רטנו מרסודי

רטנו מרסודי
Retno Marsudi
לידה	27 בנובמבר 1962 (בת 61); סמראנג
מדינה	אינדונזיה
השכלה	אוניברסיטת גאג'ה מאדה; אוניברסיטת האג ;
בן או בת זוג	Agus Marsudi
	2012–2014; (כשנתיים)
	2005–2008; (כ־3 שנים)
	2005–2008; (כ־3 שנים)
	27 באוקטובר 2014 – 20 באוקטובר 2024; (10 שנים)
	→ מרטי נטלגאווה
פרסים והוקרה
	Order of the State of Palestine (20 באוגוסט 2024); ארגון האו"ם לשוויון נשים ולהעצמתן (2017); Asia's Most Influential Indonesia (2021); Tatler 500 Indonesia; מסדר ההצטיינות המלכותי הנורווגי ;

רֶטנוֹ לֶסטָארִי פּרִיאָנסָארִי מָרְסוּדִי (באנגלית: Retno Lestari Priansari Marsudi, בקיצור: Retno Marsudi; נולדה ב-27 בנובמבר 1962) היא דיפלומטית אינדונזית שכיהנה כשרת החוץ בממשלתו של ג'וקו וידודו בין השנים 2014–2024 והייתה האישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה.^[1] קודם לכן היא כיהנה בתפקידי שגרירה בהולנד (2012-2014) ובאיסלנד ונורווגיה (2005-2008).^[2]

רקע והשכלה

מרסודי נולדה בסמראנג, מרכז ג'אווה, כילדה בכורה, בין חמשת הילדים לאב שהיה איש צבא ולאחר מכן מורה בתיכון ולאם עובדת.^[3] היא סיימה את לימודי התיכון ולמדה באוניברסיטת גאדג'ה מאדה (אנ') תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, אותו סיימה ב-1985. היא למדה לתואר שני במשפט אירופאי ובינלאומי בהולנד, באוניברסיטת האג למדע יישומי (אנ') וכן בתוכנית ההכשרה של משרד החוץ ההולנדי בהמכון ההולנדי ליחסים בינלאומיים Clingendael (אנ').^[4]

שירות דיפלומטי

אירופה

מרסודי הצטרפה למשרד החוץ האינדונזי מיד עם תום לימודיה. בין השנים 1997–2001, היא שימשה בתפקיד מזכיר ראשון לענייני כלכלה בשגרירות אינדונזיה בהולנד. בשנת 2001, היא מונתה למנהלת במחלקת אירופה וארצות הברית^[5]ובשנת 2003 קודמה לתפקיד מנהלת ענייני מערב אירופה.^[6]

שגרירה בנורווגיה

ב-2005 מונתה מרסודי לשגרירת אינדונזיה בנורווגיה ובאיסלנד.^[5]

שגרירה בהולנד

בדצמבר 2011 מונתה מרסודי על ידי הנשיא סוסילו במבנג יודהויונו לתפקיד שגרירת אינדונזיה בהולנד.^[7] היא שיקמה בהצלחה ואף העלתה את היחסים הבילטרליים בין אינדונזיה להולנד לרמה גבוהה יותר וב-2015 קיבלה אות הוקרה מוילם-אלכסנדר, מלך הולנד (ראו להלן).^[8]

בתקופה כהונה זו היא הובילה משא ומתן רב-צדדי והתייעצויות דו-צדדיות שונות עם האיחוד האירופי, עם ASEM (אנ') (Asia–Europe Meeting) ועם FEALAC (אנ') הפורום לשיתוף פעולה בין מזרח אסיה ואמריקה הלטינית.^[5]

שרת החוץ

ב-27 באוקטובר 2014, מונתה מרסודי לתפקיד שרת החוץ של אינדונזיה^[8] ובאוקטובר 2019, מונתה מחדש לכהונה שנייה. מבין פעולותיה:

