סוג | בלוג |
---|---|
סלוגן | Make The World A Better Place |
תקופת הפעילות | 2003–הווה (כ־21 שנים) |
מייסדים | ריצ'רד סילברסטיין |
www.richardsilverstein.com | |
תיקון עולם (באנגלית: Tikun Olam) הוא בלוג פוליטי שהקים ריצ'רד סילברסטיין, יהודי תושב סיאטל שבארצות הברית, בשנת 2003. הבלוג עוסק בעיקר במערכת הביטחון הישראלית[1], הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הסכסוך הישראלי-ערבי, הימין בקרב יהדות ארצות הברית, מתנחלים, ויחסי יהודים-מוסלמים. הבלוג נוקט קו אנטי ישראלי מובהק, הרואה בישראל ישות כובשת ובלתי לגיטימית. הבלוג חושף פרשיות שאינן מתפרסמות בכלי התקשורת בישראל בשל הוראת הצנזורה הצבאית או עקב צו איסור פרסום. במספר פרשות היוו הדיווחים בבלוג אחת הסיבות העיקריות שגרמו לשלטונות ישראל להסיר צווים כאלה[2]. חלק מהסיפורים שנחשפו בידי סילברסטיין צוטטו באמצעי תקשורת גדולים[3].
את תיקון עולם כותב ריצ'רד סילברסטיין (נולד ב-1952)[4], המתגורר בסיאטל, שעבד בעבר כמגייס כספים למען הקהילה היהודית בארצות הברית. הוא בעל תואר שני בספרות השוואתית עם התמחות בספרות עברית. התגורר בישראל במשך שנתיים, בהן למד לדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים[5].
אחד ממקורותיו, שמאי ליבוביץ, שעבד ב-FBI, נדון ל-20 חודשי מאסר. סילברסטיין טען שליבוביץ הדליף לו 200 עמודי מסמכים שנראו כתמלילי האזנות סתר לגורמים בכירים משגרירות ישראל בארצות הברית וכי לאחר ששמע שליבוביץ נחקר בשנת 2009 שרף את כל המסמכים. לטענת סילברסטיין, המקור המרכזי שלו לידיעות ממערכת הביטחון עד שנת 2014 היה בנימין בן אליעזר[6].
"תיקון עולם" ידוע בפרסומיו הראשוניים של פרשיות בולטות רבות שקשורות במערכת הביטחון הישראלית, רובן פורסמו בבלוג לפני שפורסמו בכלי תקשורת אחרים. על אף שבישראל נמנעו כלי התקשורת לפרסמם בשל צו איסור פרסום או בשל הוראת הצנזורה הצבאית, ראשוניות הדיווחים עלתה במקרים רבים גם על דיווחיהם של כלי תקשורת בינלאומיים שאינם כפופים למגבלות אלה והם ייחסו את החשיפות לריצ'רד סילברסטיין, כותב הבלוג. עם זאת, סילברסטיין ספג ביקורת חריפה על חוסר אמינותו. העיתונאי הישראלי יוסי מלמן, כתב "הארץ" לענייני ביון, טען כי סילברסטיין "משטה בתקשורת הישראלית ונוהג בחוסר אחריות. שיטת עבודתו מזכירה מהמר בקזינו. לעיתים רחוקות הוא מצליח להביא מידע די מדויק, אך לרוב מפרסם בדותות"[7].
מלמן כתב גם כי סילברסטיין "הפך את עצמו ללוח המודעות הבינלאומי של ידיעות שהצנזורה ובתי-המשפט בישראל אוסרים לפרסם"[8]. בתוכנית צינור לילה בערוץ 10 נאמר שיש המכנים את האתר "הוויקיליקס של ישראל"[9] ובוואלה הוא תואר כ"מיני-ויקיליקס, גרסת כחול-לבן"[10].
הבלוג פרסם את שמה של ענת קם כמקור להדלפת מסמכים מסווגים של צה"ל לכתב "הארץ" אורי בלאו, עוד לפני שהדבר פורסם בתקשורת הממוסדת[11]. סילברסטיין הביע תמיכה בקם, אותה כינה "פטריוטית אמיתית"[10].
הבלוג פרסם ב-2010 לראשונה את שמו של חייל צה"ל שהופיע בסרטון שהועלה ליוטיוב, בו הוא נראה מתעלל בפלסטינית כפותה ומכוסת עיניים[12]. פרסום ראשון נוסף של הבלוג היה מסמך סודי של צה"ל המפרט את כמות וסוגי המזון המותרים להכנסה לרצועת עזה במסגרת הסגר על הרצועה. צה"ל סירב לפרסם את המסמך בטענה לפגיעה בביטחון המדינה, אך נאלץ לעשות זאת לאחר דרישה של עמותת גישה, בהתאם לחוק חופש המידע[13]. כלי התקשורת בישראל דיווחו על הסוגיה יומיים לאחר מכן[14].
