FTP-MOI
FTP-MOI היה ארגון מחתרתי שפעל במסגרת תנועת ההתנגדות הצרפתית, נגד גרמניה הנאצית בתחומי צרפת, ממרץ 1942 עד נובמבר 1943.
FTP-MOI הם ראשי תיבות של Francs-Tireurs Partisans ושל Main d’Oeuvre Immigrée, השם שהחליף את השם הקודם, Mouvement Ouvrier International. "תנועת העובדים הבינלאומית" (Mouvement Ouvrier International) הוקמה בשנות השלושים של המאה ה-20 על ידי המפלגה הקומוניסטית. לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כשקידום המהפכה הקומוניסטית ברחבי העולם עבר למצב לטנטי ופינה את הבמה, בסדר היום של ההנהגה הסובייטית, לטובת "המלחמה הפטריוטית" נגד הכובשים, שונה שם הקבוצה ל"כוח הפועלים המהגרים" (Main d’Oeuvre Immigrée), בהתבסס על כך שרבים מאוד מבני הקבוצה היו מהגרים או בני מהגרים, מארצות שונות ורבים ביניהם היהודים. השם החדש שמר על ראשי התיבות של השם הקודם.
הארגון הלוחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפקד הצבאי הראשון של הקבוצה ומייסד הסקציה הפריזאית היה בוריס הולבן (Boris Holban), יהודי יליד בסרביה. הארגון היה מחולק ל-4 קבוצות משנה, האחת של יוצאי רומניה, השנייה של יהודים יוצאי פולין, השלישית של איטלקים והרביעית של מומחים לחבלה במסילות רכבת וכן השתתפו גם שלושה יהודים-הונגרים (ביניהם אימרה בקש גלאס וטמאש אלק ויוז'ף בוצור). הולבן פיקד על הקבוצה ממרץ 1942 ועד אוגוסט 1943, כשהוחלף על ידי מיסאק מנוחיאן. הולבן הוחלף לאחר שסירב להגביר את תדירות הפעולות - הוא חשב שהדבר יביא לחשיפתם. המפקד החדש, מיסאק מנוחיאן, הוביל את הקבוצה לפעולות נוספות עד להיחשפותה ולכידת מרבית פעיליה בנובמבר 1943. הקבוצה, שכללה כשלושים פרטיזנים ועוד כארבעים מסייעים, חלקם מוותיקי מלחמת האזרחים של ספרד ורבים ביניהם היהודים, ביצעה 229 פעולות מזוינות נגד הגרמנים, הנודעת ביותר הייתה הריגת הגנרל אס אס יוליוס ריטר (Julius Ritter), האחראי לשילוחם של מאות אלפי צעירים צרפתים לעבודות כפייה בגרמניה.
הלכידה וההוצאה להורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ידוע מה הביא ישירות ללכידת הקבוצה על ידי הגסטפו, אך העובדה היא שבנובמבר 1943 נלכדו 24 חברי הקבוצה, 23 גברים ואשה אחת, גולדה בנצ'יק. בני הקבוצה נשפטו ביום 18 בפברואר 1944 ונידונו למוות - הגברים הוצאו להורג ביריה, אך לא כך גולדה בנצ'יק, כי החוק הצרפתי אסר על הוצאה להורג של נשים. גולדה בנצ'יק הועברה לשטח גרמני, שם נשפטה מחדש לפי החוק הגרמני ונידונה למוות בעריפה. ראשה נכרת ב-10 במאי, יום הולדתה.
הכרזה האדומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלטונות הכיבוש הגרמניים בצרפת והמשטר של וישי ניצלו את תפיסת הקבוצה ואת ההרכב המגוון שלה - בני פולין, רומניה, הונגריה, ספרד, איטליה, גרמניה וצרפת, 12 מתוך ה-24 היו יהודים - לצורכי תעמולה. הם הפיקו כרזה אדומה (l’affiche rouge) עם תצלומיהם של עשרה מחברי הקבוצה. המפיקים בחרו את התצלומים של אותם חברי קבוצה ששמותיהם ופניהם נראו ונשמעו רחוקים יותר מהמקובל בצרפת וזאת כדי לעורר קסנופוביה כלפיהם. הכרזה הציגה את מעשיהם כפשעים נגד האוכלוסייה ולעגה להתימרותם להיות "משחררים". את הכרזה הפיצו בכל המקומות בהם התגודדו אנשים וצבעה העז משך תשומת לב רבה.
בשנת 1974 הפיק הבמאי הצרפתי, יליד מרוקו, פרנק קאסנטי, סרט קולנוע על הפרשה - הסרט נשא את השם המתבקש, "הכרזה האדומה".
