אהרן ידלין

אהרן ידלין
לידה	17 באפריל 1926; תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	12 באוגוסט 2022 (בגיל 96); חצרים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; בית הספר הריאלי העברי בחיפה ;
מפלגה	המערך
סיעה	מפא"י, העבודה, המערך הראשון, המערך
	3 ביוני 1974 – 20 ביוני 1977; (3 שנים)
תחת ראש הממשלה	יצחק רבין
	→ יגאל אלון זבולון המר ←
	23 במאי 1960 – 4 בספטמבר 1961; (שנה)
	23 במאי 1960 – 4 בספטמבר 1961; (שנה)
	9 באפריל 1964 – 12 בינואר 1979; (14 שנים)
כנסות	4, 5 - 9
	סגן שר החינוך; יו"ר ועדת החינוך; מזכ"ל התק"ם; מזכ"ל מפלגת העבודה הישראלית;
	סגן שר החינוך; יו"ר ועדת החינוך; מזכ"ל התק"ם; מזכ"ל מפלגת העבודה הישראלית;
פרסים והוקרה
	פרס ישראל (2010)

אהרן ידלין (17 באפריל 1926 – 12 באוגוסט 2022) היה פעיל ציבור, חבר הכנסת ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה (1974–1977). חתן פרס ישראל לשנת 2010 (ה'תש"ע).

ביוגרפיה

ידלין נולד בתל אביב, בן לציפורה (לבית פולק) וחיים ידלין, שעלו מבסרביה בתחילת העלייה השלישית. גדל בבן שמן ורחובות ולמד בבית הספר היסודי "גאולה" ובבית הספר הריאלי בחיפה. היה פעיל בתנועת הצופים ושימש כרכז ארצי של התנועה.

ידלין אהב מילדותו את הטבע, מה שהשפיע עליו לדבריו להפוך לחקלאי בקיבוץ. הוא הצטרף תחילה לגרעין של קיבוץ בארי ואף השתתף בעלייה של הקיבוץ לנקודת הקבע שלו בנגב, במסגרת עליית 11 הנקודות בנגב ב-1946. על רקע המחלוקת בקיבוץ המאוחד עבר לקיבוץ חצרים בנגב בו היה חבר עד לפטירתו.

במלחמת העצמאות הצטרף לפלמ"ח. בשנים 1950–1952 היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות. למד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה. היה ממקימי מכללת בית ברל, לימד שם סוציולוגיה והיה מנהלה-בפועל בשנים 1955–1957.

קריירה פוליטית

ידלין הוצב במקום ה-48 ברשימת מפא"י לכנסת הרביעית. בחירות אלו זכתה מפא"י ב-47 מנדטים וידלין נכנס לכנסת חצי שנה לאחר הבחירות לאחר שאהרן בקר התפטר מהכנסת^[1]. באותה כנסת היה חבר ועדת החינוך וועדת הכלכלה. באוקטובר 1960 נבחר להנהלת בית ברל^[2].

לאחר הבחירות לכנסת החמישית שהיו בסימן ירידה בכוחה של מפא"י כתב ידלין מאמר שהזהיר מפני סכנת עליית הפאשיזם בישראל, בו הוא קרא למעבר לבחירות אזוריות ופעולה משותפת של תנועות הפועלים^[3]. ידלין ראה במשרד החינוך משרד שמשפיע השפעה חשובה על דמות החברה והמדינה, המעצב את דמותו של הדור הצעיר. על כן הוא אמר: "תנועת העבודה הרוצה לגדל דור צעיר לאור הערכים החברתיים שלה, אינה יכולה לוותר על מערכת החינוך", ושלל את האפשרות שמשרד החינוך יימסר לשר מגח"ל. הוא גם התנגד למינוי סגן שר מטעם מפד"ל במשרד החינוך^[4].

לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית במאי 1964 נכנס שוב לכנסת. באותה תקופה הוא היה מועמד להיות מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים, אולם לבקשת שר החינוך זלמן ארן, הוא נתמנה לסגן שר החינוך^[5]. הוא המשיך לכהן בכנסת ובתפקיד סגן שר החינוך בכל ימי כהונתו של זלמן ארן וחלק מכהונתו של יגאל אלון כשר חינוך. ב-21 ביוני 1972 נבחר פה אחד למזכ"ל מפלגת העבודה^[6]^[7] והתפטר מתפקיד סגן שר החינוך^[8]. הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט 1974^[9]. שימש גם כיו"ר הוועדה הציבורית לענייני תנועות נוער בישראל.

