ראש ממשלת ישראל החלופי

ראש ממשלת ישראל החלופי

דרכי מינוי	קבלת אמון הכנסת
תחום שיפוט	ישראל ישראל
כפוף	ראש ממשלת ישראל
מושב המשרה	ירושלים, ישראל
ייסוד המשרה	7 במאי 2020
איוש ראשון	בני גנץ
איוש אחרון	נפתלי בנט

ראש ממשלת ישראל החלופי^[א] הוא חבר כנסת העומד בראש קבוצת שרים בממשלת חילופים ובעל סמכויות בחוק,^[3] ומשמש גם כממלא מקום ראש הממשלה. בתפקיד זה מכהנים חבר הכנסת המיועד לכהן כראש הממשלה בממשלת חילופים וחבר הכנסת שכיהן כראש הממשלה לפני מועד החילופים (רוטציה).

התפקיד מוגדר בחוק יסוד: הממשלה, ואויש מ-17 במאי 2020 עד 8 בנובמבר 2022, על ידי בני גנץ, יאיר לפיד ונפתלי בנט, שבמקביל לתפקיד זה כיהנו בתפקידי שרים. את ראש הממשלה החלופי שירת משרד ראש הממשלה החלופי.

מינוי ופקיעת כהונת ראש הממשלה החלופי

ראש הממשלה החלופי מתמנה באמון הכנסת. משקיבל את אמון הכנסת יצהיר ראש הממשלה החלופי אמונים בזו הלשון:

אני (השם) מתחייב כראש הממשלה החלופי וכראש הממשלה לעתיד לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה החלופי וכראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת

— סעיף 13א(ו)(2) לחוק יסוד: הממשלה

פקיעת כהונת ראש הממשלה החלופי

במקרה וראש הממשלה החלופי חדל מלכהן בתפקידו לפני מועד החילופים:

1. סיעתו רשאית לבחור חבר כנסת אחר במקומו עד שבוע לפני מועד החילופים, והוא יבקש את אמון הכנסת. משקיבל את אמון הכנסת יצהיר אמונים כראש הממשלה החלופי.
2. לא נבחר חבר כנסת שקיבל את אמון הכנסת, יראו את הממשלה כאילו התפטרה.

מעמד וסמכויות בחוק

התפקיד מוגדר בחוק יסוד: הממשלה:

• ראש הממשלה אינו רשאי לפטר את ראש הממשלה החלופי.
• לראש הממשלה החלופי יהיו שרים המזוהים בזיקה אליו. מספר השרים המזוהים בזיקה לראש הממשלה החלופי יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה ואולם אם מספר השרים לא שווה יקבע בתקנון הממשלה מנגנון הצבעה לפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי.
• ראש הממשלה אינו רשאי לפטר שר בעל זיקה לראש הממשלה החלופי ללא הסכמתו של ראש הממשלה החלופי.
• ראש הממשלה אינו רשאי לפזר את הכנסת בצו ללא הסכמת ראש הממשלה החלופי.
• ראש הממשלה החלופי הוא ממלא מקום ראש הממשלה ולא ימונה ממלא מקום אחר.
• מעמדו של ראש הממשלה החלופי בהליך פלילי יהיה שווה למעמדו של ראש ממשלה בהליך פלילי, ואולם אם ראש הממשלה החלופי יורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דין שיש בעבירה משום קלון לא יראו את הממשלה כאילו התפטרה.

היסטוריה חקיקתית

באביב 2020, החליטו הליכוד וכחול לבן להקים ממשלת אחדות לאומית עקב המשבר הפוליטי בישראל ומגפת הקורונה בישראל. בהסכם קואליציוני בין הליכוד לכחול לבן הוחלט על רוטציה בתפקיד ראש ממשלת ישראל והוחלט לעגן זאת בחקיקה.

לצורך מימוש ההסכם נדרש תיקון נרחב בחוק יסוד: הממשלה. לכנסת הוגשה הצעת חוק בעניין הזה ועליה חתומים: איתן גינזבורג, מיקי זוהר, אבי ניסנקורן, יעקב אשר, יואב בן צור, איציק שמולי, אורלי לוי-אבקסיס וצבי האוזר,^[4] זאת בנוסף לתיקונים שנדרשו בחוק יסוד: הכנסת ובחוק הממשלה. ב-7 במאי 2020 אושרו הצעות החוק.

חילופים שאינם במועד החילופים

חוק יסוד: הממשלה קובע מספר מקרים בהם ראש הממשלה החלופי יכהן כראש הממשלה שלא במועד חילופים:

חילופים טרם מועד החילופים

ראש הממשלה החלופי יחל לכהן כראש הממשלה למשך התקופה בה אמור היה לכהן כראש הממשלה כתוצאה מאחת הסיבות הבאות:

• ראש הממשלה הורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דין שיש בעבירה משום קלון.
• התפטרות ראש הממשלה מהממשלה
• פטירת ראש הממשלה
• נבצר דרך קבע מראש הממשלה למלא את תפקידו מסיבות בריאותיות
• התפטרות ראש הממשלה מתפקידו כחבר כנסת

בסוף התקופה יחולו ההוראות הבאות:

1. התבצעו החילופים כתוצאה מנבצרות קבע של ראש הממשלה מלמלא את תפקידו מסיבות בריאותיות, ולאחר תקופת כהונתו של ראש הממשלה החלופי כראש ממשלה נמצא ראש הממשלה כשיר לכהן, יחזור לכהן בתפקיד ראש הממשלה.
2. לאחר תקופת כהונתו של ראש הממשלה החלופי כראש הממשלה עדיין נבצר מראש הממשלה דרך קבע מלמלא את תפקידו או שהחילופים התבצעו כתוצאה מסיבה אחרת הכתובה בחוק היסוד, סיעתו של ראש הממשלה רשאית לבחור עד שבוע לפני תום תקופת כהונתו של ראש הממשלה החלופי חבר כנסת אחר במקום ראש הממשלה שיבקש את אמון הכנסת ויצהיר אמונים כראש הממשלה או כראש הממשלה החלופי לפי מועד קבלת האמון על ידי הכנסת.
3. לא נבחר חבר כנסת אחר שקיבל את אמון הכנסת, יראו את הממשלה כאילו התפטרה.

חילופים לאחר מועד החילופים

חדל ראש הממשלה מלכהן בתפקידו מכל סיבה שהיא, ראש הממשלה החלופי יכהן כראש הממשלה במקומו.

ראשי ממשלת ישראל החלופיים

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תחילת כהונה	סיום כהונה	ראש הממשלה	בחירות (מס' כנסת)	ממשלה
1		בני גנץ (1959-)		כחול לבן חוסן לישראל	17 במאי 2020	13 ביוני 2021	בנימין נתניהו	2020 (23)	הממשלה השלושים וחמש
2		יאיר לפיד (1963-)		יש עתיד	13 ביוני 2021	30 ביוני 2022	נפתלי בנט	2021 (24)	הממשלה השלושים ושש
3		נפתלי בנט (1972-)		ימינה הימין החדש	1 ביולי 2022	8 בנובמבר 2022	יאיר לפיד

ביאורים

1. בזמן שהאקדמיה ללשון העברית פרסמה ב-11 במאי מאמר שקורא לנקוט בביטוי "ראש ממשלה חליפי",^[1] לשון חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה) וחוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) שעברו בכנסת ב-7 במאי וב-16 ביוני, משתמשים בביטוי "ראש הממשלה החלופי".^[2]

הערות שוליים

1. חלופי, חליפי, חילופי, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏11 במאי 2020
2. מאגר החקיקה הלאומי, חוק-יסוד: הממשלה (התשס"א), באתר הכנסת.
3. חוק יסוד: הממשלה
4. חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה), באתר main.knesset.gov.il