לידה |
10 ביוני 1912 אודנסה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 במרץ 1999 (בגיל 86) קופנהגן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | דנמרק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה | 1.68 מטרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספורט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
ענף ספורט | היאבקות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||
אברהם קורלנד (בדנית: Abraham Kurland; 10 ביוני 1912 – 14 במרץ 1999) היה מתאבק יהודי-דני, סגן אלוף אולימפי (לוס אנג'לס 1932) אלוף אירופה (סטוקהולם 1934), אלוף המכביה הראשונה (1932) ו-12 פעמים אלוף דנמרק (1932–1949)
קורלנד נולד באודנסה וגדל בקופנהגן. הוא התאמן במועדון הכח קופנהגן. אחיו הצעיר, שמעון (1926–2016), אף הוא היה מתאבק מצטיין.
במכביה הראשונה שנערכה בתל אביב באפריל 1932 הוא זכה במדליית זהב בהיאבקות בסגנון יווני-רומי במשקל קל.[1]
ארבעה חודשים לאחר מכן באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) הוא זכה במדליית כסף בהיאבקות בסגנון יווני-רומי במשקל קל. בתחרות השתתפו 6 מתאבקים שהתמודדו כולם נגד כולם. בקרב הראשון הוא ניצח את יוניצ'י ימזקי מיפן בהפלה, בקרב השני הוא הפסיד לסגן אלוף האוליפמי היוצא אדוארד שפרלינג מגרמניה בנקודות שכה בארד. הקרב השלישי מול סילביו טוצי מאיטליה לא התקיים לאחר שהאיטלקי פרש מהטורניר לאחר הסיבוב הראשון. בקרב הרביעי הוא הפסיד בנקודות לאריק מלמברג משוודיה שזכה בזהב.
באליפות אירופה שנערכה בסטוקהולם, שוודיה באוקטובר 1934 זכה בשתי מדליות במשקל קל, זהב וארד. מדליית זהב בסגנון יווני-רומי ומדליית ארד בסגנון חופשי.
באליפות אירופה שנערכה בבריסל, בלגיה בספטמבר 1935 זכה במדליית כסף במשקל קל בסגנון יווני-רומי, אחרי לורי קוסקלה מפינלנד ולפני וולפגנג ארל מגרמניה. בטורניר עצמו הוא ניצח בכל ששת הקרבות שלו כולל את לורי קוסקלה וללא ספק היה המתאבק הטוב בביותר במשקל שלו, אבל בגלל שיטת הניקוד באותה העת זכה קוסקלה.
למרות היותו מועמד מוביל למדליית זהב באולימפיאדת ברלין (1936) הוא וחבריו היהודים בחרו להחרים את המשחקים האולימפיים בשל יחסם של הנאצים ליהודים. בהיעדרו זכה במדליית הזהב לורי קוסקלה.
מאותה שנה ובכל תקופת מלחמת העולם השנייה הוא לא התחרה בתחרויות בינלאומיות.
בשנת 1943 ברח עם מספר מתאבקים יהודים לשוודיה בסירה ושם התגוררו אצל משפחותיהם של מתאבקים שוודים. בשנת 1945 חזר למולדתו והחל לעבוד כמאמן עד 1962.
בהיותו בן 36 באולימפיאדת לונדון (1948) הוא סיים במקום תשיעי במשקל קל בסגנון יווני-רומי. בסיבוב הראשון הוא ניצח את אלפרד יאוך מאוסטריה בהפלה, בסיבוב השני הוא הפסיד לשריף דמג' מלבנון בהחלטת שופטים ובסיבוב השלישי הוא הפסיד לגוסטב פריי משוודיה בהחלטת שופטים.
בשנת 1962 הוביל את חניכו ביארן אנסבול לתואר סגן אלוף העולם בטולדו, אוהיו.