Assassin's Creed Freedom Cry

אמונת המתנקש: זעקה לחופש
Assassin's Creed Freedom Cry
כללי
תאריך הוצאה PlayStation 3, ‏PlayStation 4, ‏Xbox 360, Xbox One:
17 בדצמבר 2013
Microsoft Windows:
19 בדצמבר 2013
(כחבילת הרחבה)
סוגה פעולה-הרפתקאות, התגנבות
פיתוח יוביסופט קוויבק
הוצאה לאור יוביסופט עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית, פולנית, נורווגית, פינית, פורטוגזית, רוסית, פורטוגזית ברזילאית, שוודית, הולנדית, צ'כית, צרפתית, דנית, איטלקית, ספרדית, גרמנית, דנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה יוביסופט
סדרה Assassin's Creed
דרישות תוכנה
מנוע משחק AnvilNext
מצבי משחק שחקן יחיד
פלטפורמות PS3, PS4, Xbox 360, Xbox One, Microsoft Windows, Nintendo Switch
המשחק הקודם Assassin's Creed IV: Black Flag
www.assassinscreed.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Assassin's Creed Freedom Cry (בתרגום לעברית: "אמונת המתנקש: זעקה לחופש") הוא משחק פעולה-הרפתקאות שפותח בידי חברת יוביסופט קוויבק והופץ בידי יוביסופט. המשחק משמש כספין-אוף לסדרת משחקי Assassin's Creed, והוא יצא במקור כחבילת הרחבה למשחק "Assassin's Creed IV: Black Flag" לקוסולות המשחקים פלייסטיישן 3, ‏PlayStation 4, ‏Xbox 360 ו-Xbox One ב-17 בדצמבר 2013, כאשר הגרסה למערכת ההפעלה Microsoft Windows יצאה כיומיים לאחר מכן. חבילת ההרחבה יצאה בהמשך כמשחק העומד בפני עצמו לפלייסטיישן 3 ולפלייסטיישן 4 ב-18 בפברואר 2014, כאשר גרסת המחשב האישי יצאה ב-25 בפברואר 2014.

עלילת הסיפור עוקבת אחרי נרטיב היסוד של זיכיון משחקי Assassin's Creed ומתרחשת בהיסטוריה בדיונית, שבה יריבות מתמשכת בין שתי חברות סודיות - מסדר המתנקשים ומסדר טמפלרים - מציבה אותן בפני שתי אידאולוגיות שונות ומנוגדות.[1][2][3][4] בעוד סיפור המסגרת שהתרחש בזמנים המודרניים כמו במשחקים קודמים אינו קיים במשחק זה, העלילה הראשית מתרחשת כ-13 שנים לאחר אירועי "Black Flag" בקולוניה הצרפתית של סן-דומנג (האיטי של ימינו) בין השנים 1735 ל-1737 ועוקבת אחרי אדוולה, דמות משנה דומיננטית מ-"Black Flag", שמנסה לעצור את פעולותיו של מסדר הטמפלרים באזור הים הקריבי בשם יריביהם מאחוות המתנקשים (המבוססת על מסדר החשישיון). אדוולה מוצא את עצמו נשטף לחופי סן-דומנג, שם הוא ניצב בפני מקרי השיעבוד האכזריים ביותר באיי הודו המערבית.

גרסת ה-Xbox One של המשחק קיבלה ביקורות חיוביות מהמבקרים, בעוד הביקורות לגרסאות הפלייסטיישן 4 וה-Xbox 360 היו פחות נלהבות. המבקרים שיבחו את נרטיב הסיפור ועל ההחלטה להתמקד בדמות משנה שכבר הייתה מבוססת, אך גם היו מאוכזבים מזמן המשחק הקצר ומחיסרון משמעותי בשיפור המשחקיות לעומת קודמו "Black Flag". המשחק תואר כדוגמה ראויה לציון של נושא העבדות במדיום של משחקי וידאו.

משחקיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – Assassin's Creed IV: Black Flag#משחקיות

המשחק "Assassin's Creed Freedom Cry" הוא משחק פעולה, הרפתקאות והתגנבות המתרחש בסביבת עולם פתוח ומשוחק מנקודת מבט בגוף שלישי באזורים יבשתיים וימיים. השחקנים שולטים בדמותו של אדוולה, עבד לשעבר מטרינידד ששימש כקצין הלוגיסטיקה על סיפון האונייה "ג'קדאו" של אדוארד קנוויי, פרוטגוניסט המשחק "Black Flag", לפני שהצטרף לאחוות המתנקשים. כמו קודמו, המשחק מכיל קרבות ימיים ועל השחקנים להשתלט על אוניות חולפות וללכוד אותן, וניתן לצפות מרחוק בהן באמצעות משקפת שמגלה את סוג המשאבים שנמצאים עליהן. אונייתו של אדוולה ניתנת לשדרוגים במהלך המשחק באמצעות כסף ומשאבים אותם מרוויח השחקן ממשימות ומתיבות אוצר.

