רנה באטון

רנה באטון
Rhené-Baton
לידה 5 בספטמבר 1879
Courseulles-sur-Mer, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בספטמבר 1940 (בגיל 61)
לה מאן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה René-Emmanuel Baton עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Rhené-Baton עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רנה-עמנואל באטון נודע בשם הבמה רנה-באטון (בצרפתית: René-Emmanuel Baton;‏ 5 בספטמבר 1879 – 23 בספטמבר 1940) היה מלחין ומנצח צרפתי. הוא נולד אומנם בנורמנדי, אך מוצא משפחתו היה בבריטאני השכנה. הוא חזר לחבל ארץ זה בגיל 19, ורבות מיצירותיו מבטאות את אהבתו לאזור. הוא עמד גם בקשרים קרובים עם מלחינים מן התחייה התרבותית של ברטון, בייחוד גי רופארץ, פול לה פלם, פול לאדמירו ולואי אובר. כמנצח נודע במאמציו להרחיב את העניין במוזיקה קלאסית.

קריירת ניצוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנה-באטון למד נגינה בפסנתר בקונסרבטואר של פריז; תאוריית המוזיקה למד אצל אנדרה ז'דאלז'. בשנת 1907 החל את הקריירה כממונה על השירה באופרה-קומיק. בהמשך התמנה למנהל מוזיקלי של קבוצות תזמורתיות שונות, בהן ראויות לציון "אגודת ססיליה הקדושה" בבורדו ו"האגודה העממית" של אנז'ר (1912-1910).

בשנת 1910 נבחר לעמוד בראש הפסטיבל למוזיקה צרפתית המינכן, גרמניה. סרגיי דיאגילב ביקש ממנו לנצח על הבלט רוס בלונדון ובדרום אמריקה (1913-1912). במהלך מלחמת העולם הראשונה עמד בראש האופרה המלכותית של הולנד (1918-1916) וקיים קונצרטי קיץ בנגינת תזמורת הבית של האג בסחוונינגן (1919-1914). היו לו הקלטות ספורות, אך ב-14, 17 ו-18 באוקטובר 1924 הנציח בהקלטה הראשונה מאז ומעולם את הסימפוניה הפנטסטית של הקטור ברליוז עם תזמורת פאדלו.

סרז' זנדברג הפקיד בידיו את ניהול קונצרטי פאדלו (הפרומס הצרפתי), שמטרתו הייתה להביא את המוזיקה לקהל הרחב, בעזרת פרשנות וניתוח לפני ביצוע היצירות. הוא ארגן אירוע זה עד 1932 והמשיך לנצח על התזמורת עד סוף חייו. הוא מת בלֶה מָא.

בכורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנה-באטון ניצח על ביצועי הבכורה של כמה וכמה יצירות מוזיקליות חשובות:

ארתור הונגר הקדיש את Le Chant de Nigamon ‏ (1918) לרנה-באטון, וכמוהו עשה אַלְבֶּר רוּסֶל בסימפוניה השנייה שלו (1923).

יצירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנה-באטון חיבר יצירות לתזמורת, הרכבים קאמריים ומספר רב של יצירות לפסנתר. יצירתו "6 שירים למאריסינת" חוברה לבקשתו של מוריס דוהאמל. נושאים ברטוניים מופיעים לעיתים קרובות ביצירותיו, כגון "Au pardon de Rumengol", "En Bretagne", "Vieille chapelle en Cornouaille". כמו כן כתב מוזיקה לשירים של אוגוסט בריזו, Le Clocher ו-Louis Tiercelin. כמה מיצירותיו הושפעו מן הפופולריות של האוריינטליזם באותה תקופה.[1]

כחבר מייסד של "איגוד המלחינים הברטוניים" ב-1912, עשה רנה-באטון שימוש בניב עממי ברוב מיצירותיו.

יצירות סימפוניות ואופראיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • וריאציות לפסנתר ותזמורת על נושא במודוס אאולי (1904)
  • "מנואט לאדון, אחי המלך" (1909)
  • "פואמה אלגית" לכינור ותזמורת (1924)
  • "מחולות איכרים" (1924)
  • "בחופשה" (1924)
  • "להלוויית מלח ברטוני" (1925)
  • פנטזיה אוריינטלית" לכינור ותזמורת (1926)
  • "סוויטה קטנה" לתזמורת כלי נשיפה ממתכת (1932)
  • כמה פסקולי סרטים (1929-1928)

מוזיקה קאמרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סונאטה לכינור מס' 1 (1921)
  • סונאטה לצ'לו (1923)
  • שלישיית פסנתר (1924)
  • "פואמה אלגית" לצ'לו ופסנתר (1924)
  • "פסקליה" אופוס 35 לחליל ופסנתר (1924)
  • "בורה" אופוס 42 לחליל ופסנתר (1926)
  • "פנטזיה אוריינטלית" לכינור ופסנתר (1926)
  • סונאטה לכינור מס' 2 (1927)
  • "סוויטה עתיקה" לכינור ופסנתר (1933)

פסנתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אטיוד בלה מינור (1901)
  • פרלוד ברה מינור (1901)
  • "סרנדה פנטסטית" (1901)
  • שישה פרלודים (1901)
  • "לאיבון בילו" (1902)
  • "אלבום ורוד" (1902)
  • "בברטאן" אופוס 13 (סוויטה בשישה פרקים) (1909)
  • בלדה בלה במול אופוס 22 (1921)
  • "בסגנון רוקוקו" אופוס 23 (1921)
  • "Au pardon de Rumengol" אופוס 25 (1922)
  • "Danses à sept temps" אופוס 30 (1923)
  • "Dans la Clairière" אופוס 36 (1925)
  • "תהלוכת אבל לסמוראי" אופוס 37 (1925)
  • "Marche des Rois Mages" אופוס 39 (1925)
  • "המחול של סן ז'אן" אופוס 40 (1926)
  • Vieille chapelle en Cornouaille אופוס 41 (1926)
  • 2me Ballade אופוס 43 (1926)
  • "מחול לאן מברטאן" אופוס 44 (1926)
  • "ולס רומנטי" אופוס 45 (1927)
  • "לצד הנהר" אופוס 49 (1928)
  • "לצעירים" אופוס 51 (1929)
  • "פוטירון" אופוס 58 (1938)

מוזיקה ווקאלית ודתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רנה באטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ http://www.compositeursbretons.com/www/sonaozer/fra/compositeurs detail.asp?id_compositeurs=9 Rhené-Baton sur compositeursbretons.com