C-1 טריידר
 | |||||||
| מטוס ה-C-1 Trader ממריא מנושאת המטוסים USS America | |||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס תובלה | ||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||
| יצרן | חברת גראמן | ||||||
| טיסת בכורה | 4 בדצמבר 1952 | ||||||
| תקופת שירות | 1952–1988 (כ־36 שנים) | ||||||
| צוות | 2 | ||||||
| יחידות שיוצרו | 87 | ||||||
| משתמש ראשי | הצי האמריקני | ||||||
| |||||||
ה-C-1 Trader הוא מטוס תפעול ותובלה אשר נועד לתפעול על נושאות מטוסים (carrier-onboard-delivery). היווה דגם מתקדם של מטוס ה-S-2 Tracker. הוחלף על ידי גרסה דומה של מטוס ה-E-2 הוקאיי, ה-C-2 Greyhound.
תכנון ופיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטוס ה-C-1 Trader פותח על פי דרישות הצי האמריקני למטוס חדש נגד צוללות. על פי אותן דרישות החלה חברת גראמן לייצר אב טיפוס דו-מנועי.
היסטוריה מבצעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1952 קיבל הצי האמריקני את מטוס ה-XS2F-1, והשתמש בו לראשונה ב-4 בדצמבר באותה שנה. במהלך שנות ה-50, פותחו לו מספר גרסאות, ה-C-1 Trader היה אחד מהם.
ה-C-1 (במקור כונה TF-1) תוכנן לשאת 9 נוסעים או כ-3500 פאונד של מטען. טס לראשונה בינואר 1955. בשנות ה-60 וה-70, ה-C-1 הוביל דואר ואספקה לנושאות מטוסים אשר הוצבו באוקיינוס השקט בזמן מלחמת וייטנאם.
כ-83 יחידות של ה-C-1 יוצרו, ועוד ארבעה אשר הומרו למטוסי שיבוש אלקטרוניים שנקראו: EC-1A Tracers. ה-C-1 האחרון יצא משימוש בשנת 1988.
גרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- TF-1 - מטוס תפעול ותובלה אשר יועדו לשאת 9 נוסעים, פותח כמחליף של מטוס ה-S2F Tracker. שמם הוחלף ל-C-1A בשנת 1962. 87 יחידות יוצרו.
- TF-1Q - ארבעה ממטוסי ה-TF-1 הומרו כדי לשמש כמטוסי שיבוש אלקטרוניים. שמם הוחלף ל-EC-1A, ב-1962.
- TF-1W