ידלין המשיך לכהן בכנסת עד שנת 1979 ובממשלת ישראל השבע עשרה שהרכיב יצחק רבין היה לשר החינוך^[10]. על אף הבעיות הכלכליות של ישראל באותה עת, לא נפגע בתקופתו משרד החינוך מבחינה כספית והועמדו לרשותו תקציבים נדיבים. כשר חינוך הנחיל יום לימודים ארוך בבתי ספר בעיירות פיתוח ואזורי מצוקה, כולל מפעל הזנה ממלכתי ללא תשלום, ותוכנן להחיל את יום הלימודים הארוך בכל הארץ, דבר שלא התממש אחריו. לדבריו, "שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים גיבשתי תקציב חינוך דיפרנציאלי שבו הוסטו משאבים רבים לעיירות הפיתוח. השארתי אחרי מערכת עם מפעל הזנה ממלכתי, תמכנו בתנועות הנוער וייסדנו יום לימודים ארוך. ממשלת בגין שלחה את הילדים הביתה ב–12:00, קיצצה, ולמעשה חיסלה את הכל"^[11].

לאחר הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977, שימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת^[12], עד לפרישתו מהכנסת בתחילת 1979. כבר באמצע 1978 לחצו בקיבוץ חצרים על ידלין לשוב לעבודה מלאה בקיבוץ^[13]^[14], לאור הזמן הרב בו היה בפעילות ציבורית מחוץ לקיבוץ^[15].

ידלין התנגד לפרסומות בטלוויזיה^[16].

על אף התעסקותו הרבה בענייני חינוך, עסק ידלין גם בנושאי ביטחון, עליהם הרצה בפורומים מפלגתיים וציבוריים וכתב מאמרים בעיתונות. הוא גם היה חבר בוועדת החוץ והביטחון בכנסת השביעית ובכנסת השמינית. במהלך כהונת הכנסת השישית היה גם חבר בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.

לאחר הפרישה מהכנסת

לאחר פרישתו מהכנסת שימש ידלין בתפקידים ציבוריים רבים, בהם מזכיר התק"ם (1985–1989), יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית (1992–2002), יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין, יו"ר בית יציב, סגן יושב-ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ויו"ר הנאמנים של קרן ראש הממשלה לסופרים. ביום העצמאות 2008 שימש כיושב-ראש חבר השופטים של חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-115 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת ובבחירות לכנסת ה-19 במקום ה-118, ברשימת המפלגה לקראת בחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב כמועמד אחרון במקום ה-71^[17].

ידלין הרבה להיפגש עם בני נוער, בעיקר הנוער הקיבוצי, וכן הרצה בפורומים שונים, בעיקר בנושאי חינוך, סוציאליזם ושאיפותיו לצדק ושוויון חברתי.

פרסים הוקרה והנצחה

ב-2005 קיבל את פרס בן-גוריון
בשנת 2010 הוענק לידלין פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
על שמו ייקרא קיבוץ מעלה אהרן

חיים אישיים

ידלין היה נשוי לעדה, בתו של דוד הכהן, אשר נפטרה בשנת 1998. לאהרן ועדה שלושה בנים, שאחד מהם הוא אלוף (מיל.) עמוס ידלין, שהיה ראש אמ"ן בצה"ל. בשנת 2007 נישא אהרן בשנית - לעדינה הנדלר לינדבורג. גיסו היה עוזי נרקיס, ובן דודו היה אשר ידלין. נכדתו, עורכת הדין רותם ידלין, נבחרה לראשות מועצה אזורית גזר בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018.

ידלין נפטר ב-12 באוגוסט 2022 בגיל 96, ונטמן בבית העלמין בקיבוץ חצרים, שבו התגורר.

משנתו הרעיונית

על חשיבות החינוך: "תנועת העבודה הרוצה לגדל דור צעיר לאור הערכים החברתיים שלה, אינה יכולה לוותר על מערכת החינוך" (דבר, 13 בנובמבר 1969).

מפעל ההזנה ויום לימודים ארוך: "שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים גיבשתי תקציב חינוך דיפרנציאלי שבו הוסטו משאבים רבים לעיירות הפיתוח. השארתי אחרי מערכת עם מפעל הזנה ממלכתי, תמכנו בתנועות הנוער וייסדנו יום לימודים ארוך. ממשלת בגין שלחה את הילדים הביתה ב–12:00, קיצצה, ולמעשה חיסלה את הכל" (הארץ, 2018)^[18].

מדינת ישראל בשנת ה-70 שלה: "מדינת ישראל בשנת ה-70 עם כל החולשות שקיימות, היא בכל זאת מדינה חזקה - כלכלית, אקדמית מדעית - ולכן יש לי נחת" (ערוץ 7, 2018)^[19].

