לידה |
28 ביולי 1932 דייטון, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
31 באוקטובר 2016 (בגיל 84) האמדן, ארצות הברית |
שם לידה | Natalie Zane Moore |
מדינה | ארצות הברית |
מקום לימודים | מכללת סמית', Laurel School |
שפות היצירה | אנגלית |
תחום כתיבה | ספרות ילדים ונוער |
סוגה | ספרות ילדים |
יצירות בולטות | מעיין הנצח |
תקופת הפעילות | מ-1966 |
מספר צאצאים | 3 |
פרסים והוקרה | אות ההערכה של ניוברי |
נטלי באביט (באנגלית: Natalie Babbitt; 28 ביולי 1932 – 31 באוקטובר 2016) הייתה סופרת נוער ומאיירת אמריקאית זוכת פרסים. ספרה המוכר ביותר הוא רומן הנוער "מעיין הנצח" אשר נקרא בתרגומים מסוימים גם "טאק לנצח".[1]
נטלי באביט נולדה ב-1932 בעיר דייטון שבאוהיו ארצות הברית (Dayton, Ohio). מילדות עסקה באביט באומנות. אימה הייתה אומנית ותמיד דאגה שתהיה לה ולאחותה גישה לאומנות, מוזיקה וספרות. היא למדה אומנות בבית הספר הפרטיLaurel School" " בקליבלנד וגם בקולג' (Smith College) במסצ'וסטס. לאחר שסיימה את לימודיה התחתנה עם סמואל פישר באביט (באנגלית: Samuel Fisher Babbitt), מנהל אקדמי ויוצא צבא. לזוג נולדו שלושה ילדים (כריסטופר, טום ולוסי) בין השנים 1956–1960.[2] במהלך בגרותה עברה באביט מדינות רבות ביניהן קונטיקט, טנסי, רוד איילנד וושינגטון הבירה.[3]
בשנת 1966 יצא לאור הספר "The Forty-ninth Magician" אותו כתב בן זוגה סמואל באביט. זהו הספר הראשון אותו איירה נטלי באביט והוא היווה את תחילת הקריירה שלה בתוך מאיירת וסופרת. בשנת 1971 זכתה בפרס הראשון שלה על ספר הילדים "Knee-Knock Rise"אשר קיבל את אות ההערכה של ניוברי.[4]ספרה הבולט ביותר "מעיין הנצח" ( באנגלית: Tuck Everlasting ) יצא לאור בשנת 1975. כבר בשנת 1981 יצא לאקרנים עיבוד של הספר שנעשה על ידי סטודיו One Pass Media. עיבוד נוסף לסרט יצא לאור בשנת 2002 הפעם בהוצאתם של אולפני דיסני[5] בנוסף, בשנת 2013 הספר עובד למחזמר אשר הוצג בברודוויי ב-2016 אך בוטל לאחר חודשים בודדים.[6]
נטלי באביט נפטרה ב-31 באוקטובר 2016, בגיל 84 לאחר מאבק במחלת הסרטן. היא נפטרה בביתה שבקונטיקט והותירה אחריה בעל, שלושה ילדים ושלושה נכדים צעירים.
פעילותה המקצועית
במשך השנים נטלי באביט איירה וכתבה סיפורים רבים לילדים ולנוער ורק רומן אחד שיועד למבוגרים ((Herbert Rowbarge. באביט העידה על עצמה כי בתור ילדה לא אהבה לכתוב בכלל אבל תמיד חלמה להיות מאיירת ואומנית. האהבה שלה לכתיבה הגיעה מבן זוגה, שכן היא הייתה מאיירת את הספרים שהוא היה כותב וכאשר נהיה עסוק מידי בשביל לכתוב החלה לעשות זאת בעצמה.[3]
כל ספריה של באביט עוסקים ברעיונות גדולים כמו חיים, מוות ופחדים. נושאים אלו נחשבים כבדים ולא נכתבים עליהם כמעט ספרים לילדים. בראיון לאתר הוצאת Scholastic"" אמרה באביט כי היא אוהבת לכתוב את הנושאים האלו לילדים מפני שהיא מאמינה שהם מהירי תפיסה וחכמים הרבה יותר ממה שהספרות האמריקאית נותנת להם עליו קרדיט. היא מאמינה שיש להם יכולת לעסוק בנושאים האלו והייתה רוצה לפתח אצלם את היצירתיות והחשיבה בעזרת סיפורי הפנטזיה מלאי הדמיון שהיא כתבה. לעומת הרצון שלה לפתח בילדים תכונות רבות, לבאביט מעולם לא היה רצון להעביר להם שום מסר או שיעור.[3]
רק שתיים מיצירותיה של נטלי באביט תורגמו לשפה העברית והן "מעיין הנצח" וספר הילדים "משהו". מעיין הנצח תורגם לעברית לראשונה בשנת 2003, ויצא לאור בהוצאת זמורה ביתן בשם: "טאק לנצח". בשנת 2015 תורגם שוב ויצא במהדורה מחודשת בהוצאת מודן בשם "מעיין הנצח". העיבוד הקולנועי לספר זה לא הגיע לקולנוע בישראל, אך כן יצא לשירותי הלווין השונים.[7]