מכניקת משחקיות חדשה שמוצגת ב-"Freedom Cry" היא שחרורם לחופשי של עבדים משועבדים. כל עבד ששוחרר לחופשי משמש כמשאב עבור השחקן כדי לפתוח שדרוגים נוספים לכלי הנשק האישיים של אדוולה ולציוד בבסיס המבצעים שלו. השחקנים יכולים להשתמש במערכת גיוס כמו שהוצגה במשחק "Black Flag" כדי לגייס אנשים שננטשו על האי ללחום לצדו של אדוולה. השחקנים ייתקלו בהזדמנויות עבור אדוולה לשחרר את העבדים ואת הננטשים מידיהם של אלה שמדכאים אותם, וזאת דרך משימות הסיפור או פשיטות על מטעי הקולוניות.

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1735, בזמן שהוביל מתקפה על שיירה טמפלרית באיי הודו המערבית, אדוולה מצליח להשיג חבילה שבתוכה ממצא עתיק אך אונייתו "הויקטואר" נקלעת לסערה מעט לאחר מכן. אדוולה מתעורר אחרי שהוא נשטף לחופי סן-דומנג ומוצא שהוא בקרבת עיר הבירה פורט-או-פרנס. הוא מבין שהטמפלרים מתכוונים להעביר את הממצא העתיק לידי אישה בשם בסטיין ג'וזף, ומגלה שהיא מאדאם בבית בושת מקומי. הוא מתעמת איתה, והיא חושפת בפניו שהיא מזדהה בסתר עם הננטשים - קבוצה של לוחמי חופש המורכבת מעבדים משוחררים, ושהיא משתמשת בכסף שניתן לה בידי הטמפלרים כדי לשחרר עבדים באזור. היא משכנעת את אדוולה לעזור למטרתם של הננטשים. הוא נפגש עם מנהיגם אוגוסטין דופור ומחרים אונייה חדשה בשם "אקספרטו קרדה" כדי להפר את הסחר המקומי בעבדים.

בזמן שהוא עובד עבור בסטיין, אדוולה מגלה שמושל פורט-או-פרנס, פייר דה-פאייט, מתכנן משלחת לאסוף נתונים גאוגרפיים שיכולים לעזור בניווט הסחר בעבדים. אדוולה מסתנן למשלחת על ידי החלפת העבדים שאינם יודעים קרוא וכתוב בננטשים שכן יודעים, כדי להשיג את המידע לו זקוק המושל. בסטיין מתנגדת לתוכניתו של אדוולה להמשיך ולפשוט על הסחר בעבדים וטוענת שדה-פאייט יעניש את העבדים הכלואים בתגובה למעשיהם של הננטשים. אדוולה מתעלם ממנה, אך מאוחר יותר עד לפריגטה צרפתית שיורה לכיוון ספינת עבדים לא חמושה כדי למנוע מהעבדים להצטרף לננטשים. אדוולה מציל כמה מהעבדים מטביעה, אך הספינה מתהפכת והורגת את האחרים.

אדוולה נשבע לנקום את מותם, מסתנן לתוך האחוזה של דה-פאייט ומתנקש בו. לפני מותו, דה-פאייט טוען שהעבדים הם תתי-אדם ואינם מסוגלים למשול על עצמם, ובאופן טבעי יפנו לדרכים אלימות בהיעדר הנחיית אדוניהם. אדוולה מוסר את הממצא העתיק - שהתגלה בתור תיבת הקדומים[א] - לבסטיין, ועוזב את פורט-או-פרנס בחזרה למתנקשים, אולם מתחייב להמשיך ולעזור לנדכאים באזור.

  1. ^ אותה פיסת עדן שמופיעה במשחק "Assassin's Creed Rogue"

פיתוח והוצאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכותבת הראשית לסיפור של "Freedom Cry" היא ג'יל מוריי, שכתבה גם את הסיפור למשחק הספין-אוף "Assassin's Creed III: Liberation" ואת התוכן להורדה "אוולין" למשחק "Black Flag". חברים נוספים בצוות הכותבים כללו את מליסה מק'קוברי, הוגו גיארד ו-וסלי פינקומב. פסקול המשחק הולחן בידי המוזיקאי הצרפתי אוליביה דריביאר, שהחליף את בריאן טיילר, מלחין הפסקול של "Black Flag". המוזיקה הולחנה באולפני אווטאר בניו יורק עם קבוצת לה טרופ מקנדל, המתמחה במוזיקה האיטית, ובאולפני גלקסי בבלגיה יחד עם הפילהרמונית של בריסל.

