נתונים כלליים | |
---|---|
תקופת הפעילות | מרץ 1943 – מרץ 1944 (כשנה) |
מיקום המטה | גנרלגוברנמן |
ענפי תעשייה | ייצור |
Ostindustrie GmbH (בגרמנית: "תעשייה מזרחית", ובקיצור Osti GMBH = חברה בע"מ) היה אחד מפרויקטים תעשייתיים רבים שהקים האס אס תוך שימוש בעבודת כפייה יהודית ופולנית במהלך מלחמת העולם השנייה. Ostindustrie נוסדה במרץ 1943 בפולין הכבושה על ידי גרמניה, והפעילה מפעלי תעשייה יהודיים ופולניים שהוחרמו במלחמה, כולל מפעלי יציקה, מפעלי טקסטיל, מחצבות ומפעלי זכוכית. בראש Ostindustrie עמד אובר-שטורמפיהרר מקס הורן, שהיה כפוף ישירות לאובר-גרופנפיהרר אוסוולד פוהל מהמשרד הראשי למשק ומנהל של האס אס.[1] בשיאה עבדו בחברה כ-16,000 יהודים ו-1,000 פולנים, שנכלאו ברשת מחנות עבודה וריכוז במחוז לובלין שבשטח הגנרלגוברנמן.[2][1]
גרופנפיהרר אודילו גלובוצניק קיווה להפוך את Ostindustrie לחברת חימוש, אך ויתר על הרעיון כדי להמשיך במבצע ריינהרד.[3] החברה פורקה לקראת מתקפת הנגד הסובייטית של 1944.[2][1][3] כל כוח העבודה של Ostindustrie נרצח בתהליך פירוק החברה, כחלק מהשואה בפולין.[4]
עד 16 במאי 1943 שלטה SS Ostindustrie GmbH בכמה מפעלים ובתי מלאכה ברחבי פולין [5] שקובצו ליחידות עבודה מנהתיות בשם Werk. בין המפעלים היו מפעל זכוכית בוולומין (Werk I), מפעל כבול בדורוהוצ'ה (Dorohucza) במסגרת Werk II, מפעל למטאטאים ומברשות בלובלין - Werk III - בתי מלאכה בבליז'ין (Bliżyn), ראדום, וטומשוב לובלסקי שהיו חלק מ-Werk IV, וכן Splitwerk - קבוצת מפעלים בהם מפעל נעליים, מפעל חייטות ונגרות בקרשניק, מפעל דשא בראדום ומפעל יציקה לברזל בלובלין (Werk V). כמה Werke נוספים היו בבנייה באותה תקופה, כולל מפעלי חלקי חילוף לרכב, בטרווניקי (Werk VI), מפעל עבודות עפר ואבן בלובלין (Werk VII), מפעל לכלים סניטריים רפואיים (Werk VIII), בתי מלאכה שונים לעבודת עבדים בלבוב, ומחנה עבודה בפוניאטובה (שמאוחר יותר הועבר לטבנס). [6] עד אמצע 1943, גלובוצניק העריך את כוח העבודה של אוסטי בכ-45,000 יהודים שנלקחו מרשת של מחנות מקבילים לסניף הראשי במיידנק; עם זאת, התשתית הפיזית באזור לא הספיקה לאכלס מספרים כאלה.[7][8]
מקס הורן האמין שעבודת כפייה יהודית היא הדרך לעתיד, אך תוכניותיו נעצרו על ידי המרידות בגטאות ורשה וביאליסטוק, האחרון במקום אליו נועדו לעבור מפעלי הטקסטיל והחימוש של[7][9][10] בעקבות ההתקוממויות, ועם התפנית בחזית המזרחית, החליט האס אס לחסל את עובדי הכפייה היהודים שנותרו בפולין כדי למנוע תסיסה נוספת. ב-3 בנובמבר 1943, כוח העבודה של Ostindustrie חוסל בשלמותו במהלך אקציית ארנטפסט, בה נורו כ-43,000 קורבנות מרחבי מחוז לובלין בתעלות שהוסוו כתעלות נגד טנקים.[11] לאחר מכן, הורן התלונן בדיווח לגלובוצניק על תוצאות האקציה וטען שזו הפכה את Ostindustrie ל"חסרת ערך לחלוטין באמצעות הסגה [sic] של כוח העבודה היהודי".[12] החברה הוכרזה בלתי פעילה רשמית במרץ 1944.[2]
{{cite book}}
: (עזרה){{cite web}}
: (עזרה){{cite book}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)