1 נגד 100

1 נגד 100
מבוסס על "Eén tegen 100" (הולנד)
סוגה שעשועון טלוויזיה
יוצרים אנדמול עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחים אברי גלעד (ישראל)
פרסים עד 1,000,000 ש"ח (ישראל)
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר עונות 7 (ישראל)
מספר פרקים 150
הפקה
חברת הפקה אנדמול עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 60 דקות
שידור
רשת שידור RTL 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
רשת שידור בישראל ערוץ 2 (רשת)
ערוץ השעשועונים (ש.ח)
תקופת שידור מקורית 3 בספטמבר 2000 – 21 באוקטובר 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שידור בישראל 8 במאי 2007 – 2012
קישורים חיצוניים
kro-ncrv.nl/eentegen100
tt0294074/ דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

1 נגד 100 היה שעשועון טלוויזיה ישראלי ששודר בשנים 2007–2012 בערוץ 2 בזכיינית רשת, המבוסס על פורמט הולנדי ("Eén tegen 100") מסוג שעשועון טריוויה. בתוכנית מנסה מתמודד להביס נבחרת של מאה מתמודדים אחרים ולזכות בפרס כספי מכובד. מקור השעשועון הוא בהולנד, והוא משודר במדינות רבות בהן ארצות הברית, צרפת, ספרד, אנגליה, איטליה וישראל.

חוקי התוכנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב גרסאות התוכנית, יש מתמודד אשר מתחרה מול מאה אנשים בקהל שנקראים "הנבחרת". הנבחרת מסווגת לפי התמחותם או עבודתם של חבריה אך היא מורכבת גם מאנשים אלמוניים. בכל תור נשאל המתמודד שאלה ומוצעות לו שלוש תשובות אפשריות. תחילה השאלה מופנית למתמודדים ב"נבחרת". לאחר שאלו סיימו להצביע, המתמודד שמתחרה נגדם עונה על השאלה. אם המתמודד צדק בתשובתו, הוא ממשיך לשחק, והמתמודדים בנבחרת שטעו בשאלה יוצאים מהמשחק. לפני כל שאלה, החל מן השאלה החמישית, יש למתחרה אפשרות לפרוש מהמשחק ולקחת את סכום הכסף שזכה בו עד כה או להמשיך במשחק ("כסף או נבחרת").

אם המתמודד נשאר במשחק ומצליח להביס את כל הנבחרת הוא זוכה במיליון שקלים (בישראל). במהלך המשחק יש למתמודד שלושה "גלגלי הצלה" שיכולים לעזור לו לעבור משלב לשלב:

  1. סקר את הנבחרת - המתחרה בוחר אחת משלוש התשובות, כדי לראות כמה אנשים בנבחרת בחרו בתשובה המסוימת שבחר, בנוסף הוא יכול לבחור אחד מאנשי הנבחרת שצריך לנמק מדוע בחר בתשובה זו, בעברית נקראת עזרת "סטטיסטיקה".
  2. שאל את הנבחרת - מוצגים למתחרה שני מתמודדים מהנבחרת: אחד שצדק בתשובתו ואחד שטעה, ועל שניהם לנמק מדוע בחרו בתשובה המסוימת. התשובה השלישית תיפסל ותסומן כשגויה, בעברית נקראת עזרת "נכון/לא נכון".
  3. סמוך על הנבחרת - המתמודד מסתמך על התשובה שהצביעה רוב הנבחרת, אשר תסומן כתשובה המוצבעת, במידה ושתי תשובות נמצאות בתיקו מבחינת הצבעת רוב הנבחרת, העזרה תפעל כמו עזרת "שאל את הנבחרת" בה שני חברי נבחרת ינמקו את בחירתם והתשובה השלישית תיפסל.

הגרסה הישראלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחה הגרסה הישראלית של התוכנית היה אברי גלעד. התוכנית שודרה מ-8 במאי 2007 עד סוף עונת 2012 בערוץ 2, רשת. השעשועון זכה למדרוג גבוה יחסית לאורך שידורו וקיבל שבחים וביקורות טובות.

בתוכנית שודרו מספר ספיישלים בהם השתתפו ילדים, נוער, שחקני קולנוע, חיילים, משפחה, ספורטאים ופרק אחד בו השתתפה שרת החינוך דאז יולי תמיר. כמו כן שודר פרק אחד שנקרא ספיישל "החיים זה לא הכל" של הזכיינית רשת, בו השתתפו דמויות שונות מהתוכנית, באותו ערב בו שודר פרק הסיום של הסדרה. היו גם מספר ספיישלים בו המאה היו מתמודדי עבר שהתמודדו בתוכנית ושיחקו עד שאחרון המתמודדים לוקח את קופת המשחק, כאשר אחד נבחר על ידי המחשב ומשחק עד שהוא טועה וחוזר חלילה.

