א-שורוק (עיתון)

א-שורוק
الشروق
עמוד השער של העיתון
עמוד השער של העיתון
סוג יומי
תדירות יומי
סוגה פוליטיקה
אקטואליה
ספורט
פורמט מודפס ומקוון
מו"ל דאר א-שורוק
מייסד אבראהים אל-מועלם
בעלים אבראהים אל-מועלם
עורך ראשי עמאד א-דין חוסיין
תאריכי הופעה 2009–הווה (כ־16 שנים)
שפה ערבית
מערכת רחוב מוחמד כאמל מורסי, גיזה
תפוצה 150,000 עותקים יומיים (2011)
מדינה מצרים
אתר האינטרנט הרשמי של א-שורוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

א-שורוק (בערבית: الشروق – "הזריחה"; בתעתיק מדויק: אלשרוק) הוא בין העיתונים הבולטים במצרים בשנים האחרונות[1], שהוקם בשנת 2009. העיתון יוצא באופן יום יומי, מופץ בכמה מדינות ערביות ומדבר בעיקר על פוליטיקה, אקטואליה וספורט.

העיתון הושק על ידי הוצאת הספרים דאר א-שורוק בפברואר 2009[2][3] על ידי מייסד ובעלי העיתון אבראהים אל-מועלם (ער'), שהוא גם הבעלים של העיתון המוכר א-תחריר[4][5]. הוא פורסם כעיתון עצמאי על ידי "החברה המצרית להוצאה לאור בערבית ובאנגלית" והשתכן ברחוב מוחמד כאמל מורסי, גיזה[6]. לאחר ההפיכה המצרית בשנת 2013 שהדיחה את הנשיא מוחמד מורסי, ההוצאה נסגרה ליומיים בעקבות לחץ ציבורי בתגובה למאמר שפרסם בלאל פאדל[7]. המאמר עסק בהתערבותו של העיתונאי מוחמד חסיינין הייכל במרוץ לנשיאות, בו נבחר עבד אל-פתאח א-סיסי.

העיתון עוסק בתחומים שונים, חשובים יותר או פחות, ומתאים לקהל מגוון; מתפרסמות כתבות שעוסקות בסכסוך שהתרחש בין אלג'יריה למצרים במוקדמות מונדיאל 2010 ובסוגיות פוליטיות מורכבות וראיונות בלעדיים עם לוחמים איסלאמים קיצוניים[8]. בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר 2009 העיתון חשף מסמך שכותרתו "אל-בדיל אל-ת'לית' בין אל-אסתבדאד ואל-אסתסלאם" (האלטרנטיבה השלישית בין דספוטיזם לכניעה) שנכתב על ידי עבוד א-זומור וטארק א-זומור, שני פוליטיקאים איסלאמיסטים בכירים במערכת הפוליטית הצבאית של מצרים[9].

אמנם, הגרסה המודפסת של העיתון אינה בין עשרת העיתונים הנפוצים ביותר במצרים[10], אך תפוצת העיתון היא עצומה, ובשנת 2011 עמדה על 150,000 עותקים בכל יום[11]. מאידך, גרסתה המקוונת של העיתון דורגה במקום השלישי בקרב העיתונים המקוונים הפופולריים ביותר במזרח התיכון בשנת 2012[10].

בין 2008 ל-2009 שימש האני שוכר-אללה כעורך הראשי של העיתון[12]. החל משנת 2014 העורך הראשי הוא עמאד א-דין חוסיין[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ The Report: Egypt 2010, Oxford Business Group, ISBN 978-1-907065-17-0. (באנגלית)
  2. ^ The Arab Press Network, web.archive.org, ‏28 ביולי 2013
  3. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏11 באוקטובר 2014
  4. ^ Egypt's newest daily, Tahrir, hits the newsstands - Politics - Egypt, Ahram Online (באנגלית)
  5. ^ MEMP Preserves Arab Spring Newspaper al-Tahrir | CRL, www.crl.edu
  6. ^ عن الموقع - بوابة الشروق, www.shorouknews.com (בערבית)
  7. ^ 1 2 Mustafa Salah, Prominent Egyptian journalist resigns over censorship, Al-Monitor, ‏4 בפברואר 2014 (באנגלית)
  8. ^ Omar Ashour, The De-Radicalization of Jihadists: Transforming Armed Islamist Movements, Taylor & Francis, 7 באפריל 2009, עמ' 181, ISBN 978-0-203-87709-8. (באנגלית)
  9. ^ The Forgotten Recantation, www.jihadica.com (באנגלית)
  10. ^ 1 2 Nancy Messieh, Newspaper Circulation Declines in the Middle East, The Next Web, ‏1 במאי 2012 (באנגלית)
  11. ^ New Egypt, new media | Osama Diab, the Guardian, ‏10 במרץ 2011 (באנגלית)
  12. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏29 בספטמבר 2013