חתירה לשלום עם הפלסטינים: "יש לנו פרטנר בצד השני. צריך לבנות אותו. השלום עם מצרים וירדן מחזיק מעמד, יש לנו קשר טוב עם סעודיה, וגם הרשות הפלסטינית משתפת איתנו פעולה באופן הדוק ברמה הביטחונית. אני חושב שצריך להיות יצירתיים. את עזה צריך להפוך לסוג של מדינה, עם כל המגבלות הביטחוניות. מדינה שלא קשורה לפתרון ביהודה ושומרון. אני לא פוסל שתי ישויות פלסטיניות כאלו. הייתי מחבר את עזה לאזור שייתנו להם בסיני כדי לפזר את האוכלוסייה, דואג שייתנו להם סיוע כלכלי בינלאומי, ומחסל סופית את ההתגרות הביטחונית" (ישראל היום, 2019)^[20].

הקמת המדינה וחלוקת הארץ: "אמרתי לו [בן-גוריון, ע.ר.] שחייבים להקים מדינה בחלק של הארץ, שרובה יהיו יהודים" (שם).

סוציאליזים: "הייתי בן־גוריוניסט. לא קיבלתי את הקומוניזם, והאמנתי כבר אז בסוציאל־דמוקרטיה" (שם).

על בן-גוריון: "בן-גוריון, המייסד. הייתה לו חוכמת העיתוי בהקמת המדינה. הוא היה טוב מאוד, דאג למדינה, נתן גיבוי" (שם).

דברים על מורשת ברל כצנלסון: ״זכות גדולה כבחור צעיר והעומד מול ארבעת הגדולים בן-גוריון, יערי, טבנקין וברל כצנלסון .. ממנו למדתי שתנועת העבודה בונה (קונסטרוקטיבית) ולא רק רעיון (אידאה), פשרה לניצול הזדמנות למדינה יהודית על חלק מארץ ישראל, סימון ב.גוריון כמנהיג, אין מונופול על המורשת היהודית ... ברל ראה במורשת היהודית בסיס רעיוני במובן - ואהבת לרעך כמוך וצדק צדק תרדוף ... וגם נלחם על אחדות בכל מובן ומקום ורבות בזכותו נוצרו המוסדות המאוחדים שהובילו למדינה״ (כנס "ירח 2020 לזכרו של ברל כצנלסון")^[21].

קישורים חיצוניים

אהרן ידלין, באתר הכנסת
אהרן ידלין, באתר כנסת פתוחה
עדי שרצר, לי ברטוב ורובי ריזל, ‏ריאיון עם מר אהרון ידלין, ישראלים ‏7, 2015, עמ' 3–35
אהרן ידלין, באתר פרס ישראל
אפרת זמר, פרס ישראל יוענק לשר לשעבר אהרון ידלין, באתר nrg‏, 17 במרץ 2010
סדרת ראיונות של אהרון ידלין ליגאל וילפנד בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
ערן נבון, "הדור הצעיר מתחנך יותר בפייסבוק מאשר בבית הספר", באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2012
אלישיב רייכנר, "עם עבודת שטח, מפלגת העבודה תחזור לשלטון", באתר nrg
עפרה לקס, המפא"יניק האחרון, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2016
עופר אדרת, אהרון ידלין, מראשי תנועת העבודה וחתן פרס ישראל, מת בגיל 96, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2022
אורלי הררי, השר לשעבר וחתן פרס ישראל אהרן ידלין הלך לעולמו בגיל 96: "דאג לעתיד הילדים", באתר ערוץ 7, 12 באוגוסט 2022
על אהרון ידלין, מורשתו ופעילותו וריכוז ראיונות ווידאו ברשת, אתר הבמה-הרעיונית של תנועת העבודה.
אהרן ידלין (1926-2022), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אהרן ידלין במקום א. בקר, דבר, 31 במאי 1960
^ הנהלה חדשה לבית ברל, דבר, 20 באוקטובר 1960
^ אהרן ידלין, קואליציה המרפדת את הדרך לפאשיזם, דבר, 22 בספטמבר 1961
^ אין להפקיד החינוך בידי גח"ל, דבר, 13 בנובמבר 1969
^ אריה אופיר, קוראינו כותבים - למה לא הסגן לתפקיד שר החינוך, דבר, 30 בנובמבר 1969
^ ערן אלדר, הדרך ל-77': קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים, עם עובד, 2018, עמ' 121.
^ ידלין נבחר פה אחד, דבר, 22 ביוני 1972
^ קשה לבצע רפורמה כשיש פילוג בין המורים, מעריב, 7 באוגוסט 1972
^ מ. מייזלס, "אני מוסר מפלגה במצב טוב" - אמר ידלין לזרמי שנבחר מזכ"ל 'עבודה', מעריב, 23 באוגוסט 1974
^ המשפחה הספורטיבית של שר החינוך החדש, מעריב, 4 ביוני 1974
^ הילו גלזר, ד"ר גיורא ומר יוספטל, באתר הארץ, 22 במרץ 2018
^ לגבות מס אמת מכל האגודות, דבר, 23 באוקטובר 1977
משרד החינוך יקצץ 20%, דבר, 30 ביוני 1978
^ לא נותנים לו ללבוש סינר, דבר, 4 באוגוסט 1978
^ עמית סגל, סיפורה של הפוליטיקה הישראלית, עמ' 24.
^ פרס משדל את קיבוץ חצרים, מעריב, 31 בדצמבר 1978
ההתפטרות - לא משיקול פוליטי, דבר, 23 בינואר 1979
^ החדרת פרסומת לטלוויזיה תסכן העיתונות החופשית, מעריב, 21 ביולי 1980
^ מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי, רשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת
^ הילו גלזר, ד"ר גיורא ומר יוספטל, באתר הארץ, 22 במרץ 2018
^ חזקי ברוך, מדינת ישראל חזקה, יש לי נחת, באתר ערוץ 7, ‏12.04.18
^ אביעד פוהורילס, איש עבודה: אהרן ידלין מודאג מהמצב, באתר ישראל היום, ‏12/9/2019
^ הבמה הרעיונית, ירח 202 לזכר ברל כצנלסון, באתר הבמה הרעיונית של תנועת העבודה, ‏26.8.20

