תל קדש

פירוש נוסף ערך זה עוסק בתל בגליל העליון. אם התכוונתם לתל קדש בעמק יזרעאל, ראו קדש (יששכר).
תל קדש
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 33°06′42″N 35°31′46″E / 33.111638°N 35.529517°E / 33.111638; 35.529517
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא אתר ארכאולוגי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כשלושה ק"מ מערבית למצודת כ"ח. העיר מוזכרת מספר פעמים במקרא, וכן בטקסטים שונים מהתקופה ההלניסטית. בתקופה ההלניסטית והרומית הייתה העיר פיניקית וכפופה לצור. כיום האתר הוא גן לאומי המכיל שני אתרים: תל קדש שמדרום־מערב לכביש הצפון, והמקדש הרומאי שמצפון־מזרח לכביש. התל הוא הגדול בתילי הגליל העליון. למרגלות התל נובע עין קדש.

קדש (עיר מקראית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שער המקדש הרומאי בתל קדש
גומחה להזרמת דם הקורבן ובה דמות עטויה טוגה
סרקופגים בתל קדש
המקדש הרומי בתל קדש, מראה משביל ההליכה הסובב את התל.

תל קדיס מזוהה כמקומה של העיר "קדש בגליל בהר נפתלי" המוזכרת בבספר יהושע כאחת מערי המקלט לרוצחים בשגגה: ”וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם, וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה.”[1] וכעיר לויים: ”וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת חַמֹּת דֹּאר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת קַרְתָּן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, עָרִים שָׁלֹשׁ.”[2][3]

מכיוון שיש עוד ערים המכונות "קדש" בתנ"ך, בהם קדש נפתלי, שמקובל לטעון שהיא עיר אחרת מקדש בהר נפתלי, והמזוהה עם ח'ירבת־קדיש ממזרח לפוריה, בבקעת יבנאל, קדש שליד צומת מגידו, עיר בתחום שבט יששכר, קדש ביהודה וקדש ברנע, אזכורים סתמיים של "קדש" דורשים פענוח לזיהוי העיר אליה מכוון הכתוב. עם זאת, מקובל לזהות את האזכורים הבאים עם קדש בהרי נפתלי:[4]

  • העיר הכנענית המנוייה ברשימת הערים שנכבשה על ידי יהושע[5]
  • העיר שנכבשה על ידי תגלת פלאסר השלישי בשנת 733 לפנה"ס: ”בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי, וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.”[6]

כתבים חוץ מקראיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעודות מצריות יש מגוון אזכורים של "קדש", המזוהות כולן על ידי חלק מהחוקרים כקדש על הארנת. עם זאת, חלק מהחוקרים מזהים את "קדש" שבראש רשימת ערי סוריה וארץ ישראל של תחותמס השלישי ו/או את קדש שבתבליט של סתי הראשון כקדש שבהרי נפתלי.[4]

קדש נזכרת בפפירוסים של זנון. בספר חשמונאים א' מוזכרת קדש בקרב בין יונתן החשמונאי ודמטריוס הראשון.

על פי יוסף בן מתתיהו, לאחר שפרעו היהודים ברבת עמון, חשבון, גרש, פחל ובית שאן, ולאחר מכן גדר, סוסיתא וערי הגולן, פנו ל"קדש אשר לצורים", עכו, גבע וקיסריה לפרוע בהן.[7] בהמשך כתב שבין קדש, הכפר הצורי החזק בגבול הארץ, ויושבי הגליל, יש איבה גדולה, וטיטוס קבע בה את מחנהו לקראת צאתו לקרב ביוחנן מגוש חלב.[8]

בכתובת יוונית שהתגלתה בסלינוס (אנ'), עיר בסיציליה עם נוכחות פיניקית משמעותית, נמצאו שמות יווניים ופיניקיים, ביניהם "קַדוסיס בן מַטולאיו";[9] ככל הנראה מדובר בפיניקי שהיגר מקדש לסיציליה, לאחר שאביו היגר ממטולה לקדש.[10]

ארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפירת בדיקה נערכה בשנת 1953 על ידי יוחנן אהרוני, ובה בלטו שכבות רבות מתקופת הברונזה הקדומה. בשנים 1997–2010 התנהלו באתר חפירות ארכאולוגיות על ידי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן. נחשף מבנה מנהלי פרסי ומעליו מבנה הלניסטי בגודל 56×40 מטר. זה ננטש באמצע המאה השנייה לפני הספירה (תקופת מרד החשמונאים) אך שב לפעילות. ב־2010 נמצא מטבע תלמיי ייחודי שמוקדש לארסינואי השנייה.

בתל קדש נמצאו השפעות פיניקיות רבות, בהקשרים הלניסטיים,[11] ומציגים כפיפות לצור.[12]

המקדש הרומאי בצד הצפון־מזרחי של הכביש הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה אחד האלים הראשיים של תושבי המרחב הסורי־פיניקי בתקופה הרומית.

נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים דם קורבנות לתוך נסכים בתוך המקדש. אחד הפתחים מעוטר בדמות עטויה טוגה.

בשנים 1976–1977 נערכו סקרים מקיפים באזור על ידי אשר עובדיה, משה פישר וישראל רול. בשנים 1981, 1983, 1984 נערכו על ידם חפירות מלאות באתר. על פי החופרים נבנה המקדש בסביבות שנת 117 לספירה, ונראה שחרב ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה.

ברחבי האתר ובעיקר ליד המעיין פזורים סרקופגים גדולים. תושבי האזור השתמשו בהם כשוקת לצאן. ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים כולל מכסי האבן הגדולים.

