רצח מן העבר

רצח מן העבר
Dead Again
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי קנת בראנה
הופק בידי לינדזי דוראן
תסריט סקוט פרנק
עריכה פיטר אי. ברגר
שחקנים ראשיים קנת בראנה
אנדי גרסיה
דרק ג'קובי
חנה שיגולה
רובין ויליאמס
אמה תומפסון
מוזיקה פטריק דויל
צילום מתיו פ. לאונטי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 23 באוגוסט 1991
משך הקרנה 107 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה נאו-נואר, סרט דרמה, סרט בלשי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 15 מיליון דולר
הכנסות $38,016,38[1]
הכנסות באתר מוג'ו deadagain
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רצח מן העבר (באנגלית: Dead Again) הוא מותחן רומנטי אמריקאי משנת 1991. את התסריט כתב סקוט פרנק וביים קנת בראנה. בסרט מככבים בראנה ואשתו דאז אמה תומפסון, אנדי גרסיה, דרק ג'קובי, ויין נייט ורובין ויליאמס.

הסרט זכה להצלחה בינונית בקופות וקיבל ביקורות טובות מרוב המבקרים.[2] ג'קובי היה מועמד לפרס באפט"א לקולנוע לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה, ופטריק דויל שהלחין את המוזיקה לסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית המוזיקה המקורית הטובה ביותר.

תקציר עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונים מפרטים את מקרה הרצח משנת 1949 של מרגרט שטראוס (אמה תומפסון), שנדקרה למוות במהלך שוד, וצמיד הקרסול שלה נגנב. בעלה, המלחין רומן שטראוס (קנת בראנה), נמצא אשם בפשע ונידון למוות. לפני ההוצאה להורג מבקר את רומן העיתונאי גריי בייקר (אנדי גרסיה). כשהוא נשאל אם הרג את מרגרט, רומן לוחש דבר מה באוזנו של גריי. בייקר לא מגלה מה אמר לו רומן.

ארבעים שנה אחר כך, הבלש הפרטי מייק צ'רץ' (בראנה) מנסה לגלות את זהותה של אישה שהגיעה לבית היתומים בו הוא גדל. היא סובלת מאמנזיה, אינה יכולה לדבר ויש לה סיוטים. מייק לוקח אותה לחברו, פיט דאגן (ויין נייט) כדי שיצלם אותה ויפרסם את תמונתה יחד עם פרטי הקשר שלו. סוחר העתיקות ומהפנט בשם פרנקלין מדסון (דרק ג'קובי) ניגש למייק וטוען שהיפנוזה יכולה להשיב את הזכרונות שלה.

כשהנסיון נכשל, מדסון מציע שהם ינסו לחזור לגלגול קודם שלה. מייק מטיל ספק באפשרות זו, אבל האישה מספרת בגוף שלישי פרטים על חייהם של מרגרט ורומן, החל מתקופת החיזור ביניהם ועד לחתונתם. בסיום הפגישה, היא יכולה לדבר אבל עדיין סובלת מאבדן זיכרון. מדסון מראה להם כתבה במגזין לייף המתאר את הרצח. בתמונות רואים דמיון בולט בין מייק והאישה לבין רומן ומרגרט. מייק מבקר פסיכיאטר לשעבר בשם קוזי קרלייל (רובין ויליאמס) שמתעקש על כך שהם ימשיכו את הטיפול אצל מדסון. ייתכן שההתעמקות בבעיות בין מרגרט לרומן ירפא את האמנזיה שלה.

מייק קורא לאישה בשם "גרייס" ומתחיל להתאהב בה. דאג (קמפבל סקוט) מופיע וטוען שגרייס היא ארוסתו קתרין, אבל מייק מגלה שהוא משקר ומבריח אותו. כשהיא מהופנטת גרייס נזכרת שרומן סבל ממחסום כתיבה והיה חסר פרוטה. הוא חושב שהיא מפלרטטת עם בייקר, אותו פגשה ביום נישואיהם. מרגרט אינה מצליחה לשכנע את רומן שהיא נאמנה לו. היא תופסת את פרנקי, הבן של סוכנת הבית אינגה, מחטט בקופסת התכשיטים שלה. מרגרט מבקשת מרומן לפטר אותם אבל רומן מסרב, ומספר שהם הצילו את חייו בגרמניה הנאצית.

