![]() | |||||||||||||||||||||||
לידה |
5 בנובמבר 1879 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() | ||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
11 באוגוסט 1963 (בגיל 83) ניו יורק, ארצות הברית ![]() | ||||||||||||||||||||||
מידע כללי | |||||||||||||||||||||||
מדינה |
אוסטריה, ארצות הברית ![]() | ||||||||||||||||||||||
גובה | 1.71 מטרים | ||||||||||||||||||||||
ספורט | |||||||||||||||||||||||
ענף ספורט |
שחייה תחרותית ![]() | ||||||||||||||||||||||
הישגים | |||||||||||||||||||||||
פרסים והוקרה |
היכל התהילה הבין-לאומי של השחייה ![]() | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
![]() ![]() |
אוטו ואלה (בגרמנית: Otto Wahle; 4 בנובמבר 1879 - 11 באוגוסט 1963) היה שחיין ומאמן שחייה וכדורמים יהודי אוסטרי-אמריקאי. בעל 3 מדליות אולימפיות. הוא הוביל כמאמן את נבחרת הכדורמים של ארצות הברית לזכייה במדליית ארד.
ואלה נולד בווינה.
באולימפיאדת פריז (1900) תחרויות השחייה נערכו בנהר הסיין. ואלה זכה בשתי מדליות כסף, במשחה ל-1000 מטר חופשי בתוצאה של 14:43.6 דקות, אחרי ג'ון ארתור ג'רוויס מבריטניה (13:40.2 דקות) ולפני זולטאן הלמיי מהונגריה (15:16.4 דקות) ובמשחה ל-200 מטר מכשולים[1] בתוצאה של 2:40.0 דקות, אחרי פרדריק ליין מאוסטרליה (2:38.4 דקות) ולפני פיטר קמפ מבריטניה (2:47.4 דקות). בנוסף, הוא השתתף במשחה ל-200 מטר חופשי כשקבע תוצאה של 2:35.6 דקות ועלה לשלב הגמר מהמקום השני אך לא התייצב למשחה הגמר שנערך לאחר המשחה ל-1000 מטר חופשי.
באולימפיאדת סנט לואיס (1904) זכה ואלה במדליית ארד במשחה ל-440 יארד חופשי בתוצאה של 6:39.0 דקות, אחרי צ'ארלס דניאלס (6:16.2 דקות) ופרנסיס גיילי (6:22.0 דקות) שניהם מארצות הברית. בנוסף, הוא סיים במקום רביעי במשחה למייל והשתתף במשחה ל-880 יארד אך לא סיים את המשחה.
ואלה היה המאמן של נבחרת ארצות הברית בשחייה באולימפיאדת סטוקהולם (1912).
באולימפיאדת אנטוורפן (1920) הפסיד ואלה כמאמן נבחרת הכדורמים של ארצות הברית במשחק ההכרעה על מדליית הכסף לנבחרת בלגיה (7-2) וגם במשחק ההכרעה על מדליית הארד לנבחרת שוודיה (5-0).
באולימפיאדת פריז (1924) הוביל ואלה את נבחרת הכדורמים של ארצות הברית לזכייה במדליית ארד לאחר ניצחון במשחק ההכרה על נבחרת שוודיה (2-3). במשחק ההכרעה על מדליית הכסף נבחרתו הפסידה לנבחרת בלגיה (2-1)