שמואל שלמה ליינר
 | |||
| הרב שמואל שלמה ליינר, הרבי מראדזין, עם חסידיו. | |||
| לידה |
9 בפברואר 1909 י"ח בשבט ה'תרס"ט ראדזין, האימפריה הרוסית  | ||
|---|---|---|---|
| נרצח |
מאי 1942 (בגיל 33) כ"ט באייר ה'תש"ב ולודבה, גנרלגוברנמן, גרמניה הנאצית  | ||
| מקום קבורה | ולודבה | ||
| תקופת הפעילות |
?–1942  | ||
| בת זוג | שפרה מירל בת רבי יוסף מאמשינוב | ||
| אב | רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר | ||
| |||
רבי שמואל שלמה ליינר (י"ח בשבט תרס"ט, 9 בפברואר 1909 – סיוון תש"ב, מאי 1942) היה האדמו"ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא ראדזין.
לפני השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין בעל ה"תפארת יוסף" וכבר בינקותו נודע כעילוי. הוא למד אצל אביו ונישא לבתו של רבי יוסף קאליש, הרבי מאמשינוב במרחשון תרפ"ח[1]. אחרי החתונה הוא היה סמוך על שולחן חותנו עד פטירת אביו בשנת תרפ"ט (1929), אז הוכתר לאחר הפצרות רבות של חסידיו כאדמו"ר מראדזין. בתחילה מילא את מקום אביו בוורשה. אולם בשנת תרצ"ד[2] העביר את החצר לראדזין בגלל סלידתו מפוליטיקה ומחיי העיר הגדולה[3]. בראדזין הוא הקים את ישיבת "סוד ישרים", שנחשבה לאחת מהישיבות המובחרות של חסידות פולין ולמדו בה כמאתיים בחורים. נודע במסירותו הרבה לתלמידיו ובדאגה גם לצרכיהם החומריים. עם ייסוד הישיבה מינה את גיסו וממלא מקומו, האדמו"ר אברהם ישכר אנגלרד מראדזין, לנשיא הישיבה. עם הזמן, פתח רבי אברהם ישכר עוד שבעה סניפים בעיירות שונות, בשליחות גיסו האדמו"ר. רבי שמואל שלמה נדד לערים רחוקות בפולין כדי לייסד תלמודי תורה ובתי ספר של "בית יעקב". הוא נהג לבקר בשטיבלים של החסידות בכל אתר ואתר כדי לפגוש את החסידים במקומות מגוריהם[4]. הוא הגה תוכנית כללית לחיזוק החינוך התורני בפולין, אך זו לא יצאה אל הפועל עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הפיץ את הרעיון של סבו, רבי גרשון חנוך הניך ליינר בעניין החזרת פתיל התכלת לציצית.
בימי השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבועיים לפני פרוץ המלחמה סגר את ישיבתו ושלח את התלמידים לבתיהם, מחשש לגורלם. חדרי הישיבה שימשו מקלט לפליטים. בשלב מסוים הוא נמלט לוולודבה, בה פעל לשכנע שהגרמנים אינם שולחים את היהודים לעבודה, אלא להשמדה. הוא תקף את היודנרט על שיתוף הפעולה עם הגרמנים והתנגד למסירת שמות של יהודים לגרמנים. הוא קרא ליהודים לברוח ליערות ולהילחם בנאצים. הוא ביקש שיצטרפו אליו 50 אנשים לפלוגה שתשרוף את הגטו ותברח ליער, אך לא נענה.
חסידיו ניסו להצילו ושלחו אליו כספים למטרת מילוט אך הוא לא הסכים לעזוב את ולודבה והשתמש בכספים לקבורת יהודים שנזרקו מקרונות הרכבות בדרך למחנות המוות.
יש שתי גרסאות עיקריות על דרך הרצחו, לגרסת "ידיעות" (עיתונה של תנועת "דרור") נורה לאחר שהתגלה, ולפי העתון היידי "פארווערטס" הוא עונה ולאחר מכן נתלה לעיני קהילתו. גופת הרבי נשארה תלויה שלושה ימים עד שכמה יהודים סיכנו עצמם והביאו את גופתו לקבורה. יש גרסה האומרת שהוא הסגיר את עצמו לנאצים לאחר שמשמשו אמר לנאצים שהוא האדמו"ר ונהרג על ידם.
המשורר יצחק קצנלסון כתב עליו את "השיר על הרבי מראדזין" (נכתב במקור ביידיש בשם "דָאס ליד וועגן ראדז'ינער"). בשירו הוא מספר בין השאר שהאדמו"ר הבטיח לאיכרים סכום כסף על כל גופה של יהודי שיביאו לידו, במטרה להביאם לקבר ישראל. כונה "הרבי הלוחם".
בית החסידות שהוקם בבני ברק נקרא על שמו[5]. כמו כן, נקרא על שמו רחוב ביפו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים תשכ"ט, עמ' 290–292. ככל הנראה הפרק על הרב ליינר נלקח ממאמר שכתב אונגר ופורסם ביהודה לייב מימון, ספר הבעש״ט: מאמרים ומחקרים בתולדות החסידות ומשנתה, מוסד הרב קוק 1960
- הרב איסר פרנקל, יחידי סגולה, תל אביב תשמ"ט (הדפסה שביעית)
- הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה ה' (בעריכת יצחק לווין), ניו יורק תשכ"ג
- יצחק קצנלסון, השיר על הרבי מראדזין, בתוך: כתבים אחרונים, עמ' 115–160 (המקור היידי בעמ' 67–112)
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק חמישי, בני ברק תשמ"ח, עמ' קלג-קנח
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה זלמן שרגאי, אחרון בנתיב קידוש השם, בתוך: "בנתיבי חסידות איזביצא-ראדזין" חלק שני, ירושלים תשל"ד, עמ' 212-171, באתר היברובוקס
- אהרן סורסקי, פרק מאלף בתולדות החסידות בפולין: ראדזין, בתוך: בית יעקב, אב תשל"א, עמ' 18–20, באתר היברובוקס
- על הרבי מראדזין באתר "זכור - אמונה בימי השואה", מופעל על ידי "המרכז לחקר השואה" במכללה ירושלים
- תתחזקו לעשות את כל המוטל עליכם ואז יגמור ה’ יתברך בעד כל מפעלכם לטובה - האדמו”ר מראדזין, רבי שמואל שלמה ליינר הי”ד, אתר תורתך לא שכחתי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שרגאי, עמוד 183
- ^ שרגאי, עמ' 184
- ^ שרגאי, עמ' 174
- ^ אהרן סורסקי, פרק מאלף בתולדות החסידות בפולין: ראדזין, בית יעקב, אב תשל"א, עמ' 20, באתר היברובוקס
- ^ בבני ברק הונחה אבן הפינה לבית ראדזין, מעריב, 26 באוגוסט 1964
| הקודם: ר' מרדכי יוסף אלעזר ליינר |
האדמו"ר מאיזביצה-ראדזין | הבא: ר' אברהם יששכר אנגלרד |