בימוי | ג'ים צ'וצ'ו |
---|---|
תסריט | ג'ים צ'וצ'ו, Njoki Ngumi |
מוזיקה | ג'ים צ'וצ'ו |
צילום | ג'ים צ'וצ'ו |
מדינה | קניה |
חברת הפקה | The Nest Collective |
הקרנת בכורה | 2014 |
משך הקרנה | 62 דק' |
שפת הסרט | אנגלית, סוואהילי |
סוגה | סרט דרמה, סרט להט"בי |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
Stories of Our Lives (בעברית: סיפורי חיינו) הוא סרט דרמה להט"בי-קנייתי בשחור-לבן שיצא ב-2014.[1] הסרט נוצר על ידי חברי "The Nest Collective" (אנ'). הסרט הוא אנתולוגיה של 5 סרטים קצרים הממחיזים סיפורים אמיתיים מחיי הקהילה הלהט"בית בקניה.[2][3]
5 הסרטים הקצרים המרכיבים את הסרט הם כדלקמן:
קייט, תלמידת תיכון צעירה ומרדנית נתקלת בפיית', תלמידה אחרת בבית הספר התיכון במסדרונות בית הספר. הן פותחות במערכת יחסים רומנטית סודית, עד שמנהל בית הספר נוקט בפעולה להפרדת השתיים על ידי השעיית קייט מבית הספר. כשהיא רחוקה מבית הספר, קייט מקיימת באימפולסיביות יחסי מין עם נער מהשכונה שלה. כשחזרה לבית הספר, קייט מספרת לפיית' על המפגש המזדמן עם הנער. זה מכעיס את פיית ומוביל לסיום היחסים ביניהן.
לאחר שניהל עסקה עם משכפל דיסקים, פטריק נתקל בגיי בר מקומי תוך כדי שהלך בדרכים עם חברו הטוב, קמה. קמה מביע רגשות שליליים לגבי הגיי בר בזמן שהם חולפים על פניו. בהמשך, חוזר פטריק למועדון כדי לבלות בו, בתקווה שאיש לא יגלה זאת. קמה רואה את פטריק עוזב את הבר, ומתחיל עם פטריק עימות אלים בעניין. פטריק בורח מהקטטה.
עובדי החווה החקלאית, ריי ואתמן הם חברים קרובים למשך שנים. כשריי נפגע ממערכת היחסים הפלרטטנית של אתמן עם פיונה, ריי מנהל שיחה מביכה עם אתמן על מערכת היחסים ביניהם. אתמן חוזר ומדגיש שהוא לא מעוניין בקשר מיני עם ריי. הם מתיישבים, ואז ריי שואל את אתמן אם הוא יכול לנשק אותו. אתמן נדהם מהשאלה ועוזב מאי-נוחות. למחרת, השניים מתפייסים, אולם ריי מחליט לעזוב את החווה החקלאית.
ג'ף, חוקר שביקר בבריטניה לוועידה מבקש מהמלווה שלו, רומן, שיבוא לשעה לחדרו במלון. רומן מגיע לחדר, ומרגיש את חרדתו של ג'ף והוא מנסה להרגיע אותו. ג'ף שואל אם הם יכולים לדבר קצת לפני שהוא עוסק בפעילות מינית כלשהי. השניים יושבים ומנהלים שיחה על יחסים בין גזעיים (אנ'). לאחר מכן, רומן מציע לתת לג'ף עיסוי, מה שגורם לג'ף להיות פחות חרד. השניים ממשיכים במעשיהם ואז מתמזמזים.
ליז מדמיינת לעצמה ולבת זוגתה, אצ'י, תוכניות בריחה דרמטיות כאשר המחוקקים המקומיים מאיימים לאכוף חוקים נגד הומוסקסואליות.
הסרט החלק כפרויקט תיעוד של קבוצת האמנים The Nest Collective. קבוצת האמנים טיילה ברחבי קניה והקליטה ראיונות אודיו עם אנשים המזוהים כלהט"בים. הקלטות אלו היוו את הבסיס לתחילתו של הסרט.[4] תקציב של הסרט היה 15,000 דולר, והוא הגיע מ-Uhai/EASHRI, הקרן לזכויות מיניות של מזרח אפריקה שמקורה בניירובי שבקניה. הסרט צולם על ידי קבוצת האמנים במהלך 8 חודשים באמצעות מצלמת וידאו DSLR בודדת של החברה היפנית המתמחה בצילום ובמוצרי אופטיקה, קנון.[2][5]
מאחר שהמצב החוקי של ההומוסקסואליות בקניה מאפשר לעצור את חברי קבוצת האמנים, מספר חברי קבוצת אמנים נותרו אנונימיים בקרדיטי הסרט.[4] כשעלה הסרט לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ב-5 בספטמבר 2014, שלושה מחברי קבוצת האמנים, ג'ים צ'וצ'ו, ג'ורג' גצ'ארה ונג'וקי נגומי, בחרו לחשוף את שמם בריאיון לעיתון Xtra הקנדי.[5]
ב-2014, הסרט נאסר לצפייה בקניה על ידי המועצה לסיווג הקולנוע בקניה בטענה שהסרט מראה ”הרבה גסות, וסצנות מפורשות של פעילויות מיניות, ו[גם] מקדם הומוסקסואליות, המנוגד לנורמות ולערכים לאומיים [של קניה]”.[6] המפיק הבכיר ג'ורג' גצ'ארה נעצר לאחר מכן באשמה של הפרת חוק הסרטים והמחזות של המדינה על ידי צילום כביכול בסרט ללא רישיון של המחלקה לשירותי הקולנוע בקניה.[7] במרץ 2015, ההאשמות נגד ג'ורג' גצ'ארה השמטו, אם כי הסרט עצמו עדיין נאסר לצפייה בקניה.
הסרט זכה לביקורות חיוביות. ביקורות מההפינגטון פוסט תיארו את הסרט כ”תיאור אינטימי ואדוני של קהילת הלהט"ב בקניה, [וגם כ]אחד הסרטים המנצחים והמדהימים של השנה”.[2][8] ביקורות מ-IndieWire (אנ') תיארו את הסרט גם כ”סרט קטן ויפה על אהבה, על אנושיות ועל אחד מההיבטים הרבים של המשמעות של להיות אפריקני”.[2]
הסרט זכה בפרס חבר השופטים של פרס טדי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-65 בברלין והגיע למקום השני בפרס פנורמת הקהל.[2][9][10]
חלק מהשירים של פסקול הסרט המקורי הולחנו והופקו על ידי במאי הסרט, ג'ים צ'וצ'ו. מה-24 בספטמבר 2014, פסקול הסרט המקורי ניתן להורדה בחינם בבנדקמפ.[10][11]
{{cite web}}
: (עזרה)