קן פארק | |
בימוי |
לארי קלארק אדוארד לכמן |
---|---|
תסריט |
לארי קלארק הרמוני קורין |
עריכה | Andrew Hafitz |
שחקנים ראשיים |
מייב קווינלאן Stephen Jasso חוליו אוסקר מצ'וסו ביל פיגרבקה ריצ'רד ריהל ג'יימס רנסון הריסון יאנג Tiffany Limos וייד ויליאמס אמנדה פלומר לארי קלארק |
צילום | לארי קלארק, אדוארד לכמן |
מדינה | צרפת, ארצות הברית, הולנד |
חברת הפקה | Cinéa |
חברה מפיצה | 01 Distribution, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 22 ביולי 2004 |
משך הקרנה | 96 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט נעורים |
דף הסרט ב־IMDb | |
קן פארק (באנגלית: Ken Park) הוא סרט דרמה משנת 2002 שכתב הרמוני קורין, שביסס אותו על כתביו של לארי קלארק. את הסרט ביימו קלארק אדוארד לכמן. הסרט הוא קופרודוקציה בינלאומית של ארצות הברית, הולנד וצרפת. הסרט סובב סביב חייהם של מספר בני נוער הגדלים במשפחות לא מתפקדות או מתעללות בעיר וייסייליה, קליפורניה.
פתיחתו של הסרט מציגה את הנער המתבגר קן פארק (אדם צ'ובוק) כשהוא רוכב על סקייטבורד ברחבי וייסייליה, קליפורניה. הוא מגיע לסקייטפארק, מתיישב ומוציא מתיקו מצלמת וידאו ביתית אותה הוא מעמיד ומצלם את עצמו. הוא מוציא מתיקו אקדח, מצמיד אותו לרקתו, מחייך ויורה בעצמו. מותו משמש רקע לסרט, העוקב אחר חייהם של ארבעה בני נוער שהכירו אותו בשבועות שקדמו להתאבדותו - שון, קלוד, פיצ'ס וטייט.
שון (ג'יימס בולארד) הוא נער יציב, מנומס ואכפתי. לאורך הסרט, יש לו יחסים מיניים מתמשכים עם אמו של חברתו, רונדה. הוא מתרועע עם משפחתה, שלא כולם מודעים כלל לפרשה, כולל בעלה וחברתו האנה.
קלוד (סטיפן ג'אסו) סובל מהתעללות פיזית ורגשית מאביו האלכוהוליסט, בעודו מנסה לטפל באמו ההרה והמוזנחת, שמעולם לא עושה דבר כדי להגן עליו. אביו של קלוד מתעב אותו על היותו לא מספיק גברי. לילה אחד, הוא חוזר הביתה שיכור ומנסה לבצע מין אוראלי בקלוד, מה שגרם לנער לברוח מהבית.
פיצ'ס (טיפני לימוס) היא נערה המתגוררת לבדה עם אביה האובססיבי והדתי, שבשל פיקסציה רואה בה כהתגלמותה של אמה המנוחה. כאשר אביה תופס אותה ואת החבר שלה קרטיס על המיטה שלה, על מנת לקיים יחסי מין, הוא מכה את הילד ומעניש אותה באכזריות, ולבסוף אף מאלץ אותה להשתתף בטקס חתונה המרמז על גילוי עריות בין השניים.
טייט (ג'יימס רנסון) הוא נער מתבגר לא יציב וסדיסט החי עם סבו וסבתו, תוך אלימות מילולית לעיתים קרובות. טייט מבצע בעצמו חנק ארוטי במהלך אוננות. בסופו של דבר, הוא הורג את סבו וסבתו במיטתם, כנקמה בסבו שמרמה במשחק שבץ נא ובסבתו על "פלישה לפרטיותו". טייט מגלה כי המעשה גורם לו לעוררות מינית. הוא מניח בפיו את השיניים התותבות של סבו, שוכב עירום במיטתו, ונרדם.
בעוד טייט נעצר על רצח סבו וסבתו, שון, קלוד ופיצ'ס נפגשים לקיים יחסי מין בשלישייה. בסוף הסרט מתגלה המניע להתאבדותו של קן פארק: הוא הכניס להיריון את חברתו, ובתגובה לשאלתו אם היא רוצה לעבור הפלה, היא שואלת אותו אם הוא היה רוצה שאמו הייתה עוברת הפלה כאשר הייתה בהיריון איתו. קן מבין שהוא היה מעדיף אילו מעולם לא היה נולד, יוצא אל הסקייטפארק ויורה בעצמו.
שם השחקן/ית | שם הדמות | אודות הדמות |
---|---|---|
טיפני לימוס | פיצ'ס | |
ג'יימס בולארד | שון | |
סטיפן ג'אסו | קלוד | |
ג'יימס רנסון | טייט | |
אדם צ'ובוק | קן פארק | |
מאוו קווינלן | רונדה | |
ביל פייגרברייק | בוב | |
אדי דניאלס | אמא של שון | |
סת' גריי | אחיו של שון | |
פטריסיה פליס | סבתו של טייט | |
הריסון יאנג | סבו של טייט | |
אמנדה פלאמר | אמא של קלוד | |
וייד ויליאמס | אבא של קלוד | |
חוליו אוסקר מצ'וסו | אבא של פיצ'ס | |
זארה מק'דאוול | זואי | |
מייק אפלטגווי | קרטיס | |
ריצ'רד ריאהלי | מרף | |
לארי קלארק | מוכר נקניקיות בלחמנייה |
לארי קלארק ניסה לכתוב את התסריט הראשון של הסרט, כשהוא מבסס אותו על חוויות אישיות שלו ועל אנשים שאיתם גדל. הוא לא היה מרוצה מהטיוטה שלו, ושכר את הרמוני קורין לכתוב את התסריט. קלארק השתמש בסופו של דבר ברוב התסריט של קורין, אבל שיכתב את הסוף. הסרט קיבל תקציב של 1.3 מיליון דולר. בתחילה הסרט היה אמור להיות מצולם באמצעות וידאו דיגיטלי, אבל במקום זאת קלארק ולכמן השתמשו בסרט צילום 35 מ"מ.[1][2]
אף על פי שהסרט נמכר להפצה בכ-30 מדינות,[3] הוא לא הוצג בבריטניה לאחר שהבמאי לארי קלארק תקף את האמש מקאלפיין, ראש חברת ההפצה הבריטית, Metro Tartan. קלארק, כביכול, כעס על דבריו של מקאלפיין על פיגועי 11 בספטמבר. קלארק נעצר ובילה כמה שעות במעצר, ומקאלפיין נשאר עם אף שבור.[4][5] הסרט לא יצא לאור בארצות הברית מאז הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל הקולנוע של טליורייד בשנת 2002. על פי קלארק, הסיבה לכך נעוצה בכשלונו של המפיק לרכוש זכויות יוצרים עבור השירים בהם נעשה שימוש בסרט.[6] הסרט הוחרם באוסטרליה בשל התוכן המיני הגרפי שלו והצגת פעילות מינית בקטינים. הקרנת מחאה שנערכה בסידני, בהנחיית מבקרת הקולנוע הנכבדת מרגרט פומרנץ, בוטלה על ידי המשטרה. הסרט נאסר באוסטרליה עד עצם היום הזה, וניסיונות הערעור על כך לא צלחו מאז.
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)