[1] אהרן ידלין במקום א. בקר, דבר, 31 במאי 1960

[2] הנהלה חדשה לבית ברל, דבר, 20 באוקטובר 1960

[3] אהרן ידלין, קואליציה המרפדת את הדרך לפאשיזם, דבר, 22 בספטמבר 1961

[4] אין להפקיד החינוך בידי גח"ל, דבר, 13 בנובמבר 1969

[5] אריה אופיר, קוראינו כותבים - למה לא הסגן לתפקיד שר החינוך, דבר, 30 בנובמבר 1969

[6] ערן אלדר, הדרך ל-77': קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים, עם עובד, 2018, עמ' 121.

[7] ידלין נבחר פה אחד, דבר, 22 ביוני 1972

[8] קשה לבצע רפורמה כשיש פילוג בין המורים, מעריב, 7 באוגוסט 1972

[9] מ. מייזלס, "אני מוסר מפלגה במצב טוב" - אמר ידלין לזרמי שנבחר מזכ"ל 'עבודה', מעריב, 23 באוגוסט 1974

[10] המשפחה הספורטיבית של שר החינוך החדש, מעריב, 4 ביוני 1974

[11] הילו גלזר, ד"ר גיורא ומר יוספטל, באתר הארץ, 22 במרץ 2018

[12] לגבות מס אמת מכל האגודות, דבר, 23 באוקטובר 1977
משרד החינוך יקצץ 20%, דבר, 30 ביוני 1978

[13] לא נותנים לו ללבוש סינר, דבר, 4 באוגוסט 1978

[14] עמית סגל, סיפורה של הפוליטיקה הישראלית, עמ' 24.

[15] פרס משדל את קיבוץ חצרים, מעריב, 31 בדצמבר 1978
ההתפטרות - לא משיקול פוליטי, דבר, 23 בינואר 1979

[16] החדרת פרסומת לטלוויזיה תסכן העיתונות החופשית, מעריב, 21 ביולי 1980

[17] מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי, רשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

[18] הילו גלזר, ד"ר גיורא ומר יוספטל, באתר הארץ, 22 במרץ 2018

[19] חזקי ברוך, מדינת ישראל חזקה, יש לי נחת, באתר ערוץ 7, ‏12.04.18

[20] אביעד פוהורילס, איש עבודה: אהרן ידלין מודאג מהמצב, באתר ישראל היום, ‏12/9/2019

[21] הבמה הרעיונית, ירח 202 לזכר ברל כצנלסון, באתר הבמה הרעיונית של תנועת העבודה, ‏26.8.20

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
יושבי ראש ועדת החינוך והתרבות (2003-1949)	שושנה פרסיץ • אלימלך-שמעון רימלט • משה קול • אלימלך-שמעון רימלט • אברהם כץ • אלימלך-שמעון רימלט • אברהם כץ • אברהם שכטרמן • אהרן ידלין • אורה נמיר • נחמן רז • מיכאל בר-זוהר • דליה איציק • אברהם בורג • עמנואל זיסמן • זבולון אורלב
יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט (מ-2003)	מלי פולישוק-בלוך • אברהם פורז • אילן שלגי • מיכאל מלכיאור • זבולון אורלב • אלכס מילר • עינת וילף • עמרם מצנע • יעקב מרגי • ניצן הורוביץ • רם שפע • שרן השכל • יוסי טייב

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אהרן ידלין
ספר לימוד בוויקיספר: אהרון ידלין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהרן ידלין