גרייס רואה את מייק עומד מעל מרגרט ובידו מספריים, והיא משוכנעת שהוא מתכוון להרוג אותה. מייק מתעקש ואומר שהוא לעולם לא יפגע בה, אבל כאשר הוא קורא לה "מרגרט" בטעות, הוא מסכים שמדסון יהפנט אותו. במהלך ההיפנוזה הוא מבין שהוא היה מרגרט וגרייס הייתה רומן, אבל הוא אינו מסוגל לגלות זאת למדסון או לגרייס.

דוגן מספר למייק שהוא גילה את זהותה של גרייס, ושמה האמיתי הוא אמנדה שארפ. אמנדה עדיין חוששת ממייק, ופיט ומדסון מלווים אותה לדירה שלה. כל יצירות האמנות שלה ממוקדות במספריים. מדסון נותן לה אקדח כדי להגן על עצמה ממייק. מייק מבקר את בייקר בבית אבות ושואל אותו מה אמר לו רומן. בייקר טוען שרומן לא אמר דבר ורק נישק אותו. בייקר משוכנע שרומן לא הרג את אשתו ומפציר במייק למצוא את אינגה, שלבטח יודעת מה קרה.

מייק מבין שמדסון הוא הילד פרנקי. הוא חוקר את אינגה, והיא מסבירה לו שהיא התוודתה על אהבתה בפני רומן, אבל הוא דחה אותה. פרנקי האשים את מרגרט באומללותה של אימו ודקר אותה במספריים. אחר כך גנב את צמיד הקרסול שלה. רומן נכנס אחר כך לחדר והוא נמצא מכוסה בדם ובידו כלי הרצח. אחרי הוצאתו להורג של רומן, אינגה ופרנקי עברו ללונדון. הוא למד שם על היפנותרפיה ושחזור גלגולים. אחרי שהם חזרו ללוס אנג'לס, פרנקי היה משוכנע שרוחה של מרגרט יבקש נקמה. כשהוא ראה את תמונתה של מרגרט בעיתון, הבין שהיא חזרה להתנקם בו. הוא שכר את שירותיו של השחקן דאג, כדי להפריד בין מייק לאמנדה. אינגה מתנצלת על תפקידה במותה של מרגרט, ומוסרת למייק את הצמיד. אחרי שמייק עוזב את הבית, מדסון חונק את אינגה בעזרת כרית.

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם כולו בצבע. אחרי הקרנות מבחן הוחלט להשתמש בשחור לבן עבור סצנות ה"עבר" כדי למנוע בלבול. הפריים האחרון, כשהתעלומה נפתרת, עובר משחור לבן לצבע.

בנוסף לתפקידים הכפולים של בראנה ותומפסון, גם השחקנית ג'ו אנדרסון והמלחין פטריק דויל מופיעים בתפקידים כפולים, בהווה ובשנות הארבעים של המאה העשרים.

הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-23 באוגוסט 1991, וב-25 באוקטובר 1991 בממלכה המאוחדת. בפברואר 1992 הוא השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.[3]

הסרט יצא ב-DVD ב-27 ביוני 2000 באמצעות חברת Paramount Home Entertainment, עם תוספות פרשנות וקדימון.[4]

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס קטגוריה זוכים ומועמדים תוצאה
פרס באפט"א לקולנוע השחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה דרק ג'קובי מועמדות
פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין פרס דב הזהב קנת בראנה מועמדות
פרסי אדגר אלן פו התסריט הטוב ביותר סקוט פרנק מועמדות
פרס גלובוס הזהב המוזיקה המקורית הטובה ביותר פטריק דויל מועמדות
פרס האמן הצעיר השחקן הצעיר הטוב ביותר בסרט קולנוע גרגור הסה מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Dead Again. Box Office Mojo
  2. ^ "Dead Again". Rotten Tomatoes. נבדק ב-3 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Berlinale: 1992 Programme". berlinale.de. נבדק ב-24 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Dead Again (1991)". Amazon.com. נבדק ב-27 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)


סרטים בבימויו של קנת בראנה
הנרי החמישי (1989) • רצח מן העבר (1991) • החברים של פיטר (1992) • מהומה רבה על לא דבר (1993) • פרנקנשטיין (1994) • ההצגה חייבת להמשך (1995) • המלט (1996) • אל תשטה באהבה (2000) • כטוב בעיניכם (2006) • חליל הקסם (2006) • משחקי בילוש (2007) • תור (2011) • ג'ק ראיין: גיוס הצללים (2014) • סינדרלה (2015) • רצח באוריינט אקספרס (2017) • הכל אמת (2018) • ארטמיס פאול (2020) • בלפסט (2021) • מוות על הנילוס (2022)