סילברסטיין פרסם כי דיון בפורום חשאי בכנסת שנערך ב-2011, ובהוראת שר הביטחון אהוד ברק לא זומן אליו הרמטכ"ל בני גנץ, עסק באופציה הצבאית הישראלית מול איראן[15].
שמו של מפקד יחידה 8200, תא"ל אהוד שניאורסון, פורסם בבלוג בזמן ששניאורסון כיהן בתפקידו וזהותו הייתה חסויה[16]. כמו כן, פורסם בבלוג שמו של סא"ל מ', שנהרג בפעולת צה"ל בח'אן יונס בנובמבר 2018, והצנזורה הצבאית אסרה את פרסומו בישראל עד מאי 2022.
בפרשת מעצרו ומותו של קא"ב תומר פרסם הבלוג פרטים שונים על הפרשה, שנאסרו לפרסום בישראל[17].
תיקון עולם היה הראשון שדווח על מעצרם של אמיר מח'ול ועומר סעיד על ידי השב"כ, בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות חמורות, בהן ריגול חמור ומגע עם סוכן חוץ מטעם חזבאללה (מאוחר יותר הורשעו השניים ונדונו למאסר). את תשומת לבו של סילברסטיין משכה העובדה שמאז מעצרו ב־6 במאי שהה מח'ול בבידוד במשך 12 יום מבלי שניתן לו לראות עורך דין, וכל זאת תחת צו איסור פרסום[5].
מועמדותו של תמיר פרדו לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במקומו של מאיר דגן, פורסמה לראשונה ב"תיקון עולם"[18]. פרדו נבחר לבסוף לתפקיד. פרסום ראשון נוסף היה שהמחלוקת בין ראש המוסד ליועצת המשפטית שלו, עליה דיווח "הערוץ הראשון", עוסקת בחקירת חיסול בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח[19].
הבלוג דיווח על שיתוף פעולה בין המוסד וארגון מוג'אהדין ח'לק בחיסול מדעני גרעין ובפעולות נוספות במסגרת הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית, והדבר אושר מאוחר יותר על ידי גורמי ממשל בארצות הברית[20][21].
בשנת 2014 פרסם סילברסטיין כי איש המוסד המכונה "האסיר X2" (שדבר קיומו נחשף בעקבות פרשת בן זיגייר) מוחזק בכלא במשך כעשור, לאחר שהורשע בבגידה[22][23]. בפוסט נוסף (ב-2015) כתב הבלוגר כי אותו אדם ריגל עבור איראן ונידון ל-14 שנות מאסר[24].
בשנת 2022 פורסמו בבלוג טקסטים של שיחות וואטסאפ רגישות שיוחסו לראש המוסד, יוסי כהן, ולמאהבת שלו[25].
תיקון עולם פרסם את זהותו של דורון זהבי, שכונה "קפטן ג'ורג'", מתשאל בחיל המודיעין, שנטען כי ביצע מעשה סדום במחבל הלבנוני מוסטפא דיראני[26]. בבלוג פורסמה תלונה שהגישה נגדו האגודה לזכויות האזרח בגין שימוש פסול בחקירה במסגרת תפקידו במשטרה, שאליה עבר לאחר פרישתו מצה"ל ופרשת ההתעללות. בתלונה נמסר שמו המלא, ולאחר הפרסום החלה התקפת מניעת שירות אינטנסיבית על האתר שהופל פעם אחר פעם במשך כמה ימים ברציפות[5].
באוגוסט 2012 פרסם גולש בפורום צבא וביטחון ב"פרש" תרחיש דמיוני של תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין באיראן, המבוסס על השערות ומקורות פתוחים[27]. ב-15 באוגוסט פורסם תרחיש זה בבלוג "תיקון עולם", שהוצג כמידע סודי שהודלף לו על ידי מקור ביטחוני בכיר בישראל[28]. לאחר הפרסום דיווח "מעריב" שמדובר במידע שמקורו בפורום, בעוד סילברסטיין הכחיש זאת וטען שמדובר במידע שהודלף במקביל לו ול"פרש" על ידי גורם ביטחוני[29]. התרחיש פורסם גם בערוץ הבי בי סי כ"סקופ של סילברסטין"[30]. הפרשה עוררה ביקורת נוקבת על כלי התקשורת הנסמכים על דיווחיו של סילברסטיין[7][31][32]. באוקטובר 2013, בעקבות ביקורת של גולשים בבלוג, שינה סילברסטיין את טענתו המרכזית לפיה מדובר במסמך סודי, וכתב כי הוא איננו בטוח בכך[33].