המשחק שוחרר במקור כחבילת הרחבה למשחק "Black Flag" בדצמבר 2013 לקונסולות המשחקים פלייסטיישן 3, פלייסטיישן 4, Xbox 360‏, Xbox One ו-Microsoft Windows. בהמשך, המשחק יצא מחדש כמשחק העומד בפני עצמו ב-18 בפברואר 2014 לפלייסטיישן 3 ולפלייסטיישן 4 באמריקה הצפונית ויום למחרת באירופה. גרסת המחשב האישי יצאה ב-25 בפברואר 2014. בדצמבר 2019, המשחק הוסב לקונסולת נינטנדו סוויץ' כחלק מאוסף "The Rebel Collection" יחד עם המשחק "Black Flag" ומשחק ההמשך "Assassin's Creed Rogue", וב-14 ספטמבר 2021 הוא יצא לגוגל סטדיה כחלק ממהדורת "Assassin's Creed Black Flag Gold Edition".

קבלה וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציון מבקר
מבקר ציון
Metacritic PS4: ‏71/100[5]
X360: ‏73/100[6]
XONE: ‏76/100[7]
ציון ביקורות
פרסום ציון
Electronic Gaming Monthly 8/10[8]
Eurogamer 7/10[9]
Game Revolution 8/10[10]
GameSpot 6/10[11]
Hardcore Gamer 8/10[12]
IGN 7.8/10[13]
Official Xbox Magazine (UK) 8/10

לפי אתר הביקורות Metacritic, המשחק קיבל ביקורות חיובית לגרסת ה-Xbox One,[7] בעוד הגרסאות לפלייסטיישן 4[5] ול-Xbox 360[6] קיבלו ממוצע משוקלל נמוך יותר.

בעוד מגזינים נחשבים כמו וושינגטון פוסט, USA Today, The Sun, ספורטס אילוסטרייטד, ‏IGN, ‏Digital Spy, ‏Comic Book Resources ו-Screen Rant דירגו את המשחקים הראשיים של הסדרה, היו כאלה שדירגו גם את משחקי הספין-אוף. המשחק דורג במקום הרביעי ברשימה של המגזין The Beta Network (יחד עם Assassin's Creed IV: Black Flag),[14] במקום התשיעי ברשימות של המגזינים FandomSpot[15] ו-Kotaku,[16] במקום ה-14 ברשימה של המגזין Push Square,[17] במקום ה-15 ברשימה של המגזין Game Rant[18] ובמקום ה-23 ברשימה של המגזין +GamesRadar.[19]

מגזין Electronic Gaming Monthly שיבח את המשחק "Freedom Cry" בתור "המעשיה החזקה והנוקבת ביותר" ביקום של Assassin's Creed, וכן שזה לא שגרתי להציג דמות משנה כפרוטגוניסטית.[8] מגזין Hardcore Gamer ציין שחבילת ההרחבה היא תוספת מצוינת למשחק הראשי, ושיבח את הסיפור של "Freedom Cry" כאחד שראוי לחוות הודות לתפאורה הסוחפת שבו.[12] מהדורת הממלכה המאוחדת של המגזין הרשמי ל-Xbox סברה שהסיפור הנחמד "קצת סובל מתהליך האיפוס וההתחלה מחדש", אך קיבלה בברכה את התוכן להורדה של "Black Flag". מגזין Eurogamer ציין שהנתון הטוב ביותר של "Freedom Cry" הוא שהמשחק כולל נרטיב חזק שעומד בפני עצמו. מנגד, מגזין GameSpot היה מוטרד מהדרך בה המשחק עסק בתמות האפלות של סחר בעבדים.[11]

מרבית הביקורתיות התמקדה בגודלו של המשחק ובקנה המידה הקטן יותר שלו בהשוואה ל-"Black Flag", בנוסף לאספקט של מכניקת המשחקיות. מגזין Electronic Gaming Monthly ציין שהמשחק הרגיש זניח בהשוואה למשחק הראשי. מגזין IGN תיאר את "Freedom Cry" כמשחק שלם של Assassin's Creed שדחוס לתוך חמש שעות משחק, אך הוסיף שהמכניקה של המשחקיות השמיטה את מרבית החלטות החברה לחשיבה מוקדמת ששמרה על "Black Flag" רלוונטי לזמנים בהם יצא.[13] מגזין Eurogamer הוסיף בביקורתו שמכניקת המשחקיות "נותרה נעולה" למסגרת של סדרת המשחקים, ושהשחיקה של השחקן בתגובה למכניקה המוכרת פוגמת בנרטיב החזק שלו.[9] לעומת זאת, מגזין Game Revolution לא מצא כל פגם בהצגה של המשחקיות, שנחשבת ליסודית ביחס לעובדה שמדובר בחבילת הרחבה וביחס לסיפורו של הפרוטגוניסט הראשי, אדוולה.[10]

