לידה |
8 בספטמבר 1970 (בן 54) מחוז ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
מספר צאצאים | 2 |
השתייכות | צבא ארצות הברית |
דרגה | מייג'ור |
עיטורים | |
נידאל מאליק חסן (באנגלית: Nidal Malik Hasan; נולד ב-8 בספטמבר 1970) הוא חייל בצבא ארצות הברית לשעבר, בן למשפחה פלסטינית, שהורשע ברצח ביריות 13 חיילים בבסיס פורט הוד.
חסן נולד במדינת ארלינגטון, וירג'יניה במרכז הרפואי ורג'יניה להורים פלסטינים שהיגרו לארצות הברית מאל-בירה שבגדה המערבית.[1][2][3][4] חסן גדל כמוסלמי יחד עם שני אחיו הקטנים, ולמד בתיכון וייפילד בארלינגטון. אחרי שמשפחתו עברה לרואנוק ב-1985, חסן המשיך את לימודי התיכון שלו בתיכון על שם ויליאם פלמינג ברואנוק, ויג'יניה. חסן סיים את לימודיו התיכוניים ב-1988.[5][6] הוא ואחיו עזרו להוריהם בניהול מסעדה ברונקו.[7] אביהם נפטר ב-1998 ואימם ב-2001. בבגרותם, אחד האחים המשיך להתגורר בווירג'יניה ואילו השני עבר לירושלים.
חסן הצטרף לשורות צבא ארצות הברית מיד לאחר סיום לימודיו התיכוניים ב-1988 כחלק ממסלול העתודה האקדמאית. הוא למד לימודים גבוהים במשך 8 שנים בהיותו חייל רשום. חסן סיים את לימודיו בוירג'יניה טק ב-1997 עם תואר ראשון בביוכימיה.[8] בעזרת התואר, התקבל חסן ללימודי הרפואה ב-Uniformed Services University of the Health Sciences, והשלים את לימודי הרפואה ב-2003.[9] לאחר מכן, סיים חסן את התמחותו בפסיכיאטריה במרכז הרפואי הצבאי על שם ולטר ריד,[10][11] שם קיבל ייעוץ והושם תחת פיקוח.[12]
חסן השלים לימודי תואר שני ברפואה ציבורית, והתמחה בתחום של אסונות ופסיכיאטריה מונעת במרכז לסטרס טראומטי בUSU, וסיים התמחות זו ב-2009.[13] במאי 2009, חסן קוּדם מדרגת קפטן (סרן) למייג'ור (רב-סרן).[14] לפני שעבר לפורט הוד ביולי 2009, המפקחים עליו בבית הספר לרפואה העידו על תפקודו האישי הלקוי.[15] במהלך שש שנותיו כמתמחה במרכז רפואה צבאי, קולגות וממונים הביעו חששות על ביצועיו, יחסו ותגובותיו. חרף חששות אלה, מפקדו הקודם בצבא בן פיליפס, תיאר את ביצועיו המקצועיים כ"מצוינים", כפי שעלה בחקירה הנגדית במשפט של חסן.[16] חסן לא היה נשוי ותואר כמי שהיה ממודר חברתית, לחוץ בעבודה עם חיילים אחרים, וטרוד מזוועות המלחמה אשר פירטו בפניו.[17]
הקולגות שלו תיארו את עמדותיו כאנטי-אמריקאיות. הוא קיים קשר באמצעות דואר אלקטרוני עם האימאם אנוואר אל-עוולקי, מחבל עולמי שהוכרז באופן מיוחד, אולם אלה נקשרו למחקר שביצע כחלק מעבודתו המקצועית, ולא היה בהן קשירת קשר מסוכנת.
ב-5 בנובמבר 2009 חסן פתח באש מנשקו האישי במגורי חיילים בבסיס, הרג 13 חיילים ופצע 30 נוספים. הוא נפגע מירי אנשי המשטרה הצבאית במחנה, נעצר והואשם ב-13 מקרי רצח.[18][19] ב-28 באוגוסט 2013 המליץ חבר מושבעים בבית משפט צבאי על עונש מוות.[20]
יומיים לפני הטבח, אשר התבצע כחודש לפני סיום הצבתו באפגניסטן, חסן מסר את מרבית מטלטליו לשכן.[21][22]
ה-FBI, מחלקת ההגנה של ארצות הברית, והסנאט ערכו חקירות נפרדות לאירוע הטבח. מחלקת ההגנה קטלגה את האירועים כ"אלימות בעבודה", לפני הרשעתו של חסן בבית המשפט הצבאי. הסנאט הוציא דו"ח המתאר את אירוע הירי בתור "מתקפת הטרור האיומה ביותר על אדמת ארצות הברית מאז ה-11 בספטמבר 2001".[23][24] החלטת התביעה הצבאית שלא להאשים את חסן בפעילות טרור הייתה מושא לביקורת.[25]
חסן הודה בירי במשפט צבאי באוגוסט 2013.[26] חבר מושבעים שמנה 13 קצינים הרשיע אותו ב-13 סעיפי רצח בכוונת תחילה, 32 ניסיונות רצח והמליץ פה אחד שהוא יגורש מן הצבא ולגזור את דינו למיתה.[27][28][29]
לאחר הרשעתו וגזירת דינו, חסן הושם במתקן כליאה. לפי קריס הוג, דובר המתקן הצבאי בפורט הוד, חסן נושל מדרגותיו ופוטר משירות בצבא ארצות הברית. בספטמבר 2013 דווח במספר רשתות תקשורת שזקנו של חסן גולח בכפייה. הרשויות הצדיקו את מעשיהן בכך שחסן עודנו כפוף לסדרי שלטון צבאיים, אף שפוטר מהצבא, הוסר מדרגותיו ונשלל שכרו. חרף ההגבלות הצבאיות, חסן החל מגדל זקן לאחר הירי, כשהוא נשען על אמונה דתית. אף שאין בנמצא פרסום של הגילוח הכפוי, רשויות הצבא אישרו שסרטון שמתעד את המעשים קיים, והכל בהתאם לפקודות הצבא. בתגובה, עורך דינו של חסן תכנן לתבוע את הצבא על הפרה של אמונות דתיות. לשיטת עורך דינו, וועדה רשמית מטעם הצבא אישרה לחסן לעטות את זקנו במהלך המשפט, וייחס למעשי הצבא מניע נקמני.
הזמר-יוצר אריק ברמן באלבום "אוי הלב הפתי והמגוחך" חיבר שיר בשם "לא סיפור פשוט" (השיר מוכר יותר בשם "רסן נידל חסן" או "רב-סרן נידל חסן"), העוקב אחר הרקע לטבח שביצע נידל חסן, החל מהרקע הביוגרפי ועד להתדרדרות האישית שנסתיימה בטבח. מדובר בהתייחסות ראשונה של זמר ישראלי לפיגוע בכלל ולרצח בפרט אשר מביאה לידי ביטוי את נקודת ראותו של המפגע.
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)