DMSP

DMSP (באנגלית: Defense Meteorological Satellite Program (DMSP)) הייתה תוכנית מעקב על תנאי מזג אוויר של מחלקת ההגנה של ארצות הברית. התוכנית התבססה על ניצול מידע מלוויינים של חיל החלל של ארצות הברית תוך שיתוף פעולה עם מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי. מהפעלתה ועד לשנת 1973 התוכנית הייתה סודית. לוויינים היו במסלול מסונכרן-שמש בגובה של 830 ק"מ. הלוויינים הראשונים סיפקו מידע בעיקר על עננות, בהמשך היקף המידע המועבר התרחב.

היסטוריה

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 מרכיב חשוב של תוכנית החלל האזרחית של ארצות הברית היה קשור למטאורולוגיה וחיזוי מזג האוויר. במקביל פעלה תוכנית לצרכים צבאיים. הלוויינים הראשונים סיפקו מידע על עננות ששימשה בהמשך לווייני ריגול בעלי מצלמות. לווייני התוכנית היו יכולים לכסות את שטח כדור הארץ פעמיים ביום. נתונים הועברו לתחנות בקרה בקרקע. בהמשך המידע הועבר לגורמים הרלוונטיים. בהמשך לוויינים צוידו בחיישני תת-אדום שאיפשרו תצפיות לילה. הלוויינים נבנו על ידי לוקהיד מרטין.

השיגור הראשון בוצע ב-23 במאי 1962 ולא הצליח. ב-23 באוגוסט 1962 בוצע שיגור מוצלח ולוויין פעל עד ליוני 1963. לווייני "בלוק 1" היו במשקל 45–55 ק"ג. משקל של דור השני גדל ל-73 ק"ג.

בהמשך לוויינים עברו מספר שדרוגים והתווספו חיישנים שסיפקו מידע נוסף^[1]. לוויינים מדגם DMSP 5D-2 היו מצוידים ב-12 חיישנים ופעלו 48 חודשים. משקלם היה 1500 ק"ג.

השיגור האחרון בוצע בשנת 2014. בשנת 2015 קונגרס של ארצות הברית החליט על סגירת התוכנית. למחלקת ההגנה של ארצות הברית היו כמה תוכניות לבניית לווייני מזג האוויר חדשים אך הם לא מומשו. לוויין חדש Weather System Follow-on Microwave מתוכנן לשיגור בשנת 2024.

שיגורים

בלוק	שנים	שיגורים	תיאור
בלוק 1	1962–1965	11 שיגורים מהם 4 נכשלו	השיגורים בוצעו מבסיס חיל האוויר ונדנברג בעזרת משגרים מדגם "סקאוט" ותור. הלוויינים שקלו עד 55 ק"ג.
בלוק 2	1965–1966	3 שיגורים מהם היה שיגור כושל	השיגורים בוצעו מבסיס חיל האוויר ונדנברג בעזרת משגרים מדגם "תור". לוויין כלל שיפורים ומשקלו גדל ל-73 ק"ג.
בלוק 3		שיגור בודד	הלוויין היה מיועד לשימוש בכוחות שלחמו במלחמת וייטנאם. השיגור בוצע מבסיס חיל האוויר ונדנברג בעזרת משגר מדגם "תור". לוויין כלל שיפורים ומשקלו היה 73 ק"ג.
בלוק 4A	1965–1967	10 שיגורים מהם היה שיגור כושל	השיגורים בוצעו מבסיס חיל האוויר ונדנברג בעזרת משגרים מדגם "תור". לוויין כלל שיפורים ומשקלו גדל ל-250 ק"ג.
בלוק 5A	1968–1971	6 שיגורים	השיגורים בוצעו מבסיס חיל האוויר ונדנברג בעזרת משגרים מדגם "תור". לוויין כלל שיפורים ומשקלו גדל ל-420 ק"ג.
בלוק 5B	1971–1974	5 שיגורים	השיגורים בוצעו מבסיס חיל האוויר ונדנברג בעזרת משגרים מדגם "תור". לוויין כלל שיפורים ומשקלו גדל ל-513 ק"ג.
בלוק 5C	1974–1976	3 שיגורים מהם היה שיגור כושל	השיגורים בוצעו מבסיס חיל האוויר ונדנברג בעזרת משגרים מדגם "תור". לוויין כלל שיפורים ומשקלו היה ל-513 ק"ג.
בלוק 5D	1976–2014	19 שיגורים מהם היה שיגור כושל	השיגורים בוצעו מבסיס חיל האוויר ונדנברג בעזרת משגרים מדגם "תור", "אטלס", "טיטן" ו"דלתא 4". לוויין כלל שיפורים ומשקלו היה כ-200–513 ק"ג.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא DMSP בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ DMSP-5D3 F15, 16, 17, 18, 19, 20, Gunter's Space Page (באנגלית)

[1] DMSP-5D3 F15, 16, 17, 18, 19, 20, Gunter's Space Page (באנגלית)

[1]