![]() | ||||||
אלבום אולפן מאת טום וייטס | ||||||
יצא לאור | 30 בספטמבר 1985 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | אולפני RCA, ניו יורק | |||||
סוגה |
רוק ![]() | |||||
שפה |
אנגלית ![]() | |||||
אורך | 53:46 | |||||
חברת תקליטים | איילנד רקורדס | |||||
הפקה | טום וייטס | |||||
| ||||||
![]() ![]() |
Rain Dogs הוא אלבום האולפן התשיעי של טום וייטס והשני שהפיק בעצמו. האלבום יצא לאור בספטמבר 1985 דרך חברת התקליטים איילנד רקורדס. האלבום המשיך ושכלל את הסאונד והתזמור העשיר שהחל וייטס ליצור באלבומו הקודם, Swordfishtrombones. תזמור זה עשה שימוש בכלי נגינה מגוונים, חלקם בלתי-שגרתיים במוזיקה פופולרית. הקטעים באלבום הושפעו ממגוון סוגות בהן קברט, שירי קורט וייל, בלוז, ג'אז בסגנון ניו אורלינס, מוזיקה אפריקאית ועוד.[1] האלבום הגיע למקום ה-29 במצעד האלבומים הבריטי[2] ולמקום ה-188 במצעד בילבורד 200. ב-1989 דירג אותו הרולינג סטון במקום ה-21 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של שנות השמונים".[3] ב-2012 דורג במקום ה-399 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. בין היתר ניגן באלבום גיטריסט הרולינג סטונז קית' ריצ'רדס.
ב-1984 עבר וייטס מקליפורניה לניו יורק. התקליט כולל שירים שהם סיפורים על דמויות שונות משולי החברה של העיר, שיכורים, זונות, חסרי בית, עובדים בעבודות מעוטות-שכר, בעלי מום ומהגרים ובתיאורים של מקומות כמו ברים, קרונות הרכבת התחתית של ניו יורק ושוליהן של השדרות והכיכרות. חלק מהשירים/סיפורים הועלו על הבמה במופע הקברטי "Franks Wild Years" שהעלה וייטס ב-1986.[4]
צילום העטיפה נלקח מסדרת צילומים שצילם הצלם השוודי אנדרס פטרסן בשנות השישים בבית הקפה Café Lehmitz בשולי המבורג. צילום גב העטיפה צולם על ידי רוברט פרנק.
בתור נגנים בחר וייטס אנשים שהכיר מסצנת האוונגרד הניו-יורקית.
דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
Allmusic | ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
Encyclopedia of Popular Music | ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
Mojo | ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
Q | ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
רולינג סטון | ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
The Rolling Stone Album Guide | ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
Select | 5/5[11] |
Uncut | ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
וילג' ווייס | B+[13] |
האלבום נחשב לאחד ההישגים החשובים ביותר בקריירה של וייטס ולביסוס הקול הייחודי שלו, לאחר שהחל להתגבש באלבומו הקודם, Swordfishtrombones.
אתר AllMusic, הרולינג סטון ומדריך האלבומים של הרולינג סטון, האנציקלופדיה למוזיקה פופולרית ו-Q מגזין העניקו לאלבום כולם ציון של חמישה כוכבים. NME ציין אותו בסיכום שנת 1985 במוזיקה במקום הראשון בדירוג האלבומים הטובים ביותר של השנה.[14] Slant Magazine דירג אותו במקום ה-14 בין 100 האלבומים הטובים ביותר של שנות השמונים.[15]
השיר Downtown Train ראה אור כסינגל. Jockey Full of Bourbon ראה אור כסינגל ב-1986 בעקבות הופעתו בפסקול הסרט נרדפי החוק. Hang Down Your Head ו-Tango Till They're Sore ראו אור בשני צדיו של סינגל. השיר Time בוצע בתוכניתו של דייוויד לטרמן ב-2001 לאחר אסון התאומים, בביצועה של טורי איימוס.[16]
כל השירים הולחנו ונכתבו על ידי טום וייטס למעט Hang Down Your Head, שנכתב עם קתלין ברנן.
צד א' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Singapore |
2:46 | |||||||
2. | Clap Hands |
3:47 | |||||||
3. | Cemetery Polka |
1:51 | |||||||
4. | Jockey Full of Bourbon |
2:45 | |||||||
5. | Tango Till They're Sore |
2:49 | |||||||
6. | Big Black Mariah |
2:44 | |||||||
7. | Diamonds & Gold |
2:31 | |||||||
8. | Hang Down Your Head |
2:32 | |||||||
9. | Time |
3:55 |
צד ב' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
10. | Rain Dogs |
2:56 | |||||||
11. | Midtown (instrumental) |
1:00 | |||||||
12. | 9th & Hennepin |
1:58 | |||||||
13. | Gun Street Girl |
4:37 | |||||||
14. | Union Square |
2:24 | |||||||
15. | Blind Love |
4:18 | |||||||
16. | Walking Spanish |
3:05 | |||||||
17. | Downtown Train |
3:35 | |||||||
18. | Bride of Rain Dog (instrumental) |
1:07 | |||||||
19. | Anywhere I Lay My Head |
2:48 |
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)