לידה |
20 בספטמבר 1888 שפהאוזן, שווייץ |
---|---|
התאבד |
22 ביוני 1959 (בגיל 70) מבצר הוהנאשפרג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
מדינה | הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית |
מפלגה | המפלגה הנאצית |
פרסים והוקרה | |
קרל יגר (בגרמנית: Karl Jäger; 20 בספטמבר 1888 – 22 ביוני 1959) היה פושע מלחמה נאצי, מחברו של "דו"ח יגר" על רצח יהודי ליטא בתקופת השואה.
יגר נולד בשפהאוזן, שווייץ, ועבר עם אביו לגרמניה כשהיה בן 3. הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית בתחילת מלחמת העולם הראשונה, וקיבל את צלב הברזל (מחלקה 1) ואותות אחרים. לאחר המלחמה, יגר, יוצר אורקסטריונים (אנ') במקצועו, קיבל תפקיד ניהולי במפעל התזמורת ובר בוולדקירך. הוא הצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1923 (חבר מפלגה מס' 30988) והקים את סניף המפלגה המקומי, כך שנודע כ"היטלר של וולדקירך" בקרב הלוחמים הוותיקים, כפי שכינו את עצמם אלה שהצטרפו למפלגה לפני הבחירות לרייכסטאג בספטמבר 1930.
חברת ובר פשטה את הרגל בשנת 1931,[1] ויגר היה מובטל מספר שנים. על פי דיווחו, הוא דחה את דמי האבטלה מממשלת רפובליקת ויימאר, שלה בז, ולכן בשנת 1934 תמו חסכונותיו ואשתו אמה נפרדה ממנו, אם כי גירושיהם לא נכנסו לתוקף עד 1940. ביולי 1933, סגן הפיהרר רודולף הס קבע רשמית כי יש למצוא עבודה בשכר טוב עבור אלטה קאמפפר (לוחמים ותיקים) על בסיס מועדף.[2]
יגר הצטרף ל-SS בשנת 1932 (חבר מספר 62823), ועד מהרה בנה כוח בן 100 איש בעיר הולדתו הקטנה וולדקירך. עלייתו בתוך האס-אס החלה בשנת 1935,[3] כאשר הוצב בלודוויגסבורג ואז ברבנסבורג. לאחר שמשך את תשומת ליבו של היינריך הימלר, נקרא למטה משטרת הביטחון, ה-SD (Sicherheitsdienst) בברלין בשנת 1938, שם סיים בהצלחה קורס לימודים, וקודם לראש משרד ה-"SD" המקומי במינסטר בשנת 1939. במהלך הפלישה להולנד במאי 1940 התמנה יגר למפקד "איינזצקומנדו 3", יחידה שהשתייכה ל "איינזצגרופה A", והועלה לדרגת "שטנדרטנפיהרר".[4]
יגר הנהיג את הרוצחים בהשמדה השיטתית של הקהילה היהודית בליטא. מיולי 1941 עד ספטמבר 1943 היה יגר מפקד האיינזצקומנדו "3a", יחידת משנה של "איינזצגרופה A" בראשות פרנץ ולטר שטאלקר, בקובנה. תחת פיקודו של יגר, האיינזצקומנדו שלו, בעזרת ליטאים, ירה בגברים יהודים, נשים וילדים ללא הבחנה בטבח יהודי קובנה באוקטובר 1941.[5]
במהלך תקופה זו הוגשו באופן שוטף לממונים עליו דיווחים המפרטים מעשי רצח המוניים מחושבים. חלק מהדיווחים הללו שרדו את המלחמה ומכונים "דו"ח יגר". הם מקיפים דיווחים מ-2 ביולי 1941 עד 25 בנובמבר 1941, ועודכנו ב-9 בפברואר 1942. יגר הועבר בחזרה לגרמניה לקראת סוף שנת 1943 לאחר התמוטטות עצבים שנגרמה ככל הנראה עקב השתתפותו ברציחות ההמוניות. הוא התמנה למפקד ה-SD ברייכנברג שבחבל הסודטים (כיום ליברץ), ולא נכלל במבצעים נוספים בשל מה שהממונים עליו באס אס כינו "עצבים רופפים."[4]
דוח קרל יגר | ||
---|---|---|
חודש[6] | ערכים | רציחות |
יוני | ערך אחד | 4,000 |
יולי | 20 ערכים | 4,400 |
אוגוסט | 33 ערכים | 47,906 |
ספטמבר | 38 ערכים | 40,997 |
אוקטובר | 12 ערכים | 31,829 |
נובמבר | 10 ערכים | 8,211 |
פעולותיו של איינזצקומנדו 3, כולל חוליית ההרג של רולקומנדו האמאן, הוזמנו על ידי יאגר עצמו. הדו"ח מפרט רציחות באופן כמעט יומיומי, ואלה מסתכמות ב-137,346 נרצחים. "דו"ח יגר" מביא תיאור מפורט על ההשתוללות הרצחנית של "חוליה מיוחדת" זו בליטא הכבושה על ידי הנאצים.
יגר הצליח להיטמע בחברה כעובד חקלאי עד שהתגלה הדו"ח שלו במרץ 1959. הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום. הוא התאבד בתלייה בכלא בהוהנאספרג בזמן שהמתין למשפטו, ביוני 1959.
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)