בפברואר 2015, ג'יל מוריי, מליסה מק'קוברי, הוגו גיארד ו-וסלי פינקומב קיבלו מועמדות לפרס גילדת הכותבים של אמריקה על עבודת התסריט לסיפור של "Freedom Cry".[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Assassin's Creed Freedom Cry בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Assassin-Templar War בפרויקט פאנדום של סדרת משחקי Assassin's Creed
  2. ^ Assassin's Creed: Why Assassins & Templars Hate Each Other, Caitlin Grieve, September 24th 2020
  3. ^ The Templars and the Assassins - The Militia of Heaven, James Wasserman, Destiny Books
  4. ^ Assassin's Creed: 10 Things You Didn't Know About The Templars, Rhett Roxi, February 16th 2021
  5. ^ 1 2 Assassin's Creed IV: Black Flag - Freedom Cry for PlayStation 4 Reviews, Metacritic
  6. ^ 1 2 Assassin's Creed IV: Black Flag - Freedom Cry for Xbox 360 Reviews, Metacritic
  7. ^ 1 2 Assassin's Creed IV: Black Flag - Freedom Cry for Xbox One Reviews, Metacritic
  8. ^ 1 2 EGM Review: Assassin's Creed IV: Black Flag – Freedom Cry, Ray Carsillo, January 10th 2014
  9. ^ 1 2 Assassin's Creed 4: Black Flag - Freedom Cry review, Tom Phillips, February 14th 2014
  10. ^ 1 2 Assassin’s Creed IV: Black Flag – Freedom Cry Review, Daniel Bischoff, January 13th 2014
  11. ^ 1 2 Assassin's Creed IV: Black Flag - Freedom Cry Review, Miguel Concepcion, January 6th 2014
  12. ^ 1 2 Review: Assassin's Creed 4: Black Flag -- Freedom Cry, Lee Cooper, December 18th 2013
  13. ^ 1 2 Assassin's Creed 4: Black Flag Freedom Cry Review, Marty Sliva, December 17th 2013
  14. ^ Assassin’s Creed – Main Games Ranked From Best to Worst!, Dillon Van Der Putten, The Beta Network, November 9th 2020
  15. ^ Ranking The Best Assassin’s Creed Games From The Series, Nelson Chitty, FandomSpot
  16. ^ Let's Rank The Assassin's Creed Games, Worst To Best, Zack Zwiezen, Kotaku, Updated January 5th 2024
  17. ^ Best Assassin's Creed Games, Robert Ramsey, Push Square, October 16th 2023
  18. ^ Every Assassin's Creed Game, Ranked, Joshua Pedroza-O'Leary, Game Rant, Updated October 11th 2024
  19. ^ Best Assassin's Creed games, ranked, Louise Blain, GamesRadar+, Updated September 26th 2024
  20. ^ 015 Nominees & Winners, Writers Guild of America, February 26th 2015


Assassin's Creed
משחקי וידאו
סדרה ראשית ‏Assassin's Creed • Assassin's Creed II • Assassin's Creed: Brotherhood • Assassin's Creed: Revelations • Assassin's Creed III • Assassin's Creed IV: Black Flag • Assassin's Creed Rogue • Assassin's Creed Unity • Assassin's Creed Syndicate • Assassin's Creed Origins • Assassin's Creed Odyssey • Assassin's Creed Valhalla • Assassin's Creed Mirage • Assassin's Creed Shadows
משחקי ספין אוף Assassin's Creed: Altaïr's Chronicles • Assassin's Creed: Bloodlines • Assassin's Creed II: Discovery • Assassin's Creed III: Liberation • Assassin's Creed Freedom Cry • Assassin's Creed Chronicles
מדיות נוספות
הוצאות מודפסות Assassin's Creed: Renaissance
סרטים Assassin's Creed • Assassin's Creed: Lineage • Assassin's Creed: Ascendance • Assassin's Creed: Embers
דמויות דזמונד מיילס • אלטאיר אבן לא-אחד • אציו אודיטורה דה פירנצה • קונור קנוויי • אוולין דה גראנדפרה • היית'ם קנוויי • אדוארד קנוויי • שיי פטריק קורמק • ארנו דוריאן • התאומים פריי • ליילה חסן • באייק מסיווה • אלכסיוס וקסנדרה • אייבור ורינסדוטיר • באסים אבן אישאק • פוג'יביאשי נאוויי • יאסוקה
קטגוריה