שמואל שלמה ליינר

האדמו"ר מראזדין, הרבי מראדזין
רבי שמואל שלמה ליינר
הרב שמואל שלמה ליינר, הרבי מראדזין, עם חסידיו.
הרב שמואל שלמה ליינר, הרבי מראדזין, עם חסידיו.
לידה 9 בפברואר 1909
י"ח בשבט ה'תרס"ט
ראדזין, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
נרצח מאי 1942 (בגיל 33)
כ"ט באייר ה'תש"ב
ולודבה, גנרלגוברנמן, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
מקום קבורה ולודבה
תקופת הפעילות ?–1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג שפרה מירל בת רבי יוסף מאמשינוב
אב רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר
אדמו"ר חסידות איזביצה ראדזין ה־החמישי

רבי שמואל שלמה ליינר (י"ח בשבט תרס"ט, 9 בפברואר 1909סיוון תש"ב, מאי 1942) היה האדמו"ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא ראדזין.

לפני השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין בעל ה"תפארת יוסף" וכבר בינקותו נודע כעילוי. הוא למד אצל אביו ונישא לבתו של רבי יוסף קאליש, הרבי מאמשינוב במרחשון תרפ"ח[1]. אחרי החתונה הוא היה סמוך על שולחן חותנו עד פטירת אביו בשנת תרפ"ט (1929), אז הוכתר לאחר הפצרות רבות של חסידיו כאדמו"ר מראדזין. בתחילה מילא את מקום אביו בוורשה. אולם בשנת תרצ"ד[2] העביר את החצר לראדזין בגלל סלידתו מפוליטיקה ומחיי העיר הגדולה[3]. בראדזין הוא הקים את ישיבת "סוד ישרים", שנחשבה לאחת מהישיבות המובחרות של חסידות פולין ולמדו בה כמאתיים בחורים. נודע במסירותו הרבה לתלמידיו ובדאגה גם לצרכיהם החומריים. עם ייסוד הישיבה מינה את גיסו וממלא מקומו, האדמו"ר אברהם ישכר אנגלרד מראדזין, לנשיא הישיבה. עם הזמן, פתח רבי אברהם ישכר עוד שבעה סניפים בעיירות שונות, בשליחות גיסו האדמו"ר. רבי שמואל שלמה נדד לערים רחוקות בפולין כדי לייסד תלמודי תורה ובתי ספר של "בית יעקב". הוא נהג לבקר בשטיבלים של החסידות בכל אתר ואתר כדי לפגוש את החסידים במקומות מגוריהם[4]. הוא הגה תוכנית כללית לחיזוק החינוך התורני בפולין, אך זו לא יצאה אל הפועל עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה.

הפיץ את הרעיון של סבו, רבי גרשון חנוך הניך ליינר בעניין החזרת פתיל התכלת לציצית.

בימי השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועיים לפני פרוץ המלחמה סגר את ישיבתו ושלח את התלמידים לבתיהם, מחשש לגורלם. חדרי הישיבה שימשו מקלט לפליטים. בשלב מסוים הוא נמלט לוולודבה, בה פעל לשכנע שהגרמנים אינם שולחים את היהודים לעבודה, אלא להשמדה. הוא תקף את היודנרט על שיתוף הפעולה עם הגרמנים והתנגד למסירת שמות של יהודים לגרמנים. הוא קרא ליהודים לברוח ליערות ולהילחם בנאצים. הוא ביקש שיצטרפו אליו 50 אנשים לפלוגה שתשרוף את הגטו ותברח ליער, אך לא נענה.

חסידיו ניסו להצילו ושלחו אליו כספים למטרת מילוט אך הוא לא הסכים לעזוב את ולודבה והשתמש בכספים לקבורת יהודים שנזרקו מקרונות הרכבות בדרך למחנות המוות.

יש שתי גרסאות עיקריות על דרך הרצחו, לגרסת "ידיעות" (עיתונה של תנועת "דרור") נורה לאחר שהתגלה, ולפי העתון היידי "פארווערטס" הוא עונה ולאחר מכן נתלה לעיני קהילתו. גופת הרבי נשארה תלויה שלושה ימים עד שכמה יהודים סיכנו עצמם והביאו את גופתו לקבורה. יש גרסה האומרת שהוא הסגיר את עצמו לנאצים לאחר שמשמשו אמר לנאצים שהוא האדמו"ר ונהרג על ידם.

המשורר יצחק קצנלסון כתב עליו את "השיר על הרבי מראדזין" (נכתב במקור ביידיש בשם "דָאס ליד וועגן ראדז'ינער"). בשירו הוא מספר בין השאר שהאדמו"ר הבטיח לאיכרים סכום כסף על כל גופה של יהודי שיביאו לידו, במטרה להביאם לקבר ישראל. כונה "הרבי הלוחם".

בית החסידות שהוקם בבני ברק נקרא על שמו[5]. כמו כן, נקרא על שמו רחוב ביפו.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שרגאי, עמוד 183
  2. ^ שרגאי, עמ' 184
  3. ^ שרגאי, עמ' 174
  4. ^ אהרן סורסקי, פרק מאלף בתולדות החסידות בפולין: ראדזין, בית יעקב, אב תשל"א, עמ' 20, באתר היברובוקס
  5. ^ בבני ברק הונחה אבן הפינה לבית ראדזין, מעריב, 26 באוגוסט 1964


הקודם:
ר' מרדכי יוסף אלעזר ליינר
האדמו"ר מאיזביצה-ראדזין הבא:
ר' אברהם יששכר אנגלרד