מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מפציץ בינוני | ||||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||||
יצרן | דאגלס איירקראפט קומפני | ||||||||||||||||
טיסת בכורה | 27 ביולי 1939 | ||||||||||||||||
צוות | 6 | ||||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 38 | ||||||||||||||||
משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
B-23 דרגון היה מפציץ דו-מנועי שפותח על ידי דאגלס איירקראפט קומפני עבור חילות האוויר של צבא ארצות הברית (USAAF) כיורש משוכלל ל- B-18 בולו. התכנון של ה- B-23 דמה מאוד לזה של ה-DC-3 דקוטה. הוא היה המפציץ האמריקני המבצעי הראשון שצויד בעמדת תותחן זנב מזוגגת. טס לראשונה ב-27 ביולי 1939.
ה- B-23 היה חמוש טוב יותר ומהיר משמעותית מה- B-18, אך היה נחות ממפציצים חדשים יותר כגון ה-B-25 מיטשל וה- B-26 מראודר. מסיבה זו, מעולם לא נעשה שימוש קרבי ב-38 מטוסי ה- B-23 שנבנו, והם שימשו לצורכי אימונים, סיור, תובלה (תחת הכינוי UC-67) וניסויים.
המייצב האנכי הגבוה של ה- B-23 הותאם על ידי פורד לשימוש ב-B-24 ליברייטור ולמרות שהביא לביצועים משופרים, לא אומץ מעולם בייצור המטוס. המייצב המותאם הפך מאוחר יותר לסטנדרט במטוס ה- "PB4Y פרייווטיר", נגזרת של ה- B-24 ליברייטור.