במהלך חודש אוקטובר 2013, פרסם סילברסטיין בבלוג שלו שלוש כתבות אודות פגיעותו של צי המטוסים הבלתי מאוישים של ישראל, שלטענתו חשופים לחטיפות ולהשתלטות של איראן או חזבאללה. סילברסטיין טען כי מקור אלמוני ישראלי שלח לו מידע בנושא, לרבות מידע על השתלטות איראנית על כטב"ם אזרי מתוצרת ישראל[34]. בפורום צבא וביטחון של "פרש", פורסם עוגן אשכול על פרסומי סילברסטיין בנושא, ולאחר ימים אחדים נחשף כי מדובר היה בהונאה מכוונת שבוצעה כלפי סילברסטיין[35]. למרות פרסום מראש בפורום "פרש", אודות המהלך, שנועד לטענת הנהלת הפורום לחשוף את חוסר אמינותו של סילברסטיין, הוא פרסם גם את כתבתו השלישית. מאוחר יותר הודה סילברסטיין כי הולך שולל, אך הוא עדיין מחזיק בטענתו המקורית לפיה ארבע תקלות בצי הכטב"ם של ישראל בעשור השני של המאה ה-21, נגרמו בגלל השתלטות עוינת על כלי הטיס[36].
בכמה מפרסומיו הציג סילברסטיין כעובדה מוגמרת שמועות שנפוצו בישראל אודות בכיר בממסד (גדעון סער)[37] שחשוד לכאורה באונס או בקיום יחסי מין עם קטינה, על אף שהדבר לא נחקר ולא הוכח[7]. כמו כן כתב כי סגן שר ההגנה האיראני, עלי-רזא עסגרי, שערק בשנת 2007 למערב, עצור בכלא ישראלי[38], ובהמשך אף רמז שהוא נרצח בכלא (בעקבות פרסומים בתקשורת הישראלית על התאבדותו של אסיר בכלא איילון, שלא זוהה בשמו)[39][40]. העיתונאי יוסי מלמן כתב שזהו "מעשה שלא היה ולא נברא, אך גרם נזק לישראל. משום ששר החוץ של אירן, שר ההגנה שלה ושגרירה לאו"ם השתמשו בפרסום הכוזב שלו כדי להשמיץ את ישראל ולתבוע ממזכ"ל האו"ם שינהל חקירה בנושא"[7].
בעקבות הפרסומים על פענוח הרצח בברנוער פרסם סילברסטיין את שמות העצורים, שלא פורסמו בישראל[41].
בפברואר 2014 פרסם הבלוגר את שמותיהם של שני סוחרי נשק ישראליים, שלדבריו הם החשודים בפרשת ייצוא בלתי חוקי של ציוד צבאי לאיראן דרך יוון[42].
במאי 2016 פרסם סילברסטיין פוסט על חקירה פלילית (שנסגרה בחודש שלאחר מכן מחוסר ראיות), ושהוטל על פרטיה צו איסור פרסום, בשל מעורבות קטינה. במקביל פרסם הבלוגר ציוץ ברשת טוויטר על אותה פרשה - והציוץ נחסם לצפייה בישראל, בעקבות התערבות משרד המשפטים[43].
באוגוסט 2016 פרסם מידע אודות מטוס ראש הממשלה של ישראל, מידע שהצנזורה הצבאית לא התירה לכלי תקשורת לפרסם[44].
בספטמבר 2017 פורסמה בבלוג החלטת בג"ץ שנאסרה לפרסום בישראל, בעניין יצוא נשק ישראלי למיאנמר[45][46].
בשנים 2017 - 2019 היו מקרים שבהם פרסם הבלוגר פוסטים שכללו פרטים שהוצא לגביהם בישראל צו איסור פרסום, והקישורים לפוסטים אלה הוסרו מתוצאות החיפוש בגוגל[47][48].
בסוף שנת 2019 פורסמו בבלוג פרטים שנאסרו לפרסום בישראל, בקשר לפרשת מינויי שופטים תמורת שוחד[49][50].
באוגוסט 2020, מיד לאחר הפיצוץ בנמל ביירות, פרסם הבלוג שהפיצוץ נגרם כתוצאה מפיצוץ מאגר תחמושת של חזבאללה בידי ישראל, שגרם להתפוצצות אמוניום חנקתי שאוחסן במחסן הסמוך[51].
בפברואר 2021 פורסמו בבלוג פרטים שנאסרו לפרסום בישראל, על חקירת חשדות לעסקה של ייצוא טכנולוגיה ביטחונית בניגוד לחוק[52]. באותו חודש גם חשף הבלוג כי במסגרת עסקת חילופי אסירים עם סוריה, הסכימה ישראל לרכוש ברוסיה חיסונים נגד קורונה עבור הסורים[53][54]. במאי אותה שנה פורסמה בבלוג ידיעה בעניין אשפוז פסיכיאטרי של שרה נתניהו, ובעקבות הפרסום איימה הגברת נתניהו להגיש נגד סילברסטיין תביעת דיבה בארצות הברית[55].
הצנזורית הצבאית הראשית, אל"ם סימה וואקנין-גיל, אמרה בראיון ב-2012:
הסמכות של הצנזור היא טריטוריאלית. עזבת את המדינה לכמה שנים, בחרת לכתוב שם דברים שפוגעים בביטחון המדינה, חל עליך חוק העונשין, לא הצנזור. אתה ריצ'רד סילברסטיין, יהודי-אמריקאי, חושף – או חושב שחושף – דברים בבלוג שלך 'תיקון עולם', הצנזורה לא חלה עליך, היא לא יכולה לחול עליך, אתה לא ישראלי[56].
סילברסטיין מכנה עצמו "ציוני פרוגרסיבי (ביקורתי)" ואת "תיקון עולם" הוא מכנה "בלוג יהודי ליברלי", אך לפי העיתונאי יוסי מלמן, "שנאתו היוקדת לישראל שמתבטאת בפרסומיו העוינים, מהם רבים הם ספקולטיביים וחסרי בסיס, מצביעים על כך שהוא בעצם אנטי ציוני" - טענה שהשמיעו גם אחרים[57]. בזמן מבצע עופרת יצוקה הביע סילברסטיין התנגדות נחרצת לפעילות צה"ל, אותה כינה "רצח בדם קר"[58]. את חיילי צה"ל כינה "תת בני אדם", ואף השווה את מדינת ישראל לגרמניה הנאצית[59]. בנוסף, הביע תמיכה במשט לעזה. הוא הבהיר שאינו תומך בחמאס, אבל טען ש"אסמאעיל הנייה קשור פחות לטרור מאשר יצחק שמיר"[60]. בדצמבר 2011 חשף את זהותו וכתובתו של בלוגר ציוני עד כדי סיכון חייו (לפי דעתו של אותו בלוגר)[61].
סילברסטיין תומך בעיקר בארגוני שמאל המזוהים עם השמאל הרדיקלי בישראל, ומציין שיש לו "מחלוקות פוליטיות, פילוסופיות, ומוסריות" עם ארגוני שמאל הנחשבים בעיניו למתונים יחסית, כמו שלום עכשיו והקרן החדשה לישראל[62]. הוא מתנגד לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון, תומך בשוויון זכויות לערביי ישראל, והגדיר את הדמוקרטיה הישראלית כדומה לסרביה של סלובודן מילושביץ'[10]. את גישתו כלפי מערכת הביטחון בישראל הסביר:[5]
אין לי בעיה עם הקיום של סוכנויות מודיעין, צבא וכל עניין השמירה על סודיות [...] אבל אני חושב שהם צריכים להיות אחראים למה שהם עושים. אני לא מרגיש שזה קורה בישראל. אני חושב שיש להם צ'ק פתוח לעשות מה שהם רוצים פחות או יותר, ולאף אחד לא חשוב להציג תימוכין להאשמות שלהם. אני אולי נתפס כאויב על ידי אנשים מסוימים מפני שאני עושה את זה, אבל בדמוקרטיה אמיתית כל אחד צריך להיות אחראי למה שהוא עושה - גם מרגלים וגם קהילת המודיעין.
על עמדתו בנושא צנזורה צבאית והטלת איסור פרסום:[5]
בדמוקרטיות אחרות מערכת המשפט משמשת חסם למערכת הביטחון ומחייבת אותה להציג הוכחות לפעולות שלה. בישראל לא נראה שזה קורה. דוגמה נוספת היא השופטת הראשונה בעניין ענת קם, עינת רון, שהייתה תובעת צבאית בפרקליטות הצבאית. זה מלמד שמערכת היחסים בין מערכת המשפט לצבא יותר מדי קרובה.
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)