תל אל-עג'ול
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| מאורעות |
|
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
פיטר פישר, מועיין סאדק, פלינדרס פיטרי  |
| מיקום | |
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית |
| מיקום | רצועת עזה |
| קואורדינטות | 31°28′04″N 34°24′15″E / 31.4677°N 34.4043°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   תל אל-עג'ול | |
  | |
תל אל-עג'ול נמצא במרחק של 6 ק"מ מדרום מערב לעזה. התל נמצא על הגדה הצפונית של נחל הבשור, במוצא הנחל לים התיכון. שטחו של התל 112 -132 דונם.
זיהוי התל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזיהוי של התל שנוי במחלוקת. הארכאולוג הבריטי פלינדרס פיטרי זיהה את המקום עם העיר עזה מתקופת הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת. אבל חפירות שנערכו בשטחה של עזה של היום העלו שרידים של עיר מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל. זיהויים נוספים אפשריים שהוצעו: בית עֶגְלַיִם המתוארת באונומסטיקון של אוסביוס ככפר היושב על החוף 14 ק"מ מעזה. הארכאולוג אהרון קמפינסקי הציע לזהות באתר את שֶרוּחַן המופיע בספר יהושע, יט, ו – וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן בפרק המספר על נחלת שבט שמעון. ויקטור גרן הציע לזהות את התל עם אנתדון.
הממצאים באתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממצאים באתר כוללים שני בתי קברות גדולים מתקופת הברונזה התיכונה I. רוב הקברים היו של קבורת יחיד מכווצת. בתוך הקברים נמצאו קנקנים, קערות שטוחות וספלים עמוקים. בחלק מהקברים היו פירים וחדרים מעוגלים. בחלקם נמצאו פגיונות.
על התל נמצאה סוללה, ארמון גדול, רחובות ובנייני מגורים. באתר נמצאו כרטושים הנושאים את שמה של המלכה המצרית חתשפסות ושל המלך תחותמס השלישי. ממצאים אלה מעידים על נוכחות מצרית באתר בתקופת שלטונם המשותף במצרים.
באתר נמצאה כמות גדולה ביותר של תכשיטי זהב וכסף. התכשיטים כללו: תליונים, עגילים וצמידים שיוצרו בטכניקות מתוחכמות. סיכות רכיסה מעוטרות. באתר נמצאו גם חותמות טביעה וחותמות גליל דמויי חרפושית.
באתר התגלו משפחת כלים קרמיים בעלת עיטור ייחודי בשם "שוקולד על לבן", שם זה ניתן להם על ידי פיטרי לאחר חפירותיו באתר.
החפירות באתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל אל-עג'ול היה האתר השלישי לאחר תל גמה ותל אל-פארעה (דרום) שנחפר על ידי פיטרי. החפירות נערכו בשנים 1930–1934[1] במסגרת בית הספר הבריטי לארכאולוגיה במצרים[2]. בשנת 1938 התקיימה עונת חפירות נוספת שמנהליה היו מקיי, ומרגרט א' מריי. דוחות החפירות התפרסמו בחמישה כרכים תחת הכותרת "עזה הקדומה".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
- אולגה טפנל, "עג'ול, תל אל-", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך ג' ע' 1155-1150, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע, יוסף אבירם, 1992
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תל אל-עג'ול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בחפירת העתיקות, דבר, 9 במרץ 1932
חיים ברגר, לאורף חוף הנגב, דבר, 20 בדצמבר 1932 - ^ הילדה פטרי, חפירות סיר פלינדרס פטרי בעזה העתיקה, דואר היום, 6 במרץ 1933