אגודת הקשתים המלכותית

אגודת הקשתים המלכותית
Royal Company of Archers
"Nemo me impune lacessit"
"לא יכה בי איש ללא מענה"
פרטים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
סוג יחידת משמר מלכותית
בסיס האם אדינבורו, סקוטלנד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1676–הווה (כ־348 שנים)
נתוני היחידה
כוח אדם 530
פיקוד
מפקדים ריצ'רד סקוט, דוכס בקלו וקווינסברי

אגודת הקשתים המלכותית (באנגלית: Royal Company of Archers) המוכרת גם בתור האגודה המלכותית היא מועדון קשתות ויחידת משמר צבאית טקסית, המשמשת כמשימות ייצוגיות של הכתר הבריטי בסקוטלנד.

לאגודת הקשתים היסטוריה ארוכה בסקוטלנד כגוף ומועדון קשתות המעודד ומפתח קשתים מקומיים. לאורך למעלה מ-340 שנות קיומה, זוהתה האגודה עם אישים רמי דרג ובעלי השפעה בסקוטלנד, כאשר החל מ-1822 הגוף נבחר גם באופן רשמי כמשמר הכבוד של המונרך הבריטי בעת ביקוריו בסקוטלנד או באירועים שונים הקשורים לכס הבריטי.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
'בית הקשתים' באדינבורו

במהלך המאות ה-17 וה-18 בסקוטלנד, נערכו תחרויות לחימה ספורטיביות לפחות פעמיים בשנה. גברים זומנו על ידי השלטונות להשתתף על פי המחוז שלהם לפחות 20 יום לפני התחרות. השופטים האזרחיים לצד נציבים שמונו על ידי המלך פיקחו על גופי מיליציה אלו שנוצרו, חילקו אותם לפלוגות ומינו מפקדים. הלורדים והברונים נדרשו לספק רשימה לשופטים האזרחיים ולנציבי המלך של חברי הפלוגות, כולל את כלי הנשק שהביאו איתם.

על ידי שימוש בחוקי התחרויות, גיבשו היעקוביטים תוכנית למיסוד כוח צבאי מחתרתי, באמתלה של ספורט, שניתן היה לגיס לפי הצורך. אגודה לעידוד ספורט הקשתות הוקמה בשנת 1676 כמועדון פרטי לקשתות. האגודה כללה אצילים ואנשים מכובדים, המרקיז מאת'ול היה הקפטן-גנרל הראשון של האגודה ב-1670. עם עלייתה לשלטון של המלכה אן, ומותו של המרקיז מאת'ול, מונה סר ג'ורג' מקנזי, אז לורד טרבט ומזכיר המדינה, ולאחר מכן את הרוזן מקרומארטי בתור קפטן-גנרל של האגודה. החברה השיגה מהמלכה אן אמנה תחת החותם הגדול של סקוטלנד, והקימה אותה כתאגיד ב-31 בדצמבר 1713 בתור חברה מלכותית. מכתבי פטנט אלה: החיו ואישרו, בשמם, את החוקים והחוקים הישנים של הפרלמנט שהעדיפו קליעה בחץ וקשת; נתנו להם סמכות לקבל חברים, לבחור נשיא, למנות קצינים מפקדים, ולהיפגש ולפעול במסגרת פיקוח הקצינים שלהם בצורה צבאית להטלת נשק לעיתים קרובות ככל שיראו לנכון; ואסרו על השופט האזרחי להפריע לפעילותם. זכויות ופריבילגיות אלו תוכננו על פי אופן הכהונה הפיאודלית, וכדי להחזיקם בתשלום של הוד מלכותה וממשיכי דרכה. האגודה קיבלה את הזכויות וההרשאות הללו באמנה שלה מהמלכה אן ב-1704, בתמורה לכך שניתנה ב"גישה תמידית לכל התחתים הציבוריים, המישורים ושטחי המרעה המוקצים כדין לירי חיצים", החברה המלכותית נדרשת להציג לריבון שלושה חיצים דוקרניים על פי בקשה.

בשנת 1714 כשבראשה עמד המרקיז מאת'ול מנתה האגודה כ-50 קשתים, בשנה שלאחר מכן, האגודה כבר הכפילה את מספר חברייה תחת הנהגתו של דייוויד ומיס, הרוזן ומיס הרביעי. לאחר המרד היעקוביטי של 1715 לא נערכו פעילויות ותחרויות במשך תשע שנים, אך הם התחדשו תחת ג'יימס המילטון, הדוכס החמישי של המילטון ב-4 באוגוסט 1724 במוסלבורג, לאחר 1734 שוב דעכו התחרויות הציבוריות עד לסיום המלחמות הנפוליאוניות ב-1815.

כיום תפקידי האגודה העיקריים הם טקסיים, ומאז 1822 היא משמשת "משמר המלוכה בסקוטלנד" לאחר שמונתה למעמד זה כחלק מביקורו של ג'ורג' הרביעי באדינבורו. תפקידי האגודה כוללים השתתפות באירועים שונים במהלך הביקור המלכותי השנתי בסקוטלנד, מרגע שהמלך מתקרב במרחק של חמישה קילומטרים מאדינבורו, כולל מסדר הגדילים בקתדרלת סנט ג'יילס, מסיבת הגן המלכותית וטקס המפתחות בארמון הולירודהאוס והצגת דגלי יחידות ('צבעים') חדשים ליחידות צבאיות סקוטיות.

מדי האגודה לאורך השנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגודת הקשתים המלכותית בוויקישיתוף