WC-135 קונסטנט פיניקס (WC-135 Constant Phoenix) הוא מטוס המיועד לאיסוף דגימות מהאטמוספירה לצורך גילוי פיצוצים גרעיניים. המטוס, המבוסס על ה-C-135 סטרטוליפטר, החל להיכנס לשירות בחיל האוויר האמריקני בדצמבר 1965. לפחות 13 מטוסים הוסבו לתצורה זו ואחרון בהם יצא משירות ב-2020.
ב-2022 סופק לחיל האוויר האמריקאי ראשון המטוסים מדגם WC-135R.
המטוסים פועלים במסגרת חיל האוויר ה-16 של ארצות הברית בטייסת הסיור 45, השייכת לכנף 55 שבבסיס אופוט.
המטוסים מצוידים באמצעים לאיסוף דגימות אוויר ומערכות המאפשרות לצוות המשימה שבמטוס לגלות בזמן אמת חלקיקים רדיואקטיביים העשויים להעיד על התרחשותו של פיצוץ גרעיני. הטייסים והנווטים של המטוסים שייכים לטייסת הסיור 45 ומפעילי הציוד הייעודי במטוסים שייכים למרכז היישומים הטכניים של חיל האוויר שבבסיס פטריק.
הגנרל דווייט ד. אייזנהאואר הורה על תוכנית קונסטנט פיניקס ב-16 בספטמבר 1947 והטיל על חילות האוויר של צבא ארצות הברית את האחריות הכוללת לגילוי פיצוצים גרעיניים בכל מקום בעולם. בספטמבר 1949, מטוס WB-29 שטס בין אלסקה ליפן גילה חלקיקים רדיואקטיביים מהניסוי הגרעיני הראשון של ברית המועצות.
החל מאוגוסט 1950, מטוסי WB-50 הוסבו למשימות איסוף דגימות אוויר בתהליך שנמשך שנתיים. ה-WC-135 החל להחליף את מטוסי ה-WB-50 בדצמבר 1965.
משימות איסוף דגימות אוויר בוצעו בצורה שגרתית מעל המזרח הרחוק, האוקיינוס ההודי, מפרץ בנגל, הים התיכון, אזורי הקטבים, ובסמוך לחופי דרום אמריקה ודרום אפריקה.