נתן זלץ
 | |
| לידה |
1912 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
2003 (בגיל 91 בערך) |
| ענף מדעי |
כירורגיה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אמורי |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
נתן זלץ (1912–2003) היה רופא כירורג ישראלי יליד ארצות הברית. חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשל"ח (1978) על תרומותיו לכירורגיה ולשירותים הכירורגיים בישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זלץ נולד בשנת 1912 בארצות הברית. בילדותו עבר עם משפחתו לפלורידה, ממנה עבר ללמוד רפואה באוניברסיטת אמורי באטלנטה. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש רופא צבאי בצבא ארצות הברית ונכח בקרבות בצפון אפריקה ובאיטליה.
בשובו לארצות הברית התמחה בכירורגיה ובשנת 1950 נענה לבקשת ארגון "הדסה" וייסד מחדש את המחלקה הכירורגית בבית החולים הדסה בירושלים, שפעילותה צומצמה לאחר מלחמת העצמאות. בסיום עבודתו שב לניו יורק, אך בשנת 1953 נתבקש להתמנות למנהל המחלקה ועלה לישראל.
נתן זלץ היה פרופסור באוניברסיטה העברית. זלץ כונה בפי רבים "אבי הכירורגיה המודרנית בישראל" והנהיג בישראל את השיטה האמריקאית, המכשירה רופאים זוטרים וחדשים לבצע ניתוחים כירורגיים (בניגוד לשיטה הגרמנית, שבה הרופאים הזוטרים היו בעיקר מסתכלים, כיצד ראש המחלקה מנתח). תוכנית ההתמחות שהנהיג אומצה ושולבה במערך הרפואי הארצי. לאחר מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים יזם את הקמת מערך החירום בבתי החולים. לאחר פרישתו מ"הדסה" הוזמן לייסד ולנהל את המחלקה הכירורגית בבית החולים ביקור חולים, ממנה פרש בשנת 1991.
בין תלמידיו ניתן למנות את הכירורגים: פרופ' יעקב (יקי) ברלצקי, פרופ' צבי גימון, פרופ' אריה דורסט, פרופ' יונה מני ופרופ' הרברט פרוינד.
בשנת תשל"ח זכה בפרס ישראל לרפואה.[1]
בשנת 1984 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבה על פועלו
- דברי ההספד על פרופ' זלץ מאת תלמידו - פרופ' צבי גימון
- אורי דרומי, כירורגיה היא לא הצגת יחיד, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חתני פרס ישראל תשל"ח, דבר, 10 במאי 1978
