Made in Germany (בעברית: תוצרת גרמניה; בגרמנית: Hergestellt in Deutschland) הוא כיתוב באנגלית המופיע על סחורות ומציין כי הן יוצרו בגרמניה.
התווית המכילה כיתוב זה הופיעה לראשונה בבריטניה לפי "חוק סימון הסחורות 1887" (באנגלית: "Merchandise Marks Act 1887") במטרה לסמן בבירור תוצרת חוץ. בתקופה זו סחורה תוצרת חוץ נחשבה לנחותה מזו המקומית, ובאמצעות סימון זה קיוו השלטונות הבריטים שהצרכנים ידבקו ברכישת מוצרים מתוצרת בריטית.
בשנת 1894 הרייכסטאג הגרמני הודיע כי על אף שבתחילה חלה ירידה קלה ברווחים, היצרנים הגרמניים סבורים שהתווית היא בעלת יתרון כלכלי שכן היא מאפשרת להבחין בין התוצרת הגרמנית לבין שאר התוצרת הבריטית. למעשה בסימון הסחורה בתווית "Made in Germany", הפכה הסחורה למותג ייחודי. בעקבות הודעה זו יצרנים גרמנים רבים הוסיפו את התווית למוצריהם ואפילו מלחמת העולם הראשונה לא גרמה להם להסיר אותה, חרף החרם הכלכלי שהטילה בריטניה על מעצמות הציר. ברבות השנים המונח "Made in Germany" נקשר לאמינות גבוהה ולאיכות של המוצר, ואף לשלמותו.
Made in Germany אינו נשלט על ידי רגולטור או גוף מרכזי אחד ומעמדו נקבע על ידי שרשרת פסיקות של בית המשפט הגרמני. בשנת 1974 יצא פסק דין הקובע שהסימון אינו מאפשר להבחין בין המוצרים שיוצרו בגרמניה המערבית לבין אלו שיוצרו בגרמניה המזרחית ולכן הוכנסו לשימוש הכיתובים Made in Western Germany ו-Made in GDR.
בשנת 1995 קבע בית המשפט בשטוטגרט שבמקרה שרוב המוצר אינו תוצרת גרמניה הכיתוב Made in Germany מטעה ולכן אין להשתמש בו.
כמחאה על השואה ועל השותפות של החברות הגרמניות הגדולות בה, שנים רבות לאחר הקמת מדינת ישראל חוגים רחבים הקפידו להחרים תוצרת גרמנית שסומנה על ידי תווית זו. החרם מעולם לא הוכרז רשמית ואין אומדן להיקפו הממשי.