בגרסה הישראלית התקיימו מספר שינויים מגרסאות העולם:

  1. שלבי השאלות מדורגים ב-11 דרגות כסף עולות לכל טועה, החל מ-100 שקלים לכל טועה ועד ל-5,000 שקלים, כאשר עוברים את השאלה האחת-עשרה כל שאלה תהיה שווה 5,000 שקלים לכל מתמודד שטעה. סכום הכסף נוצר מהצטברות הכפלת דרגות הכסף במספר הטועים (למשל: שני טועים בשלב הראשון, שערכו 100 ש"ח לטועה, ועוד שלושה טועים בשלב השני, שערכו 250 ש"ח לטועה, יצברו לקופת המתמודד 950 ש"ח).
  2. בגרסה הישראלית שאלת "כסף או נבחרת", המאפשרת למתמודד לפרוש, מופיעה לראשונה לאחר השאלה הרביעית (750 ש"ח לטועה) ומאז מופיעה לאחר כל שאלה.
  3. במספר פרקים בעונה השנייה הופיעו בתוך המאה שלושה מתמודדים שנחשבו "ג'וקרים", המוגדרים כמומחי טריוויה. ובכל שלב שבו יודח ג'וקר יתווספו 10,000 ש"ח לקופת המתמודד (למשל: אם טועים בשלב 2,000 ש"ח 25 מתמודדים וביניהם ג'וקר, יתווספו 48,000 ש"ח על 24 הטועים ועוד 10,000 ש"ח על טעותו של הג'וקר ובסך הכול 58,000 ש"ח)
  4. בעונות 6-7 שונו מעט דרגות הכסף במהלך המשחק, בין השינויים הייתה העברת שאלת 3,000 השקלים (בה ניתן לקבל עזרה נוספת) מהשאלה התשיעית לעשירית והנמכת ערך דרגות הכסף הראשונות.

בתוכנית הישראלית היה שינוי גם בגלגלי ההצלה שבהם יכלו להשתמש המתמודדים. לאורך העונות היה שינוי גם בזמינות גלגלי ההצלה:

  1. סטטיסטיקה (קיימת בכל העונות ובכל השלבים) – המתחרה בוחר אחת משלוש התשובות, כדי לראות כמה אנשים בנבחרת בחרו בתשובה המסוימת שבחר, בנוסף הוא יכול לבחור אחד מאנשי הנבחרת שיצטרך לנמק מדוע בחר בתשובה זו.
  2. נכון/לא נכון (קיימת בכל העונות ובכל השלבים) – מוצגים למתחרה שני מתמודדים מהנבחרת: אחד שהצביע לתשובה הנכונה ואחד שהצביע לתשובה לא נכונה, ועל שניהם לנמק מדוע בחרו בתשובה המסוימת. התשובה השלישית תיפסל ותסומן כשגויה.
  3. הכה את המנחה (עונה 3 בכל השלבים, עונות 4-7, החל משלב 3,000 ש"ח) – בשלבים מתקדמים של המשחק, המתמודד יכול להתייעץ פעם אחת במנחה המשחק, שיכול לענות מהידע האישי שלו בלבד (כמעין ראייה לכך, מוציא המנחה את האוזנייה לפני שאומר מה לדעתו התשובה הנכונה), גלגל הצלה זה הומצא בישראל.
  4. התפלגות (עונה 4, החל משלב 3,000 ש"ח) – בגלגל הצלה זה מוצגת התפלגות התשובות של חברי הנבחרת, בניגוד לסטטיסטיקה, למתמודד אסור להתייעץ עם אנשי הנבחרת. גלגל הצלה זה היה פעיל רק בעונה הרביעית של התוכנית, החל משלב 3,000 ש"ח כבחירה בינו לבין עזרת "הכה את המנחה".

לרוב הנבחרת כללה קהל קטן של אנשים בעלי מכנה משותף מעורר עניין, דבר שנועד לגוון את התוכנית.

בישראל ניתן פרס של עד 1,000,000 ש"ח הנחשב למועט באופן יחסי, כשלפניה ניתן למצוא רשתות הנותנות פרסים של עד 1,000,000 דולר.

בפרק השביעי של העונה הרביעית של התוכנית, ב-2010, זכה לראשונה (ובפעם היחידה לכל אורך השנים בהן שודרה התוכנית בישראל) אחד המתמודדים בפרס הגדול – מיליון ש"ח. הזוכה היה משה אבו עזיז, מורה חרדי מאור עקיבא. אבו עזיז הוא המתמודד השני בהיסטוריית התוכנית שזכה בפרס הגדול, אחרי ג'ייסון וודה האמריקני.

עופר ינאי, לימים יו"ר, מייסד ובעל השליטה של נופר אנרגיה, מימן את לימודיו באמצעות זכייה ב 70,000₪ בתוכנית, בעודו סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2007 – אין, קטגוריה חדשה 		פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה – תוכנית שעשועון
2008 – 1 נגד 100 		הבא:
2009 – לא חולק