פרויקט אמאד (בפרסית: پروژه آماد) הוא המיזם האיראני לייצור נשק גרעיני שהחל בשנת 1992 ובשנת 2003 השתנה באופן רשמי לפרויקט ספאנד (.S.P.N.D).[1] [2] [3]
מטרת הפרויקט לייצר חמש פצצות גרעיניות במשקל 10 קילוטון כל אחת ולהרכיב אותן על טילי שיהאב 3.
הצמרת האיראנית המליצה להתחיל בפרויקט שאושר על ידי שר ההגנה, עלי שמח'אני, המועצה לטכנולוגיות מתקדמות, המועצה העליונה לביטחון לאומי, ונשיא איראן, חסן רוחאני. המלאכה הוטלה על המהנדס מוחסן פח'רי-זאדה ומהנדסים משניים שבהם דוקטור עבאסי-דוואני ראש הפקולטה לפיזיקה באונברסיטת אימאם חוסיין שבטהראן ועמיתו מג'יד שהריארי מאוניברסיטת שהיד בהשתי, שנהרג (לפי פרסומים זרים) על ידי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהצמדת פצצה לרכב שבו ישבו שהריארי ודוואני, אך דוואני ניצל.
פרויקט אמאד עלה לשולחן הצמרת האיראנית כבר ב-1979 לאחר המהפכה האיראנית, אך המנהיג העליון, רוחאללה ח'ומייני, התנגד כיון שחשב שהרעיון אינו עולה בקנה אחד עם האסלאם. לאחר מותו החליטה איראן להתחיל בפיתוח של פרויקט אמאד ובייצור נשק גרעיני במסווה של מטרות אזרחיות. בשנת 1992 החליטה איראן להתחיל בפרויקט אמאד. בשנת 2003, לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק, חשפו מיליציות אופוזיציה את התוכנית. איראן הודיעה שהיא מפסיקה את תוכנית אמאד לנשק גרעיני צבאי ובמקומה הגיעה פרויקט ספאנד שאיראן הודיעה שהוא רק לצורך מחקר אבל מחשיפת הארכיון הגרעיני האיראני עולה כי פרויקט ספאנד מתחלק לשניים: החלק הראשון הוא למחקר ורפואה וכולי והשני ממשיך את פרויקט אמאד כמתכונתו. פרויקט ספאנד פועל עד היום.
ב-30 באפריל 2018, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו חשף את פרויקט אמאד כדי לטעון שאיראן ממשיכה לקדם תוכנית לפיתוח נשק גרעיני.[4] [5] בהתבסס על 100,000 מסמכים שהוברחו על ידי המוסד מאיראן, הוא טען כי "המשימה של פרויקט אמאד הייתה לתכנן, לייצר ולבדוק חמישה ראשי נפץ, כל אחד עם עוצמה של עשרה קילוטון TNT לשילוב בטיל". שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף צייץ שהראיות הן "חזרה על טענות ישנות" שכבר טופלו על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.[4]
2015: איראן ומעצמות העולם חותמות על הסכם לעצירת הפרויקט הגרעיני
2017: המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים פורץ לארכיון הגרעין האיראני וגונב חצי טון חומר מודיעיני וחושף כי על אף ההסכם איראן המשיכה בפרויקט הגרעין. מיד לאחר חשיפת מידע זה, ארצות הברית פרשה מההסכם.
2020: איראן פורשת כמעט מכל סעיפי ההסכם לאחר חיסולו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני בידי ארצות הברית.