לידה | 1935 |
---|---|
פטירה | 1984 (בגיל 49 בערך) |
מדינה | ישראל |
שפות היצירה | יידיש |
תקופת הפעילות | 1960–1984 (כ־24 שנים) |
פרסים והוקרה | פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש |
רחל פישמן, (באנגלית: Rokhl Fishman) [1] (10 ביוני 1935 - 26 באוגוסט 1984) הייתה משוררת ישראלית, ילידת ארצות הברית שכתבה ביידיש. בשנת 1978 קיבלה את פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.
פישמן נולדה ב-10 ביוני 1935 בפילדלפיה, ארצות הברית. היא גדלה בבית חילוני דובר יידיש להורים פעילים יהודיים, סוניה ואהרון פישמן. אחיה היה הסוציו-בלשן יהושע פישמן.[2] בשנים 1941–1949 נהגה לנסוע עם אחיה למחנה יהודי חילוני.[3]
ב-1949 עברה עם משפחתה ללוס אנג'לס, קליפורניה.[4] שם הפכה פישמן פעילה בתנועת הנוער השומר הצעיר
עם חזרתה של המשפחה לחוף המזרחי בשנת 1953 למדה בהכשרה חקלאית בניו יורק וניו ג'רזי.[5]
בשנת 1953 פגשה את תיאודור הולדהיים, מתמטיקאי ומוזיקאי שהגיע לארצות הברית כשליח של השומר הצעיר.[5]
ב-1954 בגיל 19 נישאה פישמן ועלתה עם בעלה לישראל, השניים עברו לגור בקיבוצו, קיבוץ בית אלפא, בו פעלה פישמן וכתבה שירה.
פישמן החלה לכתוב שירים בגיל צעיר, בעידודה של מלכה חפץ-טוזמאן. ניתן לראות את השפעתה של של טוזמאן בתשוקתה של פישמן למשחקי מילים ובשימוש הנדיר בחריזה.[6]
בישראל הצטרפה לקבוצת "יונג ישרואל", קבוצה של משוררים וסופרים ביידיש, בה הפכה לחברה הצעירה ביותר והיחידה מקבוצה זו שנולדה בארצות הברית. בתקופה זו עודד אותה לכתוב אברהם סוצקבר.[4] החל משנת 1956 פרסם את עבודתה בכתב העת הספרותי היידי המוביל די גאלדענה קייט" שסוצקובר היה העורך הראשי בו.
פישמן התמקדה בכתיבת שירה שתיארה את הסביבה הקרובה, הטבע והחי, תוך שהיא נמנעת מנושאים פופולריים בקרב בני גילה.[7] עבודותיה פורסמו במגזינים "יונג ישראל" ו"די גאלדענה קייט".[4]
ספר הבכורה שלה, זון איבער אלץ (שמש על הכל), יצא לאור ב-1960 וכלל שירים ביידיש. בשיריה המאוחרים יותר היא תיארה את המחלה המתקדמת והמתישה בה חלתה. פישמן הייתה חולה שנים ארוכות בזאבת. שני אוספי שיריה האחרונים יצאו לאור במהדורות דו-לשוניות, ביידיש ובעברית, אם כי פישמן כתבה ביידיש בלבד.
היא בילתה את שנת 1972 בירושלים בשיעורים פרטיים אצל יודל מרק ובקורסים ביידיש ובספרות עברית באוניברסיטה העברית.
בשנת 1978 קיבלה את פרס איציק מאנגר.
פישמן הייתה נשואה לתאודור הולדהיים.
לאחר שהיו לה הפלות רבות אימצו בני הזוג שני בנים, ב-1964 וב-1967.[4]
היא נפטרה בגיל 51, ב-26 באוגוסט 1984 בקיבוץ בית אלפא וקבורה בבית הקברות בקיבוצה.[8] חצי שנה אחריה נפטר גם בעלה.