ‏"עלינו לתבוע את זכותנו על הר הבית", בעיתון מקור ראשון, 16 בפברואר 2020
  6. ^ ש. רוזנפלד, עולים ויורדים, הצפירה, 21 בספטמבר 1921


ציונות ישראלישראל
נושאים ומושגים מרכזיים התנועה הציונית • התקווה • ארץ ישראל • אוטואמנציפציה • תוכנית בזל • תוכנית אוגנדה • תוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבות • תחיית הלשון העברית • עבודה עברית וכיבוש העבודה • חלוציות • קיבוץ • מחתרות עבריות בארץ ישראל • כוח המגן העברי • כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה • אנטישמיות • טריטוריאליזם יהודי • הצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקה • הכרזת העצמאות ומלחמת העצמאות • דגל ישראל • הסכסוך הישראלי-פלסטיני • פוסט-ציונות ואנטי-ציונות • החלטת האו"ם 3379 • החלטת האו"ם 4686
זרמים בציונות ציונות מדינית • ציונות מעשית • ציונות סינתטית • ציונות רוחנית • הציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטית • ציונות רוויזיוניסטית • ציונות דתית • ארץ ישראל השלמה • ציונות נוצרית • ניטשה והציונות
ארגונים ציוניים קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה • ההסתדרות הציונית העולמית • הקונגרס הציוני העולמי • הוועד הפועל הציוני וההנהלה הציונית • הסוכנות היהודית • קרן קיימת לישראל • קרן היסוד • מינהל מקרקעי ישראל • המשרד הארצישראלי • המוסדות הלאומיים • הכשרת הישוב • אוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינה • פיק"א • הגדודים העבריים • ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל • הסתדרות העובדים הכללית החדשה • סולל בונה • הארכיון הציוני המרכזי • ארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניות ביל"ו • חובבי ציון • ציוני ציון • פועלי ציון • ההתיישבות העובדת • התנועה הקיבוצית • עליית הנוער • תנועת המזרחי • ברית הציונים הרוויזיוניסטים • ציונות ברוסיה • ציונות בלוב
מחתרות עבריות בר-גיורא • השומר • הרועה • הגדעונים • ארגון המגן • ניל"י • הקיבוץ • ההגנה • פלמ"ח • אצ"ל • לח"י • תנועת המרי העברי
ראשוני הציונות מבשרי הציונות • יהודה לייב פינסקר • בנימין זאב הרצל • נתן בירנבוים • מקס נורדאו • אחד העם • ליאו מוצקין • דב בר בורוכוב • משה הס • נפתלי הרץ אימבר • דוד וולפסון • חיים ויצמן • משה לייב ליליינבלום • נחום סוקולוב • נחמן סירקין • יוסף לוריא • מקס בודנהיימר • אדמונד ג'יימס דה רוטשילד • יצחק יעקב ריינס • אוטו ורבורג • נחום גולדמן • יחיאל צ'לנוב • אבא הלל סילבר • צבי הירש קלישר • שמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב אהרן דוד גורדון • מרטין בובר • רחל המשוררת • שמואל הוגו ברגמן • הנרייטה סאלד • זאב ז'בוטינסקי • מאיר בר-אילן • חיים ארלוזורוב • זלמן שזר • אברהם יצחק הכהן קוק • ארתור רופין • דוד בן-גוריון • מנחם אוסישקין • אב"א אחימאיר • חיים בוגר (בוגרשוב) • ברל כצנלסון • אלכסנדר זייד • יוסף שפרינצק • ישראל שוחט • שמריהו לוין • יוסף טרומפלדור • מיכאל הלפרן • גרשם שלום • יהודה לייב מאגנס • יצחק טבנקין • יצחק בן-צבי • מנחם בגין • אברהם שטרן (יאיר) • ציונים לא יהודים
ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל