![]() | |
לידה |
1820 דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד ![]() |
---|---|
פטירה |
1882 (בגיל 62 בערך) וושינגטון די. סי., ארצות הברית ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות גרינווד ![]() |
מוקד פעילות |
ארצות הברית ![]() |
כלי נגינה |
עוגב ![]() |
![]() ![]() |
אוגוסטה בראון (באנגלית: Augusta Browne; 1820 – 1882) הייתה מלחינה אמריקאית, שהתפרסמה בשנות ה-50 של המאה ה-19.[1]. היא נכללת בשורת מלחינות אמריקאיות מהגל הראשון לצד מריון דיקס סאליבן.
בראון הלחינה עשרות לחנים במרוצת השנים,[2] ביניהם Wake ו-Lady Mine, שפורסמו ב-1845 והפכו ליצירות המפורסמות ביותר שלה.[3]
בראון הייתה מלחינה, מוציאה לאור, סופרת ופזמונאית. היא נחשבה לפורצת דרך במוזיקה, שכן רוב התחומים בהם עסקה היו מזוהים עם המין הגברי. נולדה בשנת 1820 בדבלין שבאירלנד, וקיבלה במרוצת השנים את התואר "המלחינה שהלחינה הכי הרבה יצירות מוזיקליות בארצות הברית לפני 1870". היא הלחינה למעלה מ-200 יצירות לפסנתר ולקול, בנוסף למספר מזמורים.[3]
בנוסף ליצירות המוזיקליות שלה חיברה בראון כמה מאמרים וכתבי עת שפרסמו אותה גם בעולם הספרותי. הוציאה לאור שני ספרים – אחד מהם היה על אחיה בשם Hamilton, the Young Artist – וכן מסות רבות, מסכתות, פואמות וסיפורים קצרים.
בראון נפטרה ב-1882, וגופתה נטמה בבית הקברות גרין וודי שבניו יורק.