"Refrain" (בעברית: "פזמון חוזר") היה השיר המנצח של תחרות הזמר של האירוויזיון לשנת 1956, אשר נכתב על ידי אמיל גרדז וג'ו וומארד,[1] שבוצע על ידי ליס אסיה אשר ייצגה את שווייץ. שיר זה היה השיר הראשון שניצח בתחרות האירוויזיון בתולדותיה, אך שיר זה לא היה הביצוע הראשון של שווייץ. הסיבה לכך היא שכללי התחרות ב-1956 אפשרו (בפעם הראשונה והיחידה) שכל מדינה תופיע עם שני שירים. אסיה שרה שני שירים בתחרות זו: האחד הוא "Das alte Karussell" ("הקרוסלה הישנה") בגרמנית, והשני הוא "פזמון חוזר" אשר הושר בצרפתית.
השיר מזרם השאנסון הקלאסי. הוא מתאר את האהבה האבודה של "גיל ההתבגרות" של הזמרת ומקונן על סיפור זה.
השיר הושר תשיעי בסדר ההופעות בליל התחרות, לאחר שקורי ברוקן ייצגה את הולנד עם השיר "Voorgoed voorbij" ("עבר-חלף לתמיד") ולפני שמוני מארק ייצגה את בלגיה עם השיר "Le plus beau jour de ma vie" ("היום היפה בחיי"). שיר זה הגיע למקום הראשון, למרות שמספר הנקודות שניתנו לשיר לעולם לא נחשפו.
שווייץ שווייץ באירוויזיון
|
- 1956: ליס אסיה (Das alte Karussell) & (Refrain)
- 1957: ליס אסיה (L'enfant que j'étais)
- 1958: ליס אסיה (Giorgio)
- 1959: כריסטה ויליאמס (Irgendwoher)
- 1960: אניטה טרוורסי (Cielo e terra)
- 1961: פרנקה די ריינצו (Nous aurons demain)
- 1962: ז'אן פיליפ (Le retour)
- 1963: אסתר עופרים (T'en va pas)
- 1964: אניטה טרוורסי (I miei pensieri)
- 1965: יובנה (Non, à jamais sans toi)
- 1966: מדליין פסקל (Ne vois-tu pas?)
- 1967: ג'רלדין (Quel cœur vas-tu briser?)
- 1968: גיאני מסקולו (Guardando il sole)
- 1969: פאולה דל מדיקו (Bonjour, Bonjour)
- 1970: אנרי דס (Retour)
- 1971: פטר, סו ומארק (Les illusions de nos vingt ans)
- 1972: ורוניק מולר (C'est la chanson de mon amour)
- 1973: פטריק ז’ובה (Je vais me marier, Marie)
- 1974: פיירה מרטל (Mein Ruf nach Dir)
- 1975: סימון דרקסל (Mikado)
- 1976: פטר, סו ומארק (Djambo, Djambo)
- 1977: פפה לאונהארד (Swiss Lady)
- 1978: קרול וינצ'י (Vivre)
- 1979: פטר, סו ומארק & פורי, גרופס וקנירי (Trödler und Co)
- 1980: פאולה דל מדיקו (Cinéma)
- 1981: פטר, סו ומארק (Io senza te)
- 1982: ארלט זולא (Amour on t'aime)
- 1983: מריאלה פר (Io così non ci sto)
- 1984: יום גשום (Welche Farbe hat der Sonnenschein?)
- 1985: מריאלה פר ופינו גאספריני (Piano, piano)
- 1986: דניאלה סימונס (Pas pour moi)
- 1987: קרול ריץ' (Moitié, moitié)
- 1988: סלין דיון (Ne partez pas sans moi)
- 1989: פורבז (Viver senza tei)
- 1990: אגון אגמאן (Musik klingt in die Welt hinaus)
- 1991: זנדרה שטודר (Canzone per te)
- 1992: דייזי אוברי (Mister Music Man)
- 1993: אנני קוטון (Moi, tout simplement)
- 1994: דוליו (Sto pregando)
1995- 1996: קטי לינדר (Mon cœur l'aime)
- 1997: ברברה ברטה (Dentro di me)
- 1998: גונבור גוגיסברג (Lass ihn)
1999- 2000: ג'יין בוגרט (La vita cos'è?)
2001- 2002: פרנסין ג'ורדי ((Dans le jardin de mon âme)
2003- 2004: פיירו וכוכבי המוזיקה (Celebrate!)
- 2005: ונילה נינג'ה (Cool Vibes)
- 2006: six4one (If We All Give a Little)
- 2007: די.ג'י בובו (Vampires Are Alive)
- 2008: פאולו מנגוצ'י (Era stupendo)
- 2009: לאב-באגס (The Highest Heights)
- 2010: מיכאל פון דר היידה (Il pleut de l'or)
- 2011: אנה רוסינלי (In Love For a While)
- 2012: סינפלוס (Unbreakable)
- 2013: טקאסה (You and Me)
- 2014: סבאלטר (Hunter of Stars)
- 2015: מלני רנה (Time to Shine)
- 2016: רייקה (The Last of Our Kind)
- 2017: Timebelle (Apollo)
- 2018: זיבז (Stones)
- 2019: לוקה האני (She Got Me)
2020: גיונס טירס (Répondez-moi)- 2021: גיונס טירס (Tout l'univers)
- 2022: מריוס ביר (Boys Do Cry)
- 2023: רמו פורר (Watergun)
- 2024: נמו (The Code)
|
|
שווייץ
.svg){kind=logo}