בקרבת האתר תעלות קשר מתקופת מלחמת העצמאות, וחורשה של עצי אלה אטלנטית.

בחלקו הצפוני של תל קדש, לצד כביש 899, נמצא מאוזוליאום עתיק בחורבנו. במאה ה־19 בזמן סקר ארץ־ישראל המערבית, שנערך על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, שורטט המבנה בשלמותו, מאז האבנים כנראה נלקחו לבניית בתי הכפר הערבי הסמוך – קדס (אנ').

תל קדש ודבורה הנביאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2012 החלו קבוצות של יהודים חרדים להגיע אל הגן הלאומי תל קדש, כשהם מזהים את האתר כמקום קבורתן של דבורה הנביאה ויעל אשת חבר הקיני. מקורה של האמונה לפיה במקום קבורות הדמויות המקראיות החלה בימי הביניים כאשר בכתובים נרמז כי השתיים קבורות בעיר המקלט תל קדש, שעל פי הערכות נמצאת בכלל באזור טבריה.

כל העדויות מהחפירות באתר מעלות כי מדובר בעתיקות רומאיות, המתוארכות למאה הראשונה עד למאה השלישית לספירה, עשר מאות מאוחר יותר מתקופת השופטים, ולכן אין קשר בין הקברים באתר לדבורה ויעל.

ונדליזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרקופגים שהושחתו

בעקבות זיהוי המקום כקבר דבורה הנביאה החל מ-2012 החלו מעשי ונדליזם בעתיקות. אלמונים קדחו בתוך השיש של אחד הסרקופגים ותקעו דיבלים ממתכת, במטרה לקבע שם עששית לנרות. בהמשך התחילו לצבוע את האבנים בתכלת, לנסות לנפץ חלק מסרקופגים, לסמן את המקום כקברי צדיקים להשחית שלטים שעליהם כתובות המילים "גן לאומי" או "מקדש". על פי רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים נגרם לעתיקות באתר נזק בלתי הפיך.[13][14][15]

אתרים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מצוין באזור קבר של אבות השבטים אשר ונפתלי בני יעקב[16]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל קדש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר יהושע, פרק כ', פסוק ז'
  2. ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ב
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ס"א
  4. ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית, כרך ז', עמוד 37, ערך: "קדש - עיר בגליל"
  5. ^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ"ב
  6. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ט
  7. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, 2.18.1 (ראו בתרגום י. נ. שמחוני, הוצאת "מסדה", 1961, עמ' 173)
  8. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, 4.2.3 (ראו בתרגום י. נ. שמחוני, הוצאת "מסדה", 1961, עמ' 241)
  9. ^ Supplementum Epigraphicum Graecum XVI, 573
  10. ^ שמעון אפלבאום, מאבק האיכרים על הקרקע והמרד הגדול, ארץ־ישראל יב, 1975, עמ' 127
  11. ^ איאן שטרן, שמואל וולף, תליון דמוי תנית ממרשה והקשרו הצידוני־פיניקי, ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה ל"ג, 2018, עמ' 234
  12. ^ Donald T. Ariel, Joseph Naveh, Selected Inscribed Sealings from Kedesh in the Upper Galilee, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 2003, עמ' 61–80 doi: 10.2307/1357822
  13. ^ עדי חשמונאי, חרדים "אימצו" קבר והשחיתו גן לאומי בגליל, באתר nrg‏, 3 בינואר 2012
  14. ^ עידן אבני, ונדליזם בגן הלאומי תל קדש: אלמונים השחיתו כתובות עתיקות, באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2021
  15. ^ אסף גולן, שוב ונדליזם בגן הלאומי תל קדש: סרקופג רומי נצבע בכחול, באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2023
  16. ^ מקומות קדושים בארץ ישראל - מקום קדוש מס' 133


גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אושא • אכזיב • ארבל • בית הכנסת בכפר נחום • בית שערים • ברעם • הר תבור • חורשת טל • חורבת מנים • חמת טבריה • חצור • כוכב הירדן • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מונפור • נחל צלמון • סוסיתא • ציפורי • קרני חיטין • ראש הנקרה • שדה עמודים • שמרון • תל חי • תל יודפת • תל צפצפות • תל קדש
השרון והשומרון אביחיל • אפולוניה • בית אלפא • בית שאן • גן השלושה • הר גריזים • הר הכרמל • חוף גדור • חוף השרון • מבצר קאקון • מעיין חרוד • נחל אלכסנדר • נחל מהר"ל • נחל נדר • סידנא עלי • פארק השרון • צור נתן • קיסריה • שומרון • תל דור • תל מגידו • תל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גוברין • בית עיטאב • גן המלך • הגן הבוטני הלאומי • הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק • הר צובה • הרודיון • הרי יהודה • חוף פלמחים • גבעות הכורכר נס ציונה • ירקון • מאוזוליאום מזור • מגדל אפק • מורדות הר הצופים • מערות סמך • מערות חזן • נבי סמואל • נחל רובין • סובב חומות ירושלים • עין חמד • עמק צורים • קומראן • תל גזר • תל חברון • תל לכיש • תל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגב • אשכול • אשקלון • גן הפסלים • ממשית • מצדה • ניצנה • עבדת • עין עבדת • עתיקות עין גדי • שבטה • תל באר שבע • תל ערד
ערי הלויים
בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי המנשה המזרחי) בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹן • עין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹן • רְחׁב
בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי המנשה המערבי) שכם • גזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹן • גַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ
בני מררי (ערים מראובן, מגד ומזבולון) בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבון • יַהְצָה • יַעְזֵר • יקנעם • מַחֲנַיִם • מֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת