לידה |
4 ביוני 1881 (יוליאני) קובנה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
8 במרץ 1963 (בגיל 81) מוסקבה, ברה"מ |
שם לידה | אברם יופה |
ענף מדעי | פילוסופיה |
מקום קבורה | בית הקברות נובודוויצ'יה |
מקום לימודים | אוניברסיטת ברן |
מוסדות | Marx-Engels-Lenin Institute |
פרסים והוקרה |
|
אברם דבורין (ברוסית: Абрам Моисеевич Деборин; 16 ביוני 1881, אופינה- 8 במרץ 1963, מוסקבה) היה פילוסוף סובייטי ממוצא יהודי.
אברם דבורין נולד בשנת 1881 באופינה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בליטא) למשפחה יהודית. בצעירותו הוא למד מסגרות. בשנת 1897 דבורין החל להשתתף בחוגים של מרקסיסטים. בעקבות חקירות משטרה הוא עזב את רוסיה. באותה תקופה הוא החליף את שם משפחה מקורי "יופה" ל-"דבורין".
בשנת 1908 דבורין סיים לימודי פילוסופיה באוניברסיטת ברן. באותה תקופה הוא התקרב לגאורגי פלחנוב והכיר את ולדימיר לנין. הכרות עם לנין עזרה לו בהמשך להתקדם בהנהגה הפילוסופיה הסובייטית.
דבורין היה שייך לקבוצת מנשביקים. לאחר מהפכת אוקטובר תקופה קצרה הוא היה ראש המועצה בפולטבה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוא התקבל לשורות המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בהמלצת סרגו אורדז'וניקידזה.
בשנת 1921 דבורין הועלה לראש המחלקה לפילוסופיה ב"מכון לפרופסורים סובייטיים". דבורין היה חבר מערכת של מספר כתבי עת שיצאו לאור באותה תקופה והוקדשו לחקר מרקסיזם.
דבורין היה בין המבקרים החריפים של תומכי פילוסופיה מכניסטית בראשות לובוב אקסלרוד.
בשנת 1929 הוקם "מכון לפילוסופיה" ודבורין היה מנהלו הראשון. בינואר אותה שנה הוא ניסה להתקבל לשורות האקדמיה למדעים אך לא נבחר כמו יתר חברי המפלגה הקומוניסטית שהועמדו לבחירה. בפברואר הבחירות נערכו מחדש ועפ הרכב שונה ובלחץ השלטונות הוא נבחר.
בדצמבר 1930 יוסיף סטלין מתך ביקורת על מצב הפילוסופיה בברית המועצות. בינואר 1931 דבורין פוטר מניהול מכון לפילוסופיה. מקומו של לעורך ראשי של ירחון "תחת הדגל של מרקסיזם" מונה מארק מיטין.
החל משנת 1935 דבורין עבד במערכת של אקדמיה למדעים של ברית המועצות. עד לשנת 1949 הוא ניהל מחלקה להיסטוריה מודרנית. הוא פוטר במהלך המאבק נגד קוסמופוליטיות ובהמשך התקבל מחדש אך לא לתפקיד ניהולי.
בשנים 1951–1953 דבורין היה עורך ראשי של ירחון האקדמיה (באופן רשמי העורך הראשי היה נשיא האקדמיה).
בשנות ה-50 של המאה ה-20 דבורין פעל לביטול כל האשמות נגדו. בשנת 1956 הוא נפגש בנושא עם אנסטס מיקויאן. בסופו של דבר האשמות בוטלו באופן חלקי בלבד ודבורין קיבל אישור לפרסם את עבודותיו.
בשנת 1945 ו-1961 הוענקו לו עיטור הדגל האדום.
דבורין נפטר בשנת 1963 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.