דיוקן עצמי של הפסל אדם קראפט במקום עבודתו הראשי בכנסיית לורנץ הקדוש בנירנברג. | |
לידה |
שנות ה־50 של המאה ה־15 נירנברג, דוכסות בוואריה |
---|---|
פטירה |
1509 קביעה עם תאריך גרגוריאני מלפני 1584 נירנברג, דוכסות בוואריה |
תקופת הפעילות | 1460–1509 (כ־49 שנים) |
תחום יצירה | פיסול גותי |
אַדַם קְרַאפְט (בגרמנית: Adam Kraft או Krafft; 1455 – 21 בינואר 1509[1]) היה פסל אבן גרמני ורב-בנאי של שלהי התקופה הגותית, שבסיסו בנירנברג ובעל קריירה מתועדת שם מ-1490.
לא ידוע היכן קראפט נולד וגדל; נטען כי ידו ניכרת כעוזר בעבודות במינסטר של אולם (הושלם ב-1471) ובדוכן המטיף בקתדרלת שטרסבורג, שהושלם ב-1485.[2] משערים שקראפט התחתן פעמיים, אך לא ידוע כי הוליד ילדים. כל העבודות הידועות שלו הן באבן, אבל ייתכן שהוא גם גילף חלקים לא מזוהים בעץ.
כיצירת המופת שלו נחשב ה"משכן (אנ')"[א] בגובה 18.7 מטר בכנסיית לורנץ הקדוש בנירנברג. המשכן, בעל צורה של מגדל גותי המגיע אל תוך קמרון הכנסייה, מורכב מתחרת אבן המשולבת בסצנות עם דמויות מהפסיון של ישו והוזמן בשנת 1493 על ידי הנס אימהוף (Hans Imhoff), אציל מנירנברג. החוזה על העבודה נשמר וכלולים בו פרטים על דרישות הביצוע וסיום העבודה. מגדל האבן, הנתמך בשלוש דמויות, ניזוק קלות במהלך מלחמת העולם השנייה ושוחזר לאחר מכן. אחת הדמויות התומכות היא דיוקן עצמי של קראפט (משמאל). עבודה חשובה נוספת היא תבליט ענק מהשנים 1490–1492 המתאר את הצליבה, קבורת ישו ותחיית ישו, בחלק החיצוני של כנסיית זבלדוס הקדוש (אנ') בנירנברג.
משערים שקראפט השלים את כל עבודת הפיסול שלו בנירנברג וסביבותיה בבוואריה, בין השנים 1490 ו-1509, כשהוא נעזר בשניים או שלושה עוזרים בלבד. יצירותיו המשמעותיות הנוספות היו התבליטים המונומנטליים בכנסיות השונות בנירנברג. הוא פיסל גם את האנדרטה הגדולה של שרייר-לאנדאואר בשנת 1492 עבור הנצחת שתי המשפחות בכנסיית זבלדוס הקדוש,[3] וישו הנושא את הצלב מעל המזבח של אותה כנסייה. הוא גם יצר עבודות שונות עבור מבנים ציבוריים ופרטיים, כמו תבליט על דלת הוואגהאוס, גאורגיוס הקדוש והדרקון, כמה מדונות ויצירות דקורטיביות גרידא. המשכן הגדול, מכוסה פסלונים, במינסטר של אולם, ותחנות הצלב, בדרך לבית הקברות בנירנברג, הם גם שלו.[4]
הוא קבור בשוואבך הסמוכה. רבות מיצירותיו מוצגות במוזיאון נירנברג, המוזיאון הלאומי הגרמני (אנ').