סמואל קולמן
 | |
| לידה |
4 במרץ 1832 פורטלנד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
26 במרץ 1920 (בגיל 88) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות וודלואן |
| הושפע על ידי |
אשר דיורנד |
| יצירות ידועות |
Studies. Cows, Red Peonies |
  | |
סמואל קולמן (באנגלית: Samuel Colman; 4 במרץ 1832 - 26 במרץ 1920) היה צייר אמריקאי, מעצב פנים וסופר, שזכור בזכות ציורי נהר ההדסון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפורטלנד, מיין. קולמן עבר לעיר ניו יורק עם משפחתו בילדותו. אביו פתח חנות ספרים, ומשך אליו קהל לקוחות שאולי השפיע על התפתחותו האמנותית של קולמן. על פי ההערכה, הוא למד זמן קצר אצל צייר אסכולת נהר הדסון, אשר דיורנד, והוא הציג את עבודתו הראשונה באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1850.
בשנת 1854 פתח סטודיו משלו בעיר ניו יורק. בשנה שלאחר מכן הוא נבחר כחבר עמית באקדמיה הלאומית, עם החברות המלאה שהוענק בשנת 1862.
ציורי הנוף שלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19 הושפעו מאסכולת נהר הדסון, והדוגמה לכך הייתה "כרי דשא ופרחי בר בקונווי" (1856). הוא גם הצליח לצייר בסגנון רומנטי, שהפך לאופנתי יותר לאחר מלחמת האזרחים. אחת העבודות הידועות ביותר שלו, ואחת התמונות האיקוניות של אסכולת נהר ההדסון, היא "הסערה על ההדסון" (1866), באוסף המוזיאון האמריקני לאמנות סמיתסוניאן בוושינגטון הבירה.[1]
קולמן היה מטייל בלתי נלאה, ורבות מיצירותיו מתארות סצינות מערים ונמלים. הוא עשה את נסיעתו הראשונה לצרפת ולספרד בשנים 1860–1861, וחזר לסיור אירופי נרחב יותר בן ארבע שנים בראשית שנות השבעים של המאה ה-19, ובילה שם הרבה זמן באזורים ים תיכוניים.
קולמן תיאר לעיתים קרובות את הנופים האדריכליים בהן הוא נפגש במסעותיו: נופי עיר, טירות, גשרים, קשתות ואמות מים מופיעים באופן בולט בציוריו.
בשנת 1870 ושוב בשנות ה-80 של המאה ה-19 נסע למערב ארצות הברית וצייר נופים מערביים הדומים בהיקפם ובסגנונם לאלה של תומאס מורן.
בעקבות מלחמת האזרחים, צבעי צבעי המים הפכו פופולריים יותר, כפי שהשתמש הם חברו עמיתו ג'יימס רנוויק ברוואורט. בשנת 1866, קולמן היה ממקימי האגודה האמריקאית לצבעי מים, והוא הפך לנשיאה הראשון[2] משנת 1867 עד 1871. קולמן גם היה מיומן במדיום הליתוגרפיה. הוא היה חבר ותיק במועדון של ניו יורק, ופרסם תחריטים פופולריים המתארים סצנות אירופאיות.
פעילותו האמנותית של קולמן הפכה למגוונת עוד יותר בסוף חייו.
בשנות השמונים של המאה ה-19 עבד כמעצב פנים, ושיתף פעולה עם חברו לואיס קומפורט טיפאני על עיצוב בית הרטפורד של סמואל קלמנס, ובהמשך בבית השדרה החמישית של הנרי ולואיזין האמייר.
הוא גם הפך לאספן מרכזי של חפצי נוי אסייתיים, וכתב שני ספרים על גאומטריה ואמנות, אחד מהם נקרא "האחדות ההרמונית של הטבע", השני "צורה פרופורציונלית".
קולמן נפטר בעיר ניו יורק בשנת 1920.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סמואל קולמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סמואל קולמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ American Paradise: The World of the Hudson River School, libmma.contentdm.oclc.org (באנגלית)
- ^ More Information | A Finding Aid to the American Watercolor Society records, 1867-1977, bulk 1950-1970, www.aaa.si.edu (באנגלית)