יזמה שיתוף פעולה משולש: אינדונזיה, מלזיה והפיליפינים, כדי לתת מענה לאתגרים הביטחוניים במימי סולו (ארכיפלג) (אנ').^[8]
יזמה את שיתוף הפעולה המשולש למלחמה בטרור, לאחר מתקפת הטרור במראווי.^[8]
ב-2016 היא ארגנה את ועידת הפסגה של הארגון שיתוף הפעולה האסלאמי (OIC) בנושא "פלסטין ואל-קודס אל-שריף", בג'קרטה.^[8]
בשנת 2017 ארגנה את איגוד מדינות האוקיינוס ההודי (אנ') (IORA),^[8] הכולל 23 מדינות ונועד לקדם שיתוף פעולה אזורי בין מדינות הגובלות באוקיינוס ההודי. מטרותיו העיקריות הן: פיתוח כלכלי בר-קיימא, שיפור הביטחון הימי, קידום סחר חופשי, פיתוח יכולות טכנולוגיות והעצמת נושאים כמו שינויי אקלים, דיג בר-קיימא ותיירות בין-מדינות באזור.^[9]

מיאנמר

בשנת 2023, עמדה מרסודי בראש משלחת של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) לפתרון מלחמת האזרחים במיאנמר ויצירת דיאלוג בין "כל בעלי העניין".^[10]^[11] היא לא הצליחה להפסיק את האלימות במדינה.^[12]

השליח המיוחד של האו"ם למים

בנובמבר 2024 מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מינה את מרסודי לשליחו המיוחד לנושא מים בעולם ובכלל זה חיזוק שותפויות ומאמצים לקידום סדר היום העולמי של המים ומעקב אחר תוצאות ועידת המים של האו"ם 2023.^[13]^[14]

חיים אישיים

מרסודי נשואה לאגוס מרסודי (Agus Marsudi), אדריכל, ולהם שני בנים, דיוטה (Dyota; יליד 1989) ובאגס (Bagas; יליד 1993).^[3]^[8]

פרסים והוקרה

ב-20 בספטמבר 2017 קיבלה רטנו מרסודי את פרס סוכן השינוי מנשים באו"ם: הגוף של האומות המאוחדות לשוויון מגדרי ולהעצמת נשים (אנ') (UN Women) והפורום לשיתוף פעולה עולמית (Global Partnership Forum - GPF). הפרס ניתן בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, כהוקרה על עבודת אינדונזיה לקידום סדר היום לפיתוח בר קיימא לשנת 2030 וכן לתרומת אינדונזיה לשלום, יציבות ואנושיות באמצעות דיפלומטיה.^[8]

אותות

אינדונזיה

כוכב מאהאפוטרה (אנ') דרגה 2, 11 בנובמבר 2020.^[15]

מדינות זרות

אפגניסטן:
- המדליה של מאלאלאי (Medal of Malalai), 1 במרץ 2020)^[16]
ברוניי:
- יובל הזהב של חאסאנאל בולקיה (אנ'), 6 באוקטובר 2017.^[17]
הולנד:
- אביר הצלב הגדול של מסדר אוראנז'-נסאו (אנ'), 12 בינואר 2015.^[8]^[18]^[19]
- עיטור הזהב להצטיינות של משרד החוץ של הולנד (Golden Order of Merit of The Netherlands Ministry of Foreign Affairs), 16 בספטמבר 2024.^[20]
נורווגיה:
- מפקד עם כוכב של מסדר ההצטיינות המלכותי הנורווגי (Commander with Star of the Royal Norwegian Order of Merit), 15 בדצמבר 2011.^[8]^[21]^[22]
הרשות הפלסטינית:
- כוכב הצטיינות של פרסים ועיטורים של הרשות הפלסטינית, 19 באוגוסט 2024.^[23]
פרו:
- הצלב הגדול של מסדר השמש של פרו, 24 במאי 2018 (עיטור הכבוד הלאומי הגבוה ביותר